00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הבלוג של גדי גולן

רשת ביטחון וכספי הפנסיות לסוגיהן

 

 המחבר נושא תואר שני בכלכלה מהפקולטה לתעשייה וניהול בטכניון וכן מומחה וחוקר רב שנים של שוק ההון בישראל.

 

רשת ביטחון וכספי הפנסיות לסוגיהן

 

יפה דרש נשיא המדינה שמעון פרס באומרו, שבחברה מודרנית בלתי אפשרי לא מוסרית ולא כלכלית, להותיר אזרחים שהגיעו לגיל פרישה ללא קיצבה מינימלית כלשהי, שתאפשר להם לסיים את חייהם בכבוד. לדאוג לכך שכל אזרח מכל סוג ובכל מצב שהוא, יוכל להמשיך ולהתקיים קיום בסיסי כל עוד הוא חי, זוהי אחריות ראשונית של כל חברה מתוקנת.

 

יחד עם זאת, צדק בנימין נתניהו שר האוצר בזמנו בטענתו, שבמשק מודרני הזקוק להון בשביל להתקדם להתפתח ולצמוח, חיבים לחשוף כמה שיותר מחסכונות האזרחים לשוק ההון, שמטבעו נתון לתנודות, תקופות גאות ומשברים. ואך טבעי הוא שהיקף החסכונות של כל אזרח, יהיה תלוי בסכומים שהוא יפריש לחיסכון, בניהול החיסכון על ידו לאורך השנים וכמובן בצמיחת והצלחת המשק כולו. מאליו מובן שבתקופות גאות במשק, יעלה החיסכון של כל אזרח ובתקופות שפל הוא ירד. ככל שיגדל האחוז מחסכונות האזרחים העומד כהון לצורכי פיתוח המשק וצמיחתו, כך יצמח המשק מהר יותר לרווחת כל אזרחיו. ההון הבסיסי שעליו מושתת פיתוח כל משק הוא חסכונות אזרחיו. ובחוקי המדינה השונים הנהוגים לגבי חסכונות ופנסיה צריך לדאוג, שכמה שיותר מכספים אלו יעמדו לרשות שוק ההון. זהו א-ב של משק מודרני, כלכלה מודרנית ועלייה מהירה ברווחת האזרחים.

 

כיצד איפה נפשר בין שני צווים קיומיים אלו ומה הם החוקים והמדיניות שעלינו לנקוט, על מנת להבטיח ששני עקרונות אלו הן של שמעון פרס והן של בנימין נתניהו יתקיימו בו זמנית.

 

שמעתי כאלו הטוענים שהפתרון לבעיה הוא שעל כל אזרח, כשם שהוא לומד לעבוד ולפרנס את עצמו, ללמוד גם כיצד לנהל את חסכונותיו. זו טענה נכונה תיאורטית, אך מה לעשות היא אינה תקפה במציאות.

האזרחים מטבעם שונים זה מזה. כשם שלכל אחד יש כושר השתכרות שונה מעבודתו. כך לכל אזרח יש יכולת שונה בהבנה ובביצוע של ניהול חסכונותיו. מערכת ניהול החסכונות, קופות הגמל והפנסיות למיניהן בכל משק בעולם וגם אצלנו, היא כל כך מורכבת, מסובכת ומלאת הפתעות שצריך לתת עליהן תשובות חדשות לבקרים. שלא רק האזרח הממוצע הקטן לא מסוגל להתמודד איתה כיאות, אלא אוכל לאמר מנסיוני בתחום, שלפחות 99% מאלו הקרויים מומחים ומקצועיים בנושא, כמו היועצים בבנקים, מנהלי קרנות הפנסיה וקופות הגמל, הברוקרים ומנהלי התיקים למיניהם, מומחיותם ומקצועיותם קטנה מאד אם בכלל. והדוגמה הטובה ביותר לכך היא המשבר הנוכחי, שבו מרבית חסכונות האזרחים, שכולם נוהלו ע"י "מומחים" כאלו, נפלו וחזק מאד.

