00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בלוג בישול וחיים בקצב הסלסה

קדרת בקר עם פטריות ויין

 

 

"אימאל`ה בא לי צלי בשר עם פטריות"

"מה קרה לא בא לך עוף"?

"די עוד מעט צומחות לי כנפיים מרוב שטחנו עוף בבית הזה".

"טוב, נראה מה אפשר לעשות בנדון"

זה היה בר, הבכור לבית אביו...

הוא מזמן הוכתר כאוהב עופות ידוע.

בזמן שפעת הקוריצות הוא מה זה סבל...

אז כנראה שעם השנים משתנים הטעמים שהרי איך אפשר להסביר את בקשתו המוזרה?

באופן טבעי אני ממעטת להכניס בשרים הביתה ולו רק בגלל שזה כל כך יקר והילדים לא מתעלפים לי מרוב תענוג.

זה טעים להם, אבל בעיקר כשזה בא בצורת איזה סטייק טוב עם קצת רוטב צ`ימיצ`ורי ליד, אבל ממש בישולים כבדים זה לא הקאפ אוף טי שלהם, אז "התרגלתי" ללכת על מה שמעבר ומה שמח היה לי בלב שזה גם המה שזול.

אבל בר ביקש ובר יקבל, אין על כך עוררין.

מה קרה... פעם באף פעם מותר, לא?

אז צלצלתי לשרי חברתי האהובה ואמרתי לה :"כפרה, תתניעי, נוסעים מודיעינה"

"מה קרה"?

"בר רוצה בשר ושמעתי שבחצי חינם יש אחושילינג של מבצעים במחלקת הבשר"

"תתארגני, 10 דקות אני בחוץ"

טוב ההתארגנות לקחה איזה שעה ועשר דקות, אבל שרי רגילה...

קפצנו לאיזה קפסיטו קטן בדרך אצל סילבי אחותי וממנה שמענו שאכן חצי חינם במודיעין זה אחלה מקום לקניית בשרים והם גם מעולים, לא רק זולים.

היא סיפרה ששבוע קודם קנתה נתח אנטריקוט מיושן של 2 קילו במחיר הזוי של 39 ₪ לקילו.

אני כבר הזלתי ריר וחלמתי על איזה  700 קילו בשרים שילוו אותי בדרכי חזרה הביתה.

אז כן, המבצע הזה עוד "תפס" כשהגענו ואני מייד ביקשתי ארבעה קילו של אנטריקוט מיושן כזה, כי מחיר כזה הוא מחיר נמוך מסתם חזה עוף שאני נוהגת לקנות ברגיל ושלא נדבר על בשר טחון (54 ₪ במבצע במגה בעיר...פחחח...)

שאלתי את הקצב אם אוכל להכין עם האנטריקוט גם צלי והוא אמר שחבל, כי מדובר בנתחים ממש משובחים ומיושנים ולצלי אפשר לקחת כתף, אז לקחתי גם קילו וחצי כתף שעלה גם פחות או יותר אותו המחיר.

קניתי פטריות טריות , קניתי פטריות מיובשות מחמישה סוגים , פרמתי איזה 3 בורקסים חמים מהמאפייה בתור לקופה וחזרנו הביתה.

ישר הכנתי לילדודס כמה סטייקים טובים  עם סלט ירקות בויניגרט ושלל צ`יפסים טריים והתפניתי למלאכת בישול הצלי.

מה אומר ומה אגיד, הרבה זמן שלא נהנתי ככה, כי בכל שלב ושלב של הבישול הילדים כרכרו ליד הסיר וטענו שהריח מטרף.

יכולתי להבינם שאכן הריח שהיתמר לו באוויר היה כפרה עליו מאוד.

כמעט ארבע שעות על אש אפס התבשל לו הצלי על הגז.

הריח... הו הריח היה שווה את הכל.

מה אומר ומה אגיד... אחד הטובים !

אז הנה לכם המתכון, כמובן שאין צורך להיצמד אליו ודי בסוג אחד של פטריות לקבלת קדרה מוצלחת, אבל אני הכנתי בדיוק כמו שכתוב , אז הרגישו חופשי לשנות, לאלתר, להוסיף ואו לגרוע ממה שרשום, טוב?

לא תתבאסו, מבטיחה.

 

קדרת בקר עם פטריות ויין:

חומרים :

1.5 ק"ג בשר לצלי (אני השתמשתי בכתף)

2 בצלים גדולים פרוסים

3 כרישות פרוסות (רק חלק לבן)

2 סלסילות פטריות שמפיניון טריות

4 פטריות פורטבלו טריות

10פטריות מיובשות מסוגים שונים (שמפיניון, יער, שיטאקי, פורטבלו, פורצ`יני)

10 שיני שום קלופות ופרוסות

1/2 ליטר יין אדום

1 צרור טימין

ציר בקר או  עוף בכמות שתכסה את הבשר

מלח, פלפל

זנגוויל טרי קצוץ, או יבש

פפריקה מתוקה

פפריקה חריפה או צ`ילי גרוס

2 קוביות קנור פטריות

2 כפות שמן זית

 

אופן ההכנה:

מכניסים את כל סוגי הפטריות המיובשות לקערה עם מים רותחים לריכוך (שומרים את נוזלי ההשרייה).

