00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

יומן המורה

בין המבחנים

"הימים הנוראים" של המורים הם ימי בדיקת המבחנים. "עוד לא המצאת איזו תוכנה שתבדוק את הבחינות עבורך?" שאלה אותי מישהי היום. לא, לא המצאתי. יושבים בבית ובודקים.

בהפסקה אחת הלכתי למחשב לבדוק מיילים ולרענן קצת את הראש.
מכתב מלא שמחה וגאווה חיכה לי שם. דנה, תלמידה לשעבר, מספרת מה קרה מאז הפעם האחרונה בה כתבה. היא לומדת באוניברסיטה מקצוע שהיא אוהבת. עובדת קשה אבל נהנית מאד ואגב, הנה גם תמונה עם החבר. מחובקים ומאושרים.

עוד מכתב, עוד מפגש עם תלמידים מהעבר. ובכל זאת קצת שונה.

אני נזכר בפעם האחרונה שראיתי אותה. זה היה כבר אחרי סיום הלימודים, אחרי שסיימה בקושי ועשתה את רוב המבחנים. עמדנו שם, אני והיועצת, חוששים ומתוחים. המחלקה הפסיכיאטרית הסגורה.
עוברים כמה דלתות נעולות היטב ולאט לאט משתנה הנוף האנושי והופך מוזר יותר ושונה ממה שרואים בדרך כלל, מאד מזכיר את "קן הקוקיה". איש אחד הולך ומכה באוויר עם ענף קטן, אנשים עם בגדים שאינם מתאימים להם, עם פנים מעוותות.

ופתאום דנה. עומדת לה שם, נטע זר ועדין בתוך כל הטירוף הזה. היא הגיעה לשם לאחר תהליך ארוך של הידרדרות שניסינו לעצור אותו ולעיתים הצלחנו. אפשר להגיד הרבה דברים רעים על בית הספר, אבל לפעמים עצם העובדה שתלמיד צריך לבוא בכל בוקר ללימודים, לראות חברים ומורים ולצאת קצת מהבית עוזרת לשמור על שפיות.לא בכדי דנה התפרקה מיד אחרי סוף הלימודים.

היא יצאה מזה ויצאה מהבית, מה שבסופו של דבר הציל אותה. אחרי מספר שנים במוסדות שונים היא מנהלת חיים עצמאיים ובריאים.

עניתי לה ששמחתי לראות איך הרימה את עצמה מהמצב בו היא היתה, שלחתי מייל ליועצת שבוודאי נזכרה גם היא באותם הרגעים במחלקה הסגורה וחזרתי לבדוק את המבחנים.

שוב, בפעם האלף, אמרתי לעצמי שאין שום מנהל עסקים, איש הי-טק, בנקאי או עורך דין שזוכה לחוות רגעים כאלה.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

3 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל יומן המורה אלא אם צויין אחרת