00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בלוג בישול וחיים בקצב הסלסה

עוגת אינגליש קייק

עוגת אינגליש קייק
 

 

השעה היתה קרוב לשש בערב.

מוחמד, המנקה המקסים שעוזר לי מדי פעם בפעם עבד כמו חמור מהבוקר.

הוא כמעט סיים את השטיפה האחרונה וזאת אחרי שצחצח את כל הבית, כאילו פסח בפתח.

הוא ממש נקרע, חלונות, קירות, מטבח יסודי , הכל מהכל.

פתאום שמענו דפיקות בדלת.

אני , עם מדי האקונומיקה שלי דידיתי (הרצפה עוד היתה רטובה) לכוון הדלת ופתחתי אותה.

למולי ניצב שוטר במדים, אבל זהו שהוא לא היה סתם שוטר, הוא היה התגלמותו של אדוניס עלי אדמות.

איזו שלמות...

החולצה המעומלנת התכלכלה היתה מונחת על שרירי גופו בצורה כה מדוייקת שלא השאירה מקום לדמיון... הבחור מבלה יופי של זמן בהרבצת סטים של תרגילים בחדר הכושר.

העלתי את מבטי משריריו המשורגים לכוון פניו ו...יא ווה- ווה- ווי- ווה... מי זה צייר את השלמות הזאת?

איזה עיניים !!!  כחול כזה אין בעולם !!!

 פספסתי נשימה.

האף...  מפוסל בידי אומן והשפתיים – זה לא קיים, בטח גם הוא אחד שעבר את ד"ר דב קליין, יותר מדי מדוייק.

איפה הוא ואיפה בראד פיט....

הוא חייך וחשף טור שיניים צחורות וזוג גומות חן ששיחקו לו בצידי לחייו.

כוסומווו... מאיזה ז`ורנל בא לי זה עכשיו כשאני נראית כמו שאני נראית.... לפחות היה מתקשר קודם, הייתי מכינה את עצמי...

השיער שלי נראה כמו של בן גוריון אחרי צעידה של כמה ק"מ בבוקרו של יום... ושלא נדבר על הכתמים בבגדים והריח... יש לי פטיש לאקונומיקה, אבל אחד כמו זה שניצב על מפתן דלתי צריך לקבל עם איזה  איסאטיס של ז`יוונשי ולא ניחוח של סאנט מוריץ (במקרה הטוב) , לא?....

"שלום, את אריאלה אלון"?

 

פתאום נפל לי האסימון !!!!

 

"בוא נשמה, בוא, בוא  תכנס, כמה שניות ואני  מארגנת את המוסיקה, כן תעמוד פה"

"אבל הרצפה רטובה"

"עזוב אותך משטויות, מוחמד יעביר תיכף עוד וויש,  רבע שנייה והמוסיקה באון ובשיא הוולים"

"לא, רגע, תני לי לסיים"

"שום דבר" אמרתי בעודי מושיטה לו את שתי ידיי ואומרת לו תוך  ענפוף עיניים נטולות איפור... "  איפה, איפה האזיקים? יאללה תאזוק...."

"לא, מה פתאום"?

"תאזוק...באמש`ך... כל אחד והתפקיד שלו"

"את יכולה בבקשה להקשיב לי"?

"אה, אני מבינה ,  אתה לא אוהב את המוסיקה"?

"לא, זה לא זה"

"חצי שנייה ואני מחליפה דיסק, איפה כוסומווו ניסים שם את השלט של המערכת? כל פעם אומר שהוא רק מתקן את הבאלנסים ומעלים את השלט, תגיד... נו תגיד... מי מהחברות המדהימות שלי שלחה אותך אלי, אה?"

"לא, לא... את טועה זה"...

"שום דבר, יאללה תוציא את האזיקים, איך הן ידעו החברות האלו שלי שיש לי קטע עם מדים, אה? כפרה על החברות שלי, נו... הנה הידיים- יאללה...."...

"גיברת, יש פה אי הבנה"

"נו... תגלה לי, שרי, נכון? היא שלחה אותך? איזו מלכה, היא מה זה רוצה לשמח אותי עם ההריון המגעיל הזה, אין עליה בעולם ותראה מה זה- לא אמרה מילה. בונקר השרי הזאת"

"מי זאת שרי"?