מקמחים קלות את נתחי הבשר  מנערים משאריות קמח.

מחממים סיר עם מעט שמן זית עד שיהיה חם מאוד.

משחימים  את הבשר מכל צדדיו, מוציאים מהסיר ומניחים בקערה.

באותו סיר מטגנים את הבצל בשמן הזית עד הזהבה קלה.

מוסיפים את פרוסות הכרישה  ומערבבים.

מוסיפים את השום ומערבבים קלות.

פורסים את הפטריות הטריות (פורטבלו+ שמפיניון) ומקפיצים יחד עם הבצל , הכרישה והשום ומטגנים עד שכל נוזלי הפטריות מתאדים.

מוציאים את הפטריות המיובשות מהמים הרותחים , שומרים את נוזלי ההשרייה וקוצצים את הפטריות המרוככות.

מוסיפים את הפטריות המיובשות שהתרככו לסיר עם שאר הירקות ומקפיצים.

מתבלים בתבלינים וטימין (מלח מוסיפים בסוף הבישול).

יוצקים יין אדום ומערבבים הכל.

מביאים לרתיחה על להבה גבוהה ומחזירים את נתחי הבשר.

מוסיפים את נוזלי ההשרייה של הפטריות ששמרנו קודם ומוסיפים ציר בקר או עוף עד כיסוי הבשר.

מוסיפים את קוביות התיבוליות  ומערבבים.

מרתיחים על להבה גבוהה, מנמיכים ללהבה נמוכה ומבשלים בחום נמוך כ-3 שעות עם מכסה, או עד שהנתחים מתחילים להתרכך (לי לקח 3.5 שעות).

מדי פעם מנענעים את הסיר ואם יש צורך אף מערבבים בעזרת כף עץ למניעת הידבקות לתחתית, למרות שזה לא אמור להידבק.

 אחרי 3 שעות לערך (או פחות- תלוי במידת ריכוך הבשר כמובן) מסירים את המכסה ומבשלים עוד כחצי שעה עד שהנוזלים מצטמצמים.

טועמים, מוסיפים מלח ועוד מהתבלינים לפי הטעם.

מגישים עם אורז, או כל תוספת אהובה אחרת.

 

*** בכוונה לא צויינו כמויות מדוייקות של תבלינים, כי פה הטעם האישי באמת משחק. אפשר לשים רק פלפל ומלח וזה ייצא פגז, טעם הפטריות עם השום והיין עושים פה את כל המשחק.

 אם אתם מתעקשים על כמויות מדוייקות לכו על 1/4 כפית מכל תבלין והוסיפו טיפין- טיפין.

 

יוצא מעדן !

 

בתיאבון !



וכעת לקצת תמונות והסברים:

פורסים בצל

פורסים כרישה

פורסים שום

לוקחים סוגים שונים של פטריות מיובשות (יש להשיג בכל מרכול)

מניחים בקערה מס` מינים של פטריות מיובשות

יוצקים מעל הפטריות המיובשות מים רותחים ומניחים להשרייה

שומרים את מי ההשרייה

מסננים את הפטריות המיובשות לאחר ההשרייה ושומרים את מי ההשרייה

מנקים את הפטריות הטריות רצוי בעזרת מגבת

 
פורסים את הפטריות הטריות



מקמחים את נתחי הבשר

 


מטגנים את הבשר מכל הצדדים לשם איטום




מטגנים את הבצל, מוסיפים כרישה ושם


 


 

מוסיפים את הפטריות

 

 

מוסיפים את מי ההשרייה של הפטריות המיובשות

 

לוקחים יין אדום טוב


מוסיפים את נתחי הבשר שטוגנו ואת היין האדום

 

 


מוסיפים תיבול (למעט מלח) ומניחים להתבשל על אש קטנה כ- 3 שעות או כמה שצריך




מגישים לצלחות ו...אוכלים, אלא מה...


 

אז זהו, אני מאחלת לכולכם אחלה סופ"ש.

אני יותר "לא פה" מאשר "פה", אבל ככה זה יהיה עד שאסיים את פרק ההריון המיוחד הזה שלי.

לכל השואלים  והמתעניינים במיילים ובמסרים: אני בסדר, באמת !

עייפה, עצבנית (אבל זה ברגיל- אתם יודעים),קוטרית ,  רגישה ברמות הזויות (ההורמונים לא עושים לי טוב , כך מסתבר, ואני מוצאת עצמי מתייפחת אפילו למראה טקס ההדחות של האח הגדול , ממש איכסה... לגמרי  מגעילה נעשיתי...), אז זה מה שיש נכון לעכשיו...

קרנפה בכיינית ועצבנית, כזאת אנוכי.

לשמחתם של אלו שסובבים אותי לא נשאר עוד הרבה...

 

זהו, בזאת הסתיים גם העדכונון הקצר הזה והלכתי לישון איזו שעה, אז ביי !

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

27 תגובות

פלפלים

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אריאלה פיקסלר אלון אלא אם צויין אחרת