00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בנויה לתלפיות.

רְפוּאָה שחורה.

את הנמשים שמפוזרים אצלי בגוף כמו חֲבַרְבּוּרוֹת של נמר אני מסבנת במקלחת הבוקר ומלטפת את החזה שלי, כאילו מדובר על כפתורים מבדים רכים שנעים לגעת בהם. כשהיד שלי פתאום נעצרת במשהו גַּבְשׁוּשִׁי בגודל של סיכה, שמפריע למִרְקָם החָלָק שהיה עד היום. באותו רגע הרגשתי שהמים מוטחים עלי כמו רגימה של אבנים ומיד סגרתי אותם. כשיצאתי מהמקלחת הבָּבוּאָה שנשקפת מולי במַרְאָה הגדולה של ארון הקיר הפחידה אותי פתאום, העירום שלי נראה לי עוין ואני ממהרת להלביש חליפה עם חולצה מחויטת, כדי שתסיר את התייר החצוף הזה שהחליט להתביית עלי בלי הזמנה.

 

לא שערתי שבאותו בוקר ארגיש שנטמן לי בגוף מוֹקֵשׁ זעיר.

 

אני עומדת ליד חלון המטבח, נשענת על הכִּיּוֹר קוברת את הראש בתוך כפות הידיים שרועדות וחושבת על המשברים שחוויתי בשנים האחרונות שדווקא הצליחו להוציא את המֵיטָב ממני, אבל הפעם זה לא בשליטתי ואני צריכה להיות ממש גיבורה. אני מנסה לשחזר את הבלתי ניתן לשִׁחְזוּר, את הרגע בו פסעתי לדלת הרופא והעיניים שלי הוצפו כמו גיגית עם מים מלוחים ששכחו לסגור לה את הברז. כשנקשתי בדלת נשמעו קולות קרקוש מבפנים, לחצתי על הידית ואור חלש של פְלוֹרוֹסֶנְטים קיבל את פניי. פעם ראשונה שאני שולפת את החָזֶה שלי למומחה שלא מתלהב ממנו ושילוּש אותו בחוסר עניין, יביט עליו בעגמימות וידווח ביובש- ניתוח ומיד אבל לא בקופת חולים. הגבות המחוברות שלו עם הריסים הארוכים והצפופים נָעִים בקלילות, והוא ממשיך לתאר כל מיני עניינים טכניים ובירוקרטים שקופת חולים תדרוש ממנו לקחת דגימות כדי לשלול את "המחלה" ובעצם אני יכולה לחיות עם זה בשלום. ואז הוא שלח אלי מבט והסביר לי שהוא לא נוהג ללכת עם כרטיסי ביקור, אבל יש לו מרפאה פרטית ברחוב באזל, שבתוך שניות הוא יטפל לי בבעיה. ותוך כדי הוא שִׁרְבֵּט לי את מספר הטלפון של המרפאה הפרטית שלו על דף אי ארבע שחתך אותו לרבע, ואני מביטה עליו בגועל, איך רופא בישראל הופך בכזאת קלות לשְׁמוֹק עלוב. כשהוא בכובע של רופא קופת חולים, הוא אומר שאי אפשר לטפל בבעיה, וכשהוא בכובע של הרופא הפרטי, בשביל כמה ג`ובות הוא מוכן גם להסיר לי את הנמשים אם רק אחפוץ. בכדרך אגב, הוא אמר שככל שהדבר תלוי בו, אם יש לי עד כמה דברים להסיר, תהייה לי הנחה משמעותית. אבל אני כבר לא הקשבתי. באותו רגע רציתי באמת למות, לפסוע במסדרון ולברוח דרך הדלתות האוטומאטיות. בדרך מעדתי וכמעט איבדתי את אחיזתי במעקה המדרגות. כשיצאתי לרחוב גמעתי את האוויר התל אביבי המפויח והצטערתי שאני לא מעשנת, לפחות הייתי מחסלת עכשיו קופסא שלמה ומוסיפה קצת זִהוּם אֲוִיר. ובא לי לצעוק - מה זה היום המעאפן הזה.

 

שעה לפני כן סירבה אחות מנומנמת להקיף את הזרוע שלי בגומי מלָטֶקְס חזק כדי לשאוב מבחנות דם שיגזרו את דיני. תמיד אני מפחדת שכל סטייה שלה תשאיר לי סימנים כחולים כמו אישה מוכה, ובסוף נשאר פס צהוב שמתחלף אחרי כמה שעות לנקודה זעירה. אבל באותו בוקר דפקו לי על הראש כמו עם קונגו את המילה בִּירוֹקְרַטְיָה. היא טוענת שמכיוון שהתיק הרפואי שלי נמצא בעיר הולדתי, אני לא יכולה לתת בדיקות דם במרפאה הזו. אז לָמָּה אני כן יכולה לראות רוֹפֵא מֻמְחֶה במרפאה הזו.

בעודי מפלסת דרכי במורד הרחוב מכונית חוצה את הכביש ומעיפה לכל הרוחות רוכב אופנוע תמים שמההדף עף הישר על השמשה של חלון הראווה ועל מעט האנשים שפתחו את הבוקר בבית הקפה. המילים, אלוהים אדירים, יצאו לי מהפה כאילו הם צליפות שׁוֹט. דברים כאלו ראיתי רק בסרטים. הוא התרומם בעזרת האנשים שבאינסטינקט קמו לסייע לו, ואני שהייתי בצד ההפוך של הכביש פלטתי אַנְחַת רְוָחָה. ידעתי שיעזרו לו ואני מיותרת.

 

כל החיים אתה רוצה להיות במקום שהאושר הוא הדבר העצום ביותר שיום אחד יקרה לך. אבל זה לא מגיע, כי יום בהיר אחד הטבע מתאכזר אלייך, ככה סתם בלי סיבה. או שאתה מת מתאונת דרכים או שצומח לך משהו סורר בגוף. ואני ממלמלת,לא פֵיר, לא פֵיר. כאילו אני במופע הצצה מאחורי ווילון שהוקצב לו זמן, ואני רוצה להכניס עוד מטבע לחריץ של המכונה האנושית כדי לקנות עוד כמה רגעים. אבל הווילון הורד בחבטה אין שום קוד סודי מזוין שיפתח לי אותו. והנה המסע לניתוח הכִירוּרְגִּי הזה גורם לי לחשוב מדוע הגוף שלנו הוא לא מכשיר חשמלי חדיש שאם מצליחים לפענח את המנגנון שלו, קל יותר להפעיל אותו או לתקן. ומדוע בשביל לחיות צריך לממן את הרפואה הפרטית, כאשר במשך שנים יורד לך מס בריאות ואתה אפילו לא יכול ליהנות מהשירות שלהם.

 

בעודי יושבת במשרד הרמתי טלפון לבקש חווות דעת נוספת. מה שבטוח הוא שצריך להחליף את השם מקוּפַּת חוֹלִים- לקִפּוּחַ חוֹלִים. הרפואה בארץ ממזמן שייכת לעשירים בלבד.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

45 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל הזוייה אלא אם צויין אחרת