"אה, לא שרי?  אז אולי יפית עשתה לי מתנה? כן, זה מתאים לראש לה... חולת נפש מדהימה שכמותה"

"גיברת... תרגעי"

"שום דבר, יאללה תתחיל לרקוד נשמה, מוחמד תן לו בכפיים !  באת לי מה זה בזמן"

"איזה לרקוד, זאת לילי השכנה מלמטה הזמינה אותי"

"לילי? הו דה פאק איז לילי? אין לי חברה בשם לילי"

"לא, לא נראה לי שהיא ממש חברה שלך, היא השכנה מלמטה"

"וואלה, איך אתה יודע שהשכנה, קוראים לה לילי? קראת עליה בבלוג שלי, אה, ממש לא מזמן כתבתי עליה...עשיתי לה נקמונת טובה עם המוסיקה ללילי הזאת?"

"גיברת"..... ואז נשמעה עוד דפיקה בדלת.

בפתח ניצב חייל ממשמר הגבול.

גם הוא אפולו. וואלה, אחד אחד בוחרים אותם בסוכנות שלהם (אני חייבת לקחת כרטיס ביקור כדי להזמין אותם שוב  למסיבת הרווקות של הבת של רותי שמתחתנת אוטוטו) ...

בפתח ניצב לו גברברון מסוקס במדים, הפעם לא של שוטר, של חייל במשמר הגבול. גבוה, עיניים ירוקות כתפיים – ככה צריכות להיראות כתפיים!  ( שחר, כן- אתה מ"האח הגדול" שב בלול... השיג אותך זה  בסיבוב ובגדול)...

הוא לא אמר הרבה אלא ישר נבח לכוון הצ`יפנדייל הראשון:  

"נו, מה אתה מתעכב פה כל כך הרבה זמן? יש עוד קריאות" !

"אני לא מתעכב, היא פשוט  לא מבינה"

"וואי, עוד אחד"?  התפרצתי לשיחתם,  "מה יש בסוכנות שלכם מבצע אחד פלוס אחד חינם, אז אולי אתה תתחיל"?  (הפניתי דבריי להוא עם העיניים הירוקות), "כי הוא לא ממש רוצה לרקוד וסתם מנפח את השכל עם ההצגה שלפני..."

הם מסתכלים האחד על השני במבט של חוסר אונים  ואז החייל אומר לי :"גיברת, לא נעים לנו, אבל השכנה שלך מלמטה תקעה לך תלונה במשטרה וזה אמיתי, הנה תראי תעודות, אני ממשמר הגבול והוא מהמשטרה, יוסי, תוציא תעודה".

האמת,  התמונות שבתעודות נראו כאילו יצאו מאיזו פרסומת של קלווין קליין, אבל למראה התעודות  שנראו אמיתיות הבנתי  שהלכו לי הצ`יפנדיילס פארש.

פני נפלו ארצה.

"אני? תלונה? על מה בדיוק"?

"היא טוענת שניסית לרצוח אותה  ושפכת לה מים בחצר ואם היתה מחליקה היתה מתה"

באותה שנייה שוב  הייתי בטוחה שהם כן צ`יפנדיילס ששלחה לי אחת מחברותיי ונמלאתי תקווה מחודשת.

"די נו... נסו טיעון אחר, זה ממש נשמע הזוי , אפילו אם ניקח בחשבון שמדובר בשכנה  המיוחדת שלי, שכל דבר אצלה מוכיח שיש לה איי קיו של חיידק בדיאטה"

"אני רציני" אמר היפיוף הראשון (יוסי), היא התקשרה לתחנה וטענה שהגיעה הביתה והמרפסת שלה היתה רטובה וזה בכוונה תחילה.

"ברור שהמרפסת היתה רטובה כי מוחמד ניקה היום חלונות, אז איך ינקה אם לא ישפוך מים, אה"?

"אז זאת התלונה ואני צריך שתתני לי עדות"

"לא באמש`ך... אתה באמת עכשיו רציני? אף חברה לא שלחה לי אתכם? אינעל אמא של כל החברות שלי, לא חושבות עלי דקה".

