00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

סריגה עם שוקו

אמא, הלכתי לסרט.

אמא, אל תדאגי.
במילים האלה נפתח לו פתק שהשאירה לי האוטיסטית המקסימה שלי.
אחר כך הגיעה אחותה הבכורה, לספר לי שהיא עזרה לה לכתוב את הפתק, ומה נכתב שם:
 
אמא אל תדאגי לי,
אני הולכת לסרט עם חברה,
קבענו שנאסוף אחת את השניה ברחוב,
ונמשיך לקולנוע לראות את איגור.
 
3 שורות ראשונות כתבה רותם לבדה לבדה.את השורה האחרונה עזרה לה אחותה.
 
אך,
שמחתי מוקדמת היתה,
רותם אכן באמת הלכה לקניון לפגוש את החברה,
אך החברה לא הגיעה, כנראה או שכחה או שהוריה לא הרשו לה,
או שיכולה להיות כל סיבה אחרת, לא יודעת,
רותם בתמימותה כאשר ראתה שההיא לא מגיעה,
במקום לחזור הביתה, קנתה כרטיס ונכנסה פנימה לבד.
 
כל הכבוד לתושיה שלה.
בהמשך אחרי הסרט - שבשבילה זה בדיוק כמו להתקע שעתיים מול הטלויזיה, אמרה גם שהסרט היה בסדר גמור על רובוט.
המשיכה לקיוסק הקרוב וקנתה לה סוכרית ענק מחליפה צבעים.
 
 
מצד אחד אני מאושרת זה מגלה אותנו גבוה גבוה על הספקטרום של היכולות שלה, מצד שני, כואב לי שהחברה דפקה לה ברז. מצד שלישי, אני מאוד שמחה שהיא עושה ומסוגלת לדברים לבד.
 
מצד רביעי, שמחתי מוקדם מדי עם שמן הדגים והיום היתה לנו נפילה ראשונה, כאשר אחרי טיפול סוסים קשה אך מוצלח, רותם בחרה ללכת לישון בבית הספר עד שעת האיסוף.
לפחות כך נכתב לי במחברת.
אאוצ`.
כנראה אין שמחות שיכולות להיות שמחות שלמות.
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

13 תגובות

ארכיון פוסטים
נקה
ארכיון פוסטים
נקה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אמא של דפנה אלא אם צויין אחרת