00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

ארבעים ודקה

נקודות מגע

הוא נוגע בי חזק, כמו שאני אוהבת, אצבעותיו תרות אחר נקודות הכאב שלי ומוצא אותן בקלילות ובמיומנות ואני משתאה: איך הוא תמיד יודע? איך הוא תמיד מכוון כל-כך טוב, בדיוק-בדיוק? הוא לש את בשרי, מתמקד בנקודות האלו, בין הצלעות, בתוך שריגי השריר, מפורר את החומצה הלקטית. גופי נאנק בתענוג של כאב, רק שלא ייגמר לעולם.
 
מגעו המדוייק גורם לי לחשוב על הגבר שנוגע בדיוק דומה אבל לא בנקודות הכאב, כי אם בנקודות העונג שלי, חזק, כמו שאני אוהבת, אבל מאחר והנקודות אחרות, המגע המדוייק צריך להיות אחר. נקודות העונג חלקן כמוסות מאוד, חלקן גלויות, לפחות לכאורה. כמו פסנתרן הוא פורט ומקיש על הקלידים, השחורים והלבנים גם יחד.

 

אני מתמכרת למגע. חושבת על כמה אני מכורה לזה. סאקרית של עיסויים אני. הרבה פחות סלקטיבית למגע הזה מהמגע האחר. הכי שרלילת-מסאז` שאני מכירה. מוכנה תמיד, כל יום, כמה פעמים ביום אפילו, כמעט מכל אחד (כמעט). אבל אין עליו, הוא הכי שיש. יודע בדיוק איפה ואיך.

 

הוא עושה אותי מכף רגל עד ראש ואני כבר באלפא, חצי חלום על הגבר שלי שנוגע בנשמתי - גם בה יש נקודות, מכל מיני סוגים. יש את הנקודות הרכות, אלו שמפיקות ממני אהבה ורוך. יש את הנקודות הרגישות, אלו שמגע לא זהיר בהן עלול לפורר אותי. יש את הנקודות המאתגרות, אלו שכשמדגדגים אותן, הן מתעוררות ומחוללות בי תמורות והטמרות. ויש גם את אלו ה"שקופות", שאף אחד לא מכיר, הן בעצם לא נקודות אלא יותר חורים שחורים, בהם אני מבליעה ונבלעת.

 

ופתאום נדמה כאילו הגוף מאבד את צורתו הגופית והופך לאוסף נקודות גלויות וסמויות, כמו המפה הזו שתלויה אצלו בחדר, שמפרטת את נקודות הדיקור או השיאצו. אבל המפה שלי מרובדת מכמה רבדים, נקודות שונות מפוזרות, מתחברות ולכל אחת המגע הנדרש לה. אני פשוט אוסף. של נקודות.

 

כולי מרוחה כבר בשמן, מציפורן הרגל עד לשערות הראש, אחרי שהוא שחרר את כל הקשרים שהסתבכו לי בנקודות, התיר את השבכים, פרם את הקשיים - אני נושמת עמוק, רדומה עמוק. הוא נוגע קלות ברגלי ומסמן שנגמר להפעם ואני יכולה לקום לאט ולהתלבש. נקודותיי נאספות אל עצמן, קורמות שוב עור וגידים ושוב אני דקה, טיפה אחרי 40.

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

48 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל דקה לארבעים אלא אם צויין אחרת