00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

חיי

סקירת ספר - תמונות משפחה/ מאיה ערד

 
 
 
 
 

הוצאת חרגול ועם עובד 

 263 עמ`.
2008


הספר כולל שלוש נובלות הכתובות בגוף שלישי עם נקודת מוצא דומה - משפחה הרוסה שבה הן הפרודים והן הילדים משלמים את מחיר הגרושים. העלילות עוסקות בהתמודדות שלאחר הגירושים.

הראשונה - רווק בשלהי שנות השלושים, מתרגם של שירה ובנו של משורר מפורסם, שאחותו למחצה, בתה של אימו מנישואים שניים, מבקשת את חוות דעתו על ספר ביכורים שכתבה. היחס המתנכר של המשורר לבנו אינו משכנע והתנהגותו הגסה והילדותית של הבן לאחותו החורגת הינו העתק של התנכרותו של אביו אליו. העלילה כוללת גם דיון בענייני תרגום שברובו משעמם, ומובאות אמירות יהירות ומקוממות כלפי משוררים אמיתיים: אלכסנדר פן הוא "משורר בינוני"

ו"החיים כמשל" - "`החיים כמשל!` צחק צחוק של השתאות. `מישהו עוד קורא את זה? לא, אף אחד לא קורא את זה, סיפרה בגאווה. בקושי מצאה עותק בחנות ספרים משומשים" (עמ` 22)
לכך מצטרפים ציטוטים מקטעי יומן מליציים "סיפורים פרי עטה שכתבה בדם ליבה", "נפלה שדודה בקסמו" וכד` או לחילופין סלנג לא משכנע מפיו של משורר בן שמונים -"אנא עארף", "יעני", "חארטה"

השנייה - שוב גבר רווק באמצע שנות השלושים שעובד בחברת היי טק בארה"ב מתאהב בבתה של חברתו החדשה של אביו. בסיפור הזה יש מעט יותר קצביות בדיאלוגים והסיפור מונע ע"י תפניות בעלילה, אבל התפניות אינן לעומק ומשאירות את הדמויות והעלילה בתחום הפשטני.

השלישית - טיול בר מצווה של אם חד הורית ובנה האגואיסט והתובעני. בשל מחסור בכסף הם מתגוררים אצל מכרים בפאריז.

בשתי הנובלות הראשונות מדובר ברווק אטום, נוקשה, מיוסר ודי משעמם. הנובלה השלישית גם היא מביאה אומנם את אותו בן יחיד נצלן, אגואיסט ומלא בעצמו אבל סוף סוף הדמויות משתנות בעקבות ההתנסות.

לא קראתי ספרים אחרים של מאיה ערד.

בספר זה, ראוי לציין את הכתיבה המלוטשת, הרהוטה והמדויקת, והשפה העשירה, אבל הכתיבה היא טכנית מאוד והתוצר הסופי - ספר משעמם עמוס בשבלוניות, בפשטנות ובבנאליות. הסופרת אינה טורחת להתמודד עם סבך הרגשות המתוארות ולהעניק עומק לדמויות ולדינמיקה בין הדמויות, נדמה כאילו הסופרת ממהרת לספר את הסיפור, מין "חפיפיות" ישראלית שאני מבחינה בה בעת האחרונה ובעיקר בספרים מקוריים וחדשים.

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

4 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל פל אלא אם צויין אחרת