00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בלוג בישול וחיים בקצב הסלסה

לשון כבושה בסגנון ארגנטינאי

 

אני חושבת שאני ממש, אבל ממש גדולה.... (במימדי הגוף, כן?)...

באחד מטיפולי היום האחרונים שעברתי ב"הדסה"  פגשתי ליד המעליות את פרופסור ריבקינד אהובי.

הוא הביט בי  ואמר :"כפרה, הלוואי שהמניות שלי יצמחו בקצב שהתחת שלך צומח"

מזל שהוא לא אמר :" הלוואי ששער הדולר יצנח בקצב שהציצים שלך צונחים"....

 

זה לא נגמר בזה...

 

באחד מימי השישי שעברו הלכתי למפגש קפה של בוקר עם חברה ואחותי שגרה במודיעין.

קצת לפני שנפרדנו עמדנו לתומנו לצד המדרגות הנעות ועלתה שם איזו  שמנמנה שלטשה בי עיניים בוהות.

אחותי דחפה לי מרפקייה עסיסית ואמרה :"תראי- תראי  איך היא בוהה בך הכונפה"

לא עשיתי הרבה, הישרתי מבט לפילה שהמשיכה להסתכל לכווני בעודה מתקדמת מעלה, ואמרתי בקול רם מאוד (שחלילה לא יווצר מצבונצ`יק שהיא  לא תשמע) :"לי לפחות יש סיבה, את סתם בטוטה".

 

זהו לה וזהו לה.

נראה אותה עכשיו תוקעת מבטים שכאלו בנשים עגלגלות ויפהפיות ומושלמות כמוני.

מאוד כפרה עלי !

אני דובה גאה וכולכם ס`תמו ת`פה, סבבה?

 

זהו !

 

אז בשביל כל אלו שחוטפים חררה מהלוק החדש שלי... תמותו כולכם בקבר של נאצר, אני אוכלת, נהנית וצוחקת כל הדרך למשקל...

צוחקת? לא ממש... ביום חמישי האחרון , איך שנכנסתי למחלקה בהדסה ניגשתי כרגיל למשקל האלקטרוני. לא שמתי לב שכל אנשי הצוות היו מסביבי ופניתי בקול ידידותי למשקל ואמרתי :"כפרה עליך , יש ביננו מערכת יחסים ארוכת טווח, נכון? אני מבקשת  שתהייה היום נחמד ותשקר, טוב?".

אז זהו, שהוא לא.

הבן זונה לא שיקר וכשהתרעמתי בקול רם ושטחתי בפניו את כל מה שאני חושבת על סוג החברות והנאמנות שהוא הביע כלפיי (בעצם אמירת האמת)  כל אנשי הצוות צחקו מסביבי, ( מעניין למה...)

כן, כאלו חברים אני מוצאת לי....

אבל ביננו... מה חשובים המספרים (שעל צג המשקל)?...

פחות קילו , יותר 20  או 50  קילו... הכל מתחיל בראש, אם את מקבלת את עצמך כמו שאת אז כל העולם ואשתו יכולים לקפוץ , לא?

נראה לכם שאני מאלו שעולות מאה גרם בלבן של העיניים ומכניסות את עצמן לאנורקסיה של שבוע,  או לחילופין קורעות את עצמן שעות על גבי שעות בחדר הכושר (ולא מפסיקות להתבכיין)  בשל כך?

אז זהו ש...לאאאאאאא....   הכי לא אני שבעולם !!!

אני באתי לחיים האלו על מנת ליהנות (נכון שזה לא תמיד הצליח לי , והיו קצת פאקים בדרך, אבל לא חשוב..),  וחוץ מזה שזה מכבר למדתי שכשאני רזה מדי אני נראית כמו אקורדיון בפנים,  וכשאני כפרה עלי מאוד עסיסית ושופעת כמו עכשיו - אז גם כל הקמטים מתגהצים, ככה שאני מעדיפה להיות "בעלת נוכחות מסיבית מגוהצת " מאשר כמו דג מלוח מיובש ומקומט....

 

וכעת אחרי שסיימנו לדון בנושא מיותר זה בואו נחזור לעיקר....

אוכל- אוכל- אוכל....

תראו  מה אני מביאה לכם היום...רגע רגע פוס...

