00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

סוס עם כתם על המצח

אינדי-נגב

כבר ארבעה ימים שאני מנסה לכתוב על פסטיבל אינדי-נגב. אך כל פעם, אני מוצא משהו אחר לעשות. היום אני בכלל חולה, וראוי שאכנס למיטה. אבל החלטתי שלפני שהפסטיבל הזה נהיה הסטוריה רחוקה, הערב אני כותב על חוויותיי. (אלא שבינתיים תפוז החליט ליפול, ופרסום הפוסט המשיך להדחות...)

אז מה היה לנו שם...
למה שלא נתחיל מהסוף?
היה ממש כיף :)
חזרתי עייף נורא, ומרוצה נורא, מיומיים של מוזיקה משובחת להחריד, וקמפינג בחברת אנשים חביבים.
למרות שהפעם לא זכיתי לחוויה מסעירת חושים, וגם לא גיליתי אף הרכב מוזיקלי שהפיל אותי מהרגליים, אך ההרכבים המוכרים נתנו בדיוק את הסחורה שציפיתי מהם.

ועכשיו ברשותכם חזרה להתחלה...
לפסטיבל הזה כבר החלטתי שאני אסע בערך מיד כשחזרתי מפסטיבל חוצמזה. פשוט אמרתי לעצמי, שאת זה אני חייב שוב, והשמועות שהחלו להסתובב על אינדי-נגב רק רמזו שהוא יהיה אף טוב יותר.
אלא שלקראת הפסטיבל גיליתי שחבריי הקרובים פשוט לא בעניין, ניסיתי לגייס ידידה טובה, שאמרה שהיא תביא חברה נוספת, אך זה לא יצא לפועל בסוף (מיד תגלו שהן עשו בשכל שלא באו...).
אבל, אמרתי לעצמי, גם כך בפסטיבלים שכאלה אני נהנה להסתובב בעצמי ולהכיר פרצופים חדשים. ובין כה וכה, יהיו שם לפחות עשרים איש שאני מכיר, שימנעו את תחושת הזרות המוחלטת.
אז החלטתי שהפעם אין שום בעיה לצאת לדרך לבד.

ארזתי תיק, אירגנתי אוהל, וציירתי לעצמי שלט שיביא אותי למחוז חפצי בסיועם של הנהגים החביבים בדרך.
לאחר אוטובוס קצר, ושני טרמפים הגעתי כמעט למחוז חפצי. אל קיבוץ גבולות, רק שתי קילומטר מהפסטיבל. אך כאן התעוררה בעיה קטנה.

איזו בעיה?
הרשו לי לשוב טיפה אחורה בזמן.
כבר כמה שבועות לפני הייתה לי ולחבריי תחושה שהפעם זה יהיה אחרת. הפרסום שהיה טוב יותר, הליינ-אפ שכלל את כל השמות הגדולים של סצינת השוליים הישראלית, והבאזז מסביב יצרו תחושה שיש כאן משהו גדול יותר.
בשבוע שלפני כבר היה ברור שהולכים להיות שם הרבה שיש סכנה שיגמרו הכרטיסים, ושממש כדאי להזמין מראש.
ובבוקר הפסטיבל כבר קיבלתי דיווחים שהתור לכרטיסים ארוך לפחות כמו הגולה.

וכך הגעתי לי לכיוון מצפה גבולות מצוייד בהזמנה מראש. אך כאמור בכניסה לקיבוץ התחילו הבעיות.
המשטרה פשוט החליטה שכבר לא ניתן להכניס אנשים אפילו למתחם הקמפינג והקופות. ולכן רק אנשים עם הזמנה עוברים את שער הקיבוץ. אלא ש... הרשימה היחידה נמצאת בקופות.
כך מצאנו את עצמנו כמה מאות אנשים ממתינים עד שיסיימו לשכפל את הרשימה. אני החלטתי שאין טעם להתעצבן או להלחץ, הרי גם כך באתי לכאן בשביל האווירה לא פחות מאשר בשביל המוזיקה. אז פשוט שלפתי את הפינג`ן והגזיה וכיבדתי את שכניי להמתנה בכוס קפה.
לבסוף הגיעה הרשימה ועשיתי דרכי לכיוון המתחם. מצאתי מספר מכרים הקמתי לידם את האוהל, והלכתי לקבל את כרטיסי.
כאן שוב נתקלתי בתור לא קצר, ובשוטרים שהתעקשו לספור כל אחד שנכנס (כולל ספירה חוזרת ונשנית של מי שיצא לכיוון האוהל או הרכב וחזר).
אם כי, יש לומר לזכות המארגנים שניכר היה שהם עושים באמת כמיטב יכולתם כדי להקל על סבלינו, ולעזור לאלו שנותרו בלי כרטיס. המארגנים שניתקלתי בהם באמת היו מהאנשים היותר אדיבים שיצא לי לראות, במיוחד במצב מלחיץ שכזה.

לבסוף, מצאתי עצמי בפנים, כבר קצת חסר סבלנות.
אך לאחר שאכלתי קצת, ושתיתי קצת, נרגעתי. ופשוט התמכרתי לאווירת הפסטיבל שהייתה מקסימה ביותר.
מתחם הפסטיבל היה מסודר להפליא, ונתן תחושה שלמרות הכל, העסק בידיים טובות, כך שקיבלתי את כל הסביבה התומכת כדי להכנס לאווירה הנכונה.

רגע, רגע, רגע!
צועק בטח כעת הקורא היחיד שמתעניין במוזיקה שאני שומע (הר הקסמים?).
עוד לא אמרת מילה על המוזיקה!
אם כן, כפי שהזכרתי קודם, הפעם הליינ-אפ התמקד באמנים שכבר הכרתי.
התחלנו מרועי ריק שתרם לרגיעה שלי בקאנטרי-פולק אמריקאי (כמו אסף אבידן, רק בלי הגימיק הווקאלי). ומשם עברנו לרצף היסטרי שהתחיל מההופעה של יהוא ירון ב18:20, והסתייים בהופעה של מידנייט פיקוקס שנגמרה ב2:30.
אתם מבינים? 8 שעות של מוזיקה משובחת ביותר.
בהמשך קיבלתי את בלקן במחסן המקפיציים, את  pits המדיטטיביים, את רות דולורס וייס אהובתי, את  גבע אלון הגיטריסט הוירטואוז, את  הג`ירפות , את אסף אבידן שכהרגלו נתן הופעה מחשמלת אפילו כשהחשמל נפל, ולבסוף את הפיקוקס שהביאו בראש.

באמצע ההופעה של הפיקוקס כבר החלטתי שעייפתי ויצאתי החוצה. אך אז גיליתי שכשאתה שיכור מערק, עייף, חשוך, וכל האוהלים נראים בדיוק אותו דבר, אין לך סיכוי למצוא את האוהל