00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הבלוג של אורי נאמן

שתי פרדיגמות

הדברים הבאים נכתבו ביוני 2006:

 

שתי פרדיגמות מחפשות פרטנר

 

ג. איילנד, מי שהיה ראש המועצה לביטחון לאומי מתח בשעתו ביקורת נוקבת על תוכנית ההתכנסות של ראש הממשלה שרון וטען כי, הפיתרון הטריטוריאלי לסכסוך ארוך השנים בינינו לבין שכנינו הפלסטינים חייב להיות פתרון אזורי שביסודו חילופי שטחים בין ישראל, הפלסטינים ומצרים. ל-swap  המשולש - מסירת שטח מהנגב למצרים בתמורה להסכמת קהיר להעניק לפלסטינים תא שטח בצפון סיני, שיאריך את רצועת עזה לעבר אל עריש, רעיון שנבדק על ידי כותב שורות אלה, בעבודה שנעשתה כבר בתחילת  1997, אין בעת הזו פרטנר מצרי. מבקריו של איילנד הזדרזו להצביע על עובדה זו וקבעו שלרעיון בכללו אין סיכוי. זאת, למרות שפלסטינים, ישראלים וזרים רבים, לרבות בעמדות בכירות, שנחשפו לרעיון, רואים בו את המפתח לפתרון הסוגיה הטריטוריאלית של הסכסוך.

 

הצרה היא שגם לגישה הגורסת חלוקה על פי קווי 67 , או זו המצדדת בחילופי שטחים בין ישראל לפלסטין, במתאר כזה או אחר, אין פרטנר. מאז הסכמי אוסלו, שדחו את פתרון שאלת הגבול בין ישראל לפלסטינים לעתיד רחוק יותר, ניסו שני הצדדים להגיע לכלל פשרה כלשהי בנושא וכידוע העלו חרס. לתביעות הפלסטינים, על פי "מסמך ההסכמה הלאומית" שבין חמאס והפתח, התובע חזרה לגבולות 67,  אין פרטנר ישראלי. לסיפוח שטחים  ביהו"ש תמורת פיצוי במקומות שונים לאורך הקו הירוק אין פרטנר פלסטיני. במילים אחרות - פיתרון מוסכם במסגרת ה"קופסה" של ארץ ישראל המנדטורית אין כנראה, לפי שעה, תוחלת.

 

ובכן, מה עושים ? אפשר לשמר את הסטטוס קוו, אך אפשר גם לחפש פרדיגמה שלישית, כזו שאינה מחייבת הסכמה פלסטינית מראש. בחיפוש אחרי פרדיגמה כזו נולד רעיון ה"התכנסות". רעיון שבא ל"כפות", הן על הפלסטינים והן על המתנחלים הישראלים בשטחים הכבושים את הקמתה של "המדינה הפלסטינית"  ברצועת עזה ובמרבית שטחי הגדה המערבית, תוך שהוא משאיר את קביעת גבולות הקבע בין שתי המדינות לעתיד לבוא.

 

ה"התכנסות" היא מהלך של יציאה מן המיצר ומעוררת בצדק שאלות קשות. למשל, כיצד תגיב ישראל אם הפלסטינים ימשיכו בפעולות טרור מבסיסים בשטחים שישראל תפנה? [כשם שהם עושים זאת מהרצועה למרות הפסקת האש] האם צהל יפעל בהם וישים לאל את האפשרות שהפלסטינים ינסו להקים שם את מדינתם, ונחזור לסטטוס קוו אנטה? או, שנשכיל ונתכנן את ה"התכנסות" כך שתהיה למנוף להסדר קבע מוסכם.

 

כדי להימנע מחזרתו של צהל לשטחים שישראל תפנה אין מנוס אלא לאמץ פתרון בדמותו של כוח שיטור בין לאומי שיתפרס בשטח וימנע פעולות טרור. מנגנון ביטחוני בינלאומי שיקבל את האחריות הביטחונית על השטחים יצמצם, ואולי אף ימנע לחלוטין מעשי טרור משטחי ה"מדינה הפלסטינית הזמנית" כלפי ישראל. כוח כזה יסלק אבן נגף עיקרית וישמש מנוף במאמצים להכשרת הלבבות ולהשגת פשרות לקראת דיונים עתידיים על הסדר הקבע.

 

מנוף נוסף לצד המנגנון הביטחוני יכול להיות מנגנון שיקומי בינלאומי שיקבל לידיו את הישובים שישראל תפנה ויכשיר אותם, בשונה מאשר ברצועת עזה, לשיקום פליטים ולמתן מענה מעשי לתביעה הפלסטינית ל"זכות השיבה". הרי מדובר בעשרות ישובים המאכלסים כמה עשרות אלפי תושבים וניתן בהחלט למצוא בהם פתרונות לרבים מתושבי מחנות הפליטים.

 

ב"התכנסות מוסכמת בחסות בינלאומית" טמונים, אם כן, לא רק סיכונים אלא גם סיכויים. עיבוד תוכניות ארוכות טווח בעצה אחת עם המדינות הערביות השכנות, הקהילה האירופית, הקוורטט וארה"ב, אשר ישוכנעו:

 א.לסייע למדינה הפלסטינית ביצירת משטר ביטחוני יעיל.( בשנים האחרונות יש לנוכחות ולמעורבות של כוחות בינלאומיים  בהשגת רגיעה באזורים אכולי מתיחות ביטחונית הישגים שניתן לחזור עליהם);

ב. לתעל את הסיוע הכספי הרב, שהן ממילא מגישות לפלסטינים, לשיקום פליטים ולבנייתה בשטחים של תשתית כלכלית בעלת אוריינטציה אזורית;

 

והיה, אם תיבנה חלופה כזו ותיושם בשטח בשום שכל ובמעורבות בינלאומית בהנהגת ארה"ב, אפשר יהיה בבוא היום להישאר בתוך ה"קופסה", או , כפי שאני מקווה, לצאת ממנה. לשתי הפרדיגמות ימצאו פרטנרים.

 

אורי נאמן

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל urineeman אלא אם צויין אחרת