לפני שאספר לכם מה בדיוק אני מביאה לכם אני רוצה לומר שהמתכון הזה מוקדש לאחת הבלוגריות שאני הכי, אבל ממש הכי הכי אוהבת.

מדובר בפרונת.

כן, פרונת היא בלוגרית מדהימה שכותבת בצורה מאוד איכותית, אבל זה לא רק בגלל זה שאני כל כך אוהבת אותה, זה הרבה  יותר בגלל שהיא אדם נפלא וחברה נדירה.

החברות אצלה מתבטאת באלף ואחת צורות ובכל פעם היא מפתיעה אותי יותר ויותר באכפתיות, בפרגון ובאהבה שהיא יודעת להרעיף "חינם אין כסף"...

פרונת חגגה לפני יומיים יום הולדת והיות ולא הייתי פה בנט נבצר ממני לחגוג לה כמו שצריך.

אז ראשית : מזל טוב ענקי ממני נשמה.

 

 

את אדם מיוחד ומופלא בעיניי.

הצניעות, הענווה, הנתינה הזאת שלך והפרגון הופכת אותך לאדם כה אחר בעיניי.

אדם יפה.

מלא ביופי טהור וזך וכמוך אין ממש הרבה וכל כך חבל שכך...

עם עוד כמה כמוך העולם שלנו היה הרבה יותר יפה וטוב.

קל מאוד לחייך ולרצות אותך...

לא צריך לקנות לך מתנה ייקרת ערך וגם לא צריך להתחנף אליך במיליון טלפונים, את יודעת כשאוהבים אותך ועוד יותר יודעת להחזיר בהתאם.

חשבתי להקדיש לך רשומה עם אחושילינג של עוגה, כיאה ליום הולדת , אבל החלטתי שיותר מיוחד ומתאים יהיה להעניק לך במתנה מתכון שהוא ה-מתכון הכי אהוב במשפחה שלנו.

אני יודעת שתדעי להעריך זאת במידה הנכונה.

אני פשוט יודעת.

אז במה מדובר?

אז מדובר במאכל לאומי ארגנטינאי שנקרא :"לשון כבושה" או כפי שהארגנטינאים קוראים לו  :"לנגואה אן וויניגרטה" כלומר לשון בוויניגרט.

אין מסעדה בארגנטינה שמכבדת את עצמה  ולא מגישה את המנה הזאת כמנה ראשונה.

המתכון נחשב לאחד מהמאכלים הלאומיים בארץ האסאדו והדולסה דה לצ`ה.

אצלנו במשפחה המנה הזאת נחשבת ל"מנת המריבה".

למה מריבה?

פשוט כי אין מצב של חג או אירוע משפחתי , או סתם מפגש והמנה הזאת לא תגרום להתגוששויות  על הצלחת, כיאה למאכל באמת שווה.

זה הגיע למצב שקודם, אם רק בנות המשפחה (אחיותיי) היו רבות על מי קיבלה יותר סלייסים (פרוסות) מהטעים- טעים הזה, היום כולם רבים עם כולם וזה כולל את הגיסים והאחיינים ואף האורחים שחלקם באים במיוחד בשביל המאכלים המיוחדים כגון זה.

אז כן, מדובר במנה טעימה לאללה.

כולה לשון פרוסה שהושרתה כלאחר כבוד ברוטב ויניגרטי דמוי צ`ימיצ`ירי ומוגש עם ביצה קשה מגוררת ופרוסות של גמבה כבושה.

את המנה מגישים קר ויש לה פאק ברור אחד: היא גורמת למריבות.

ממש כך.

בכל מפגש אמא שלי אומרת שהפעם לא יהיו מריבות והיא תכפיל ותשלש את הכמויות , אבל כמה לשונות שלא יוכנו זה לא יספיק... ת-מיד יריבו על הפרוסות המוחמצות האלו.

אז את המתכון המיוחד הזה אני רוצה להקדיש לך פרונת שלי, כאות וכמופת לעצם אהבתי לך.

אני מאחלת לך שנה נפלאה ומלאה בבריאות , הצלחה והגשמה.

מי יתן וכל חלומותיך ייענו במלואם ושתמיד תחווי חוויות מפכות , מעשירות ומאשירות.

את מסוג האנשים שמגיע להם טוב ואך ורק טוב ובטוחני שאת יודעת זאת.

אני אוהבת אותך וגם את זה את יודעת...

מזל טוב אחות יקרה, את תמיד בלבי.