"לא, אף אחת לא שלחה אותנו לרקוד בפניך, וזוהי תלונה אמיתית".

 

איזה באסה !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

 

אף אחת לא חושבת עלי, אממה כפרה על פאקינג לילי... רק היא עשתה לי את היום...

חולת הנפש הזאת אשכרה תקעה לי תלונה (באמת) על ניסיון לרצח עם קצת שפריצים של מים...ענק, לא?!.

אני לא אאמלל אותה עכשיו חודש שלם, בחיי !!!

 

אחרי שהבנתי את גודל התלונה ושזה באמת רציני וגם לצערי לא קטע של "מופע  חימום" טרום מופע צ`יפנדיילי רגיל -  שאלתי את השוטר הראשון מה עושים במצבים שכאלו והוא אמר שהיא לא ממש שפויה ואל לי לדאוג כי זה ברור שתלונתה היא קנטרנית ומדובר בסכסוך שכנים ואפילו המוקדנית הסתלבטה עליה, אבל חובה עליהם למלא טפסים כיאה לתלונה אזרחית  או פלילית מן המניין.

קיצור... ישבנו וצחקנו איזה שעתיים  כשהם - זוג החתיכים נקרעים על כל המקרה מצחוק והכי הרבה על תגובתי.

אני יצאתי האבלה גמורה , אבל זה בדר"כ קורה לי בזמן האחרון, אז זה בסדר...

מזל שאפשר להאשים את ההורמונים ההריוניים שמשבשים חדשות לבקרים את דעתי...

 

לצערי הרב היפיוף כחול העיניים  הגיע לתחנה באיזור שלי רק למילוי מקום זמני, אחרת כל יומיים בערך הייתי שופכת לפאקינג לילי מים על מנת שתביא אותו לעוד כמה שעות אלי.

אז זהו... רק שתדעו שהסיפור הזה הוא אמיתי.

אני חטפתי תלונה על ניסיון לרצח...

אבל  אתם יודעים מה?... זה מעלה בראשי איזה רעיון לסטארט אפ... אולי אפתח ביה"ס לפשעים מתקדמים?

אלמד איך ניתן לרצוח בעזרת דלי ספונג`ה ולא להסתבך עם פצצות ומלכודים ופגיעה באזרחים חפים מפשע, כמו שקורה לאחרונה בעולם התחתון...

מה אתם אומרים?

ענק, אה?!

עוד אקבל את פרס ישראל על מיזעור נזקים לציבור....

כפרה עלי, מחוננת אנוכי !!!!

 

ועכשיו אתם בטח רוצים מתכון נכון?

ראבאק איזה מתכון יתקשר לי עכשיו לסיפור, אה?

אין לי מתכון לעוגת ספונג`ה...

אז מה נעשה?

נביא סתם משהו בלי כל קשר?

טוב, אתם אמרתם...

 

חכו, תנו לי לראות מה יש לי במצלמה... חכו, אל תזוזו...

רגע, נו... אני מחפשת, יש מלא תמונות, לא קל לי להחליט.

אאוריקה!

עוגת אינגליש קייק.

 

 

 

ומה קשור?

אז זהו, שלא קשור, רק אולי זה שהחטטים בפרצופה של לילי מזכירים ולו במעט את הפירות היבשים שבתוך העוגה הזאת (ואל תגידו לי עכשיו איכס...)

טוב, הנה מתכון שמסתובב אצלי במחברת די הרבה זמן...

 

קבלוה- שבחוה- הללוה....

 


 

עוגת אינגליש קייק :

חומרים:

200 גרם חמאה מומסת ופושרת  (או מחמאה או אותה כמות שמן, רצוי תירס)

11/2 כוסות סוכר(אפשר כוס אחת למי שלא אוהב ממש מתוק)

קורט מלח

2 שקיות סוכר וניל

3 ביצים מס` 1

3 כוסות קמח רגיל (אפשר להשתמש בקמח תופח)

3 כפיות אבקת אפייה (אם משתמשים בקמח תופח לא מוסיפים אבקת אפייה)

1 שמנת חמוצה  או 1 כוס חלב (אם רוצים עוגה פרווה אפשר להמיר במיץ תפוזים)

125 גרם שקדים קצוצים

125 גרם תערובת של פירות יבשים מסוגים שונים (יש בסופר חבילה מוכנה)

125 גרם צימוקים שהושרו למשך כמה שעות ב-1 כוס ברנדי (או רום אמיתי, או מים חמים)

גרידה מתפוז אחד

 

אופן ההכנה:

1.  משרים את הצימוקים בברנדי (או מים חמים או רום).

כשהם תופחים ומתרככים מסננים אותם, מייבשים אותם בעזרת נייר סופג ושומרים בצד.

 

2.  מפרישים ככף אחת מכמות הקמח לצלוחית קטנה ומערבבים אותה עם כל סוגי הפירות היבשים , גרידת התפוז, הצימוקים שהתייבשו לבינתיים והשקדים - על מנת שלא ישקעו בעוגה ואחרי הקימוח רצוי לנער את שאריות הקמח בנפה  לתוך צלוחית הקמח חזרה.

 

3.  מכניסים את הביצים לקערה ומוסיפים את הסוכר הלבן וסוכר הווניל וטורפים היטב יחדיו. מוסיפים קורט מלח ומתחילים להוסיף טיפין- טיפין את הקמח והשמנת החמוצה (או 1 כוס חלב – או 1 כוס מיץ תפוזים), וטורפים עד שנוצרת תערובת אחידה .

 

4.  בשלב זה מוסיפים את החמאה המומסת ומוסיפים גם את אבקת האפייה (אם לא השתמשנו בקמח תופח). מערבלים עד שכל החומרים מתאחדים.

 

5. מחממים את התנור לחום בינוני 180 מעלות.

 

6. משמנים ומקמחים  2 תבניות אינגליש קייק (רצוי בתרסיס שמן) או תבניות סיליקון (אני השתמשתי בתבנית סיליקון עם ארובה באמצע בצורת פרח) .

 

7. מוסיפים 1/2 מכמות הפירות המקומחים לבלילה שהכנו ומערבבים קלות לפיזור הפירות בצורה שווה.

 

8.  יוצקים את הבלילה לתבנית מפזרים את מחצית הפירות מעל לבלילה שבתבנית ושוב מערבבים קלות עם ידית של כף עץ. (חלוקת הפירות לשניים מאפשרת פיזור  שווה יותר של הפירות בתערובת העוגה.)

 

9. אופים למשך כשעה ורבע- או שעה וחצי- עד שהעוגה מוכנה ( מחדירים קיסם או שיפוד עץ למרכז העוגה  ובודקים שהיא אפוייה היטב, אם לא- ממשיכים לעוד כמה דקות בתנור).

 

10. מוציאים את התבנית , מחלצים את העוגה מהתבנית בעודה פושרת ומצננים על רשת.

 

 *** כמובן שניתן לשחק עם סוגי הפירות היבשים והאגוזים לפי מה שאתם אוהבים ומה שיש בבית...

 

זהו.

 

האמת זה נשמע בוג`אראס, אבל זה ממש לא...

 

אני חייבת להודות שזוהי לא העוגה האהובה עלי מאוד (בילדותי דימיתי את הפירות הצבעוניים האלו לג`וקאלאך שהתחפשו בפורים (בגלל הצבעים) ומעולם, כן מעולם, לא טעמתי אותה, אבל אלו שכן טעמו אותה אצלי אומרים שהיא נפלאה, והאמת היא שכבר קיבלתי כמה בקשות מכמה קוראים למתכון הזה, אז שיהיה...הנה לכם המתכון.

רציתם – קיבלתם ולחיי פאקינג לילי....

 

הרשומה הזאת מוקדשת לאוראל (o®eL ) אהובת לבי ואחת מהכותבות היותר מצחיקות ומוכשרות פה בבלוגיה שלנו בתפוז , שאתמול שמעה על הסיפור לראשונה והשביעה אותי שאני מעלה אותו , כי  הסיפור הזה הוא כל כך אני... עם הבלונד ועם החוצפה ועם ההורמונים וכל שאר המרעין בישין....

אז הנה אוראל- מוקדש לך אחותי המדהימה !

אין לקדם פוסט זה

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

43 תגובות

פלפלים

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אריאלה פיקסלר אלון אלא אם צויין אחרת