 

מכאן שעלינו לחנך ולדרוש מכל אזרח, שכשם שהוא רוכש מקצוע ולומד כיצד לפרנס את עצמו, עליו ללמוד גם איך לנהל את חסכונותיו. אך יחד עם דרישה  זו עלינו להיות מציאותיים, ולהבין שכשם שמרבית האזרחים עובדים ומתפרנסים ממשכורות נמוכות, כי זוהי יכולתם. כן מרבית האזרחים לא ינהלו טוב ובאופן יעיל ומוצלח את חסכונותיהם. פשוט מכיוון שזוהי יכולתם ואלו הם כישוריהם. ועל אף כל זאת, כשם שאנו מבטיחים בחוק לכל אזרח משכורת מינימום מעבודתו, כך עלינו להבטיח בחוק לכל אזרח שהוא, קיצבת מינימום מספיקה עם הגיעו לגיל פרישה.

 

כיצד ניתן לעשות זאת ויחד עם זאת להבטיח שמרבית כספי החסכונות ימשיכו להניע את שוק ההון?

 

לדעתי מצויים בידינו הפתרונות כבר היום, אך צריך ללטשם ולחדדם מעט. את חסכונות האזרחים עלינו לחלק לשני סוגים: הראשון, פנסיית חובה המוענקת לכל אזרח באופן שווה עם הגיעו לגיל פרישה ועד יום מותו. והשני הוא חסכונות זכות, בהם כל אזרח יוכל לחסוך את כספו כרצונו, לאילו טווחים שיחפוץ בהתאם לאהבת הסיכון שלו, יכולת ניהול החסכונות שלו וכשרונו.

 

כספי פנסיית החובה ייגבו מכל אזרח חודשית ממשכורתו וינוהלו במשך השנים ע"י המדינה. ניתן לעשות זאת ע"י חוק פנסיית החובה שמטופל כבר או נעשה, איני יודע בדיוק באיזה שלב הוא נמצא. לדעתי הפשוט ביותר הוא לגבות את הכסף באמצעות העלאת ההפרשות החודשיות שנגבות מכל אזרח לביטוח לאומי. והפנסיה תנתן לאזרח באמצעות העלאה משמעותית של קיצבת הזיקנה מביטוח לאומי, אם עד לדרגה של שכר מינימום, ואם סבורים שצריך יותר אז יותר. וסכום תוספת הגבייה החודשית מהאזרחים על פני שנים, יצטרך לכסות את התוספת לקיצבת הזיקנה. ניהול הכסף לאורך כל השנים ייעשה ע"י המדינה, כשלאזרח אין כל נגיעה או אפשרות תימרון בכסף. וזו תהיה רשת הביטחון לכל אזרח במדינה בהגיעו לגיל פרישה.

 

חסכונות הזכות, ימשכו להיות כמות שהם היום בכל המסגרת של השוק החופשי, הכוללת את כל המגוון של קופות גמל, קרנות פנסייה, חסכונות, קרנות אחרות, השקעה ישירה בבורסה, או באמצעות מנהל תיקים וכד`. חסכונות אלו יעשה כל אזרח באופן חופשי, בהתאם לאהבת החיסכון והסיכון שלו, הם יושפעו מכל הגאויות המשברים והתנודות בשוק ההון. ובשעת משבר כמות שיש היום, אף אזרח לא יוכל לבא בתלונה למדינה על נפילת חסכונותיו וכיו"ב. הוא לא חייב לחסוך בהם , הוא עושה זאת מרצונו החופשי. אם ירוויח ייהנה, אם יפסיד יסבול.

 

נראה לי שזו הדרך הפשוטה וההגיונית ביותר לפתור את בעית רשת הביטחון ולתמיד, וזאת מבלי לפגוע בהעמדת חסכונות האזרחים לרשות שוק ההון על גאויותיו ומשבריו.

מה שנחוץ הוא בסה"כ שני שינויים פשוטים: האחד, העלאה משמעותית של קיצבת הזיקנה של ביטוח לאומי. והשני, העלאה משמעותית בהפרשות החודשיות שלנו לביטוח לאומי. כל השאר ישאר כפי שהוא היום.

 

 

 

גדי גולן

קיבוץ חולתה

גליל עליון

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

17 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל גדיגולן אלא אם צויין אחרת