תמיד- תמיד !!!

 

אז בבקשה, הנה המתכון :

 

 

 

 לשון ארגנטינאית כבושה:

חומרים:

1-2 לשונות בקר

רוטב צ`ימיצ`ורי

2 ביצים קשות מגורדות דק

5-7 פרוסות גמבה כבושה

 

חומרים להכנת הלשון :

2 לשונות בקר

4 עלי דפנה

4 גרגירי פלפל אנגלי

מעט פלפל שחור גרוס

1 גזר

1 בצל ואו כרישה

מים לכיסוי סיר הלחץ

 

אופן הכנת הלשון: אני מכינה בסיר לחץ, עם 3-4 עלי דפנה ו3-4 גרגירי פלפל אנגלי, מעט פלפל שחור , גזר ובצל או כרישה. מכסה במים , מכסה את המכסה ואוטמת בעזרת הכפתור, מביאה לרתיחה, ומבשלת על אש בינונית תוך שחרור לחצים מתון למשך כשעה ורבע.  נותנת לקיטור להשתחרר (ע"י שטיפת הסיר תחת מים זורמים) וכשמסתיים שחרור האדים אני פותחת בזהירות את המכסה ובודקת אם הלשון רכה במידה מספקת.  נותנת להתקרר במעט וקולפת את הקליפה הגבשושית. פורסת בעזרת סכין משוננת לפרוסות בעובי של כחצי ס"מ, או יותר, איך שאוהבים ומקררת לחלוטין. (אני תמיד מכינה כמה לשונות בצורה הזאת ושמה בהקפאה, ככה שמתי שאני צריכה יש לי מוכן ומה שאני צריכה זה רק להכין רוטב).

 

חומרים להכנת הצ`ימיצ`ורי :

2 חבילות פטרוזיליה קצוצה

2 בצלים קצוצים

1 גמבה אדומה קצוצה

10 שיני שום קצוץ או כתוש

500 מ"ל שמן סויה או קנולה או תירס

350 - 400 מ"ל חומץ בן יין לבן (להתחיל ב-350 ובתיקון טעמים אם צריך להוסיף)

1 כפית מלח (אם צריך מוסיפים אח"כ עוד)

כפית פלפל שחור  (אפשר פחות אם לא אוהבים חריף)

מעט אורגנו יבש

מעט פפריקה מתוקה אדומה

1-2 עלה דפנה מרוסקים ביד (לא חובה)

אופן ההכנה:

מערבבים את כל החומרים היטב, מומלץ מאוד לקצוץ את הפטרוזיליה בסכין ולא בפוד פרוססור. טועמים ומתקנים תיבול.

 

הרכבת המנה:

מניחים את פרוסות הלשון המבושלות והמצוננות בקערת פיירקס בשכבה אחת, יוצקים מעל כ- 3 כפות צ`ימיצ`ורי ושוב מכסים בעוד שכבה של פרוסות לשון ושוב רוטב.

כך מסדרים את כל השכבות .

להגשה: מניחים בצלחת הגשה פרוסות לשון עם רוטב חמצמץ ומעל מגרדים ביצה קשה ומעטרים ברצועות של גמבה כבושה.

מגישים קר .

 

תהנו, תתענגו והשתדלו לא לריב על הפרוסות...

 

 

ואת פרונת יפה שלי?

לחייך אהובתי !

יום הולדת שמח במיוחד !!!

 

אוהבת אותך תמיד , מתמיד ולתמיד !

 

 

 

וכעת להבהרה :  הבלוג נמצא בהליך שיפוץ ושינוי מסיבי.

זה יכלול כל מיני קטגוריות ועיצוב חדש וזה אומר שבזמן הקרוב הרבה דברים פה ישתנו .

אז קצת סבלנות, אני אוטוטו יוצאת לחופשת לידה , אבל הבלוג ישאר פתוח ויופעל  ע"י חברות טובות ומסורות, ככה שהרבה לא תחושו בחסרוני .

יש רשומות מוכנות מראש והכל מסודר.

אני שולחת לכולכם את אהבתי ונתראה כש...נתראה, אלא מה...

 

אז שמרו על התחת שלכם, כמו שאני שומרת על שלי ותהיו טובים !

 

צ`או...

ארי.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

28 תגובות

פלפלים

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אריאלה פיקסלר אלון אלא אם צויין אחרת