00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אהבה בימי סגלון

בלוג הצילום שלי

ועכשו מנוחה

 
 
הַדֶּרֶך יָפָה עַד מְאֹד - אָמַר הַנַּעַר.
הַדֶּרֶך קָשָׁה עַד מְאֹד - אָמַר הָעֶלֶם.
הַדֶּרֶך אָרְכָה עַד מְאֹד - אָמַר הַגֶּבֶר.
יָשַׁב הַזָּקֵן לָנוּחַ בְּצַד הַדֶּרֶך.

צוֹבְעָה הַשְּׁקִיעָה שֵׂיבָתוֹ בְּפָז וָאֹדֶם,
הַדֶּשֶׁא מַבְהִיק לְרַגְלָיו בְּטַל-הָעֶרֶב,
צִפּוֹר אַחְרוֹנָה שֶׁל יוֹם מֵעָלָיו מְזַמֶּרֶת:
- הֲתִזְכֹּר מַה יָּפְתָה, מַה קָּשְׁתָה, מָה אָרְכָה הַדֶּרֶך?

                                                                           / לאה גולדברג

* * *

מרגישה שהשיר הזה מתאים לי עכשו, אחרי הרשומה הקודמת.

אני לא הזקן שבשיר שנמצא בסוף ימיו, לפני עוד חיים שלימים ומלאים. אבל במובן מסוים, סיימתי דרך, ועכשו אני בשלב המנוחה, לקראת המשכה... לקראת תחילתה של דרך חדשה.

[שלא יובן מזה שאני וצאת להפסקה או משהו כזה, פשוט, השלב הזה בחיי, עבורי הוא מנוחה, פסק זמן, בין פרק חיים משמעותי בחיי לפרק הבא, שאין לי כל מושג מהו.]

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

30 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ר ש פ י ם אלא אם צויין אחרת