00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

סריגה עם שוקו

חוויות מטיול שבת לשפך הירקון

זה לנו טיול כבר שלישי במקום. מאז גילינו את כלוב החיות שם, אני אוספת לחם וקליפות ירקות וירקות כל השבוע עבור החיות, רותם חותכת את זה בשישי בערב ומכינה שקיות ובשבת יוצאים למקום. נכון אין שם עודף חניה ורק זה יכול לגרום תסכול רציני לבאים מרחוק. בסוף חנינו בחנייה שעולה כסף באחד החניונים שמצידו השני של שכונת בבלי (בה לא נמצאה חניה). הפחד מפני המפקחים הוליד את בעלי לחפש חניה בצידו השני של הירקון ונכנס בסוף לחניון.

אכן כייף גדול לטייל שם. מלא משפחות וילדים. למרות השילוט הגדול לא להאכיל כי החיות נושכות, אז זורקים להם את הואכל מעבר לגדר רחוק ככל הניתן וצופים באכילה שלהם. חווויה.

אז מי שראה השבוע אישה יושבת מול החיות וסורגת זו הייתי אני.
אחרי גמר ההאכלה וכאשר בעלי סוף סוף הגיע אלינו אחרי החניה המפרכת,
החלטנו לחצות את הגשר ולטייל גם מצידו השני של הירקון לבריכה עם הברווזים והמזרקה.
היה עליז ונחמד ושמח במזרקה.
בדרך היה קר מהרוח אז רותם מדהימה שמה את הזקט שלה על הכתפיים שלה ושל דפנה וחיבקה אותה וכך הן הלכו. אחוות אחיות מושלמת. למי שראה מהצד זה נראה כמו 2 ילדים רגילים עם זקט אחד. מדהים.

אך לפני שהגענו לשם מצאנו פינת אדמה מתחת לעצים שבה מתחם של נדנדות וקרוסלות.
שמה הראתה לנו רותם בגאווה רבה איך משתוללים בכייף עם אחותה ועם הוצאת קולות שאליהם אני כבר רגילה ממשפחת האוטיזם (נחשפתי דרך בית ספרה לילדים רבים על קשת הקולות הזו כשכייף להם - היום אני כבר משייכת שרותם סוף סוף כשהיא בהיי אכן שייכת גם שייכת למשפחת האוטיזם) היום כל כך הרבה דברים מתאימים להם פתאום אחרי ששנים ידענו שהיא שייכת רק למשפחת ADD.
דרך ערב הקולות האלה וההתרגשות הזו הם גם דבר שבגללו ילדים נורמטיבים מתרחקים ממנה ולא רוצים את חברתה הגם שהיא ילדה מדהימה כשאינה מתנהגת בהיי.
ונחזור לקרוסלה.
בשלב מסויים החליטה רותם שרוצה להמשיך לטייל אז צריך לרדת מהקרוסלה. אומנם האיטו לה את הקרוסלה אך היא כבר היתה בשלב שהחליקה ממנה, ותוך כדי החלקה נפצעה רציני ונחתכה במצח. (כמו תמיד אנחנו מגובים בתיק עזרה ראשונה - מי כמונו מכיר איך כל השתוללות שלה נגמרת במינימום "ניתוח לב פתוח") ניקינו חבשנו והלכנו לחפש ארטיקים כדי להרגיע אותה סופית.
הארטיקים נמצאו במזנון על המזרקה.
לצערי הם גם נמסים בקצב מהיר שכן במקום כנראה שאין חשמל כלל והמעט שיש לא מספיק להחזיק את הארטיקים במצב קפיאה נורמלי.
אך לרותם זה  הספיק גם חצי הארטיק שהצליחה לאכול.
היתה בכייף ובהיי.
שמחה ורגועה היינו במזרקה עוד שעה עד שנמאס להם.
החלטנו נוסעים הביתה חזרה אך לא לפני שעוצרים בדרך לאכול (זה מנהג קבוע אחרי טיולים בשבת),
אז נסענו לקניון אצלנו והילדים אכלו בהמבורגריה שם. נהניתי לראות את רותם יורדת על מנת ילדים מושלמת בתוספת מתוספות המבוגרים. מה שאומר הילדה  אכלה מנה פלוס. לקח לי חודשים ארוכים ביותר ללמד אותה לאכול גם את הלחמניה וההמבורגר ולא רק לאכול צ`יפס וגלידה במקום.
אני שמחה שזה קורה סוף סוף והיא לא מרשה שיעזורו לה לסיים את הלחמניה רוצה הכל בעצמה.

הגענו הביתה צמד הורים מותשים וצמד ילדים בהיי לא מסוגלים לישון צהריים.
אז כמו תמיד החלטנו שעושים תורנות.
אמא הלכה לישון - לא יכולתי יותר שניה להחזיק עיניים פתוחות.
אבא אחד נשאר בתוך הבלגן של השיפוצים להעסיק זוג ילדים והפלא ופלא קמתי מהשינה עכשיו לגלות סלון מסודר מדהים וחצי מרפסת מסודרת יפה יפה.
מחר כשהם ילכו ללמוד עד שיגיעו הנגרים עם הארון החדש להרכבה אינשאללה מסיימים גם אנחנו את סידור המרפסת ואוכל בגאון לטייל בה ולהניח בה תמונות ומדפים להמשך ציוד כמו שאנחנו רוצים.

התמונה הראשונה דפנה מאכילה את האמו.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

5 תגובות

ארכיון פוסטים
נקה
ארכיון פוסטים
נקה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אמא של דפנה אלא אם צויין אחרת