00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

סיפורי סבא

הקאמיקאזה מראש הניקרה.

דנדן קטנטנה,

סבא סיפר סיפור תמים, אפילו קצת פרווה, על עקרב צהוב וקן נשרים, ואז אנשים התחילו לרדת עלי, מה לא אמרו עלי? מתאבד שיעי, חולה בראש, לא נורמלי, וחדוה הוסיפה שמן למדורה ב"את לא יודעת כמה את צודקת" ואפילו אמרו עלי באידיש: "טרי בריא ומשוגע", הגדילה לעשות (טלי אני חושב) שאמרה משהו על הדוגמה הרעה שנתתי לילדים. היו רק שתי חביבות שאמרו לי:"אין עליך" ו "אתה אלוף" איזה מתוקות. אבל מה? אחרי שאספר את הסיפור הבא אני מאוד חושש שגם הן תפנינה לי עורף ותצטרפנה אל עדת העורפים (בגיליוטינה).

אז תדענה שאין בליבי עליכן, כי ממרומי גילי וניסיון חיי גם אני מבין שאם אני צוחק ומתבדח היום אין זה בזכות חוכמתי הרבה כי אם בזכות מזלי הגדול.

לפני הסיפור המרכזי, סיפור קטנטן על עירנות ומזל גדול. כששולי היה בן שנתיים,וברכה היתה בהריון מתקדם עם חגי (אבא של דנדן), נהגנו ללכת לבריכה של מלון "נוף ערד" אז הבריכה היחידה בערד. בעוד אני עושה בריכות, ברכה ישבה עם חברה כמה מטרים משפת הבריכה והן פיטפטו בנחת.כאשר שולי משחק למרגלותיה. מידי פעם, יחד עם הוצאת האף לנשימה, הצצתי אל שולי. לפתע הוא זיהה אותי במים, קם ורץ אלי. אילו מישהו היה מודד לי זמן הייתי מועמד בטוח לנבחרת השחיה לאולימפיאדה, כמה מטרים לפני המטרה לקחתי נשימה וצללתי למטה בדיוק בזמן לקלוט את שולי בזרועותי ולהעלות אותו משתעל, צוחק ונהנה חזרה לידי אימו המבוהלת. הקאמיקזאות כבר היתה לו בגנים.

בצעירותי האמנתי שאני מחנך הדור כי שולי היה ילד ממושמע  מטבעו. חגי כבר היה פחות ממושמע אך הוא העריץ ואהב את אחיו הגדול ולקח ממנו דוגמא אישית  וזה הקל עלינו מאוד. רק כדי לסבר את האוזן, אם היה לי ויכוח עם חגי כשאני אומר א` והוא אומר ב`, חגי היה שולף את הקלף המנצח: "שולי אמר" וסתם את כל טיעוני.  כ"מחנך הדור" האמנתי שכדי לפתח אצל הילד בטחון עצמי צריך לתת לו אתגרים שיתמודד ויוכל להם. מבלי שיהיה לי מספיק שכל לחשוב מה יקרה לביטחון העצמי או חלילה לביטחון האישי אם יכשל באתגר....

כמחנך הדור בלי מרכאות, בכל הזדמנות לקחנו את הילדים לטייל במרחבי ישראל, מעט ברכב והרבה מאוד ברגל. באחת הפעמים הגענו לראש הנקרה וירדנו ברכבל לנקרות.

מישהו תאר את הניקרות הללו כסיפור אהבה בין הים וההר ולא צריך ראש כחול במיוחד כדי להבין מנין לקוחה המטאפורה הזו. אתה מביט במים הכחולים המתרוממים לגובה רב מתערבלים במיליארדי בועות לבנות ושוב שוקעים ונרגעים והופכים לכחול בוהק ושוב מגיע גל בלתי נראה ומרים את המים השוצפים וחוזר חלילה.

  

הכחול הרגוע  

 הלבן השוצף

בעוד אנו מתפעלים מיפי הטבע, מהצללים והאורות הרחשים והאנקות, שולי מביט אל חגי וחגי מביט אל שולי ושניהם מביטים בי ואני מביט  בזרמים. הבטתי חזרה בשולי והוא חיכה למים שיעלו וקפץ חגי חיכה למחזור הבא וקפץ אחריו. ברכה התחילה להתרוצץ, "צאו מיד מהמים! השתגעתם? יש פה זרמים חזקים!" "למה נתת להם להכנס? אתה יותר גרוע מהם!"

דפנות חלקלקות.

"יאללה צאו מהמים!" אני פוקד עליהם, הם מנסים לצאת המים עולים הם מתקרבים ועד שאני כמעט תופס את היד המים יורדים כשלושה מטרים הדפנות חלקלקות ואי אפשר להאחז בכלום, אני מתחיל להילחץ אבל אסור להם להרגיש בלחץ. קפצתי למים התקרבתי עם חגי לשפההסברתי לו את התוכנית. כשהמים עלו נכנסתי מתחתיו ודחפתי אותו גבוה לתוך הידיים של ברכה. חזרתי על התרגיל גם עם שולי ובכוחות אחרונים הצלחתי גם להניף את עצמי החוצה.

סיפור אהבה בין הים וההר.

היום חגי הוא מדריך תיירים במקצועו  והוא מגיע עם קבוצות תיירים לאותו חלון בניקרות פעמים רבות. בכל פעם הוא מספר את סיפור הישרדות האישי שלו, של  ילד קטן ואמיץ עם אבא גדול ומופרע.

חגי קרא את הרשומה לעיל והגיב עליה, והרי תגובתו מאירת העיניים, ככתבה וכלשונה. אני רק חייב להעיר שאם מתוך הרשומה הובן כאילו הקפיצה של שולי היתה מתוך גחמה ולא מתוך עידודי, אז לא הבהרתי עצמי כראוי, וחגי העמיד דברים על דיוקם. אבל הסיפא של דבריו הרבה יותר מרתקת וחשוב שזה יוזכר ברשומה עבור דנדן..

 אבא יקר שלום
אז כך:
למיטב זכרוני שולי לא קפץ למי הים התיכון הגועשים מתוך גחמה של ילד אלא מתוך עידוד נלהב של אביו. אני ( להלן חגי) קפצתי רק כי שולי כבר קפץ ואני עשיתי הכל אחריו ( כדי לא לצאת פחדן)
פרט נוסף מעניין לדןדן הוא ,כי כיום כל המבקרים באתר ראש הנקרה צופים בסרט קצר ( המוקרן במנהרת הרכבת הישנה).הסרט המגולל את סיפור האהבה בין הים והסלע ומשלב את דמותה של כלה יפיפה הלוקחת את גורלה בידיה ומזנקת אל הגלים מבלי שוב.
מישהוא רוצה לנחש מי היא השחקנית המגלמת את הכלה ??
אכן זוהי אמא של עדן נעמה גרוס! ! והרי לכם סגירת מעגל.....

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

34 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל סבא של דנדן אלא אם צויין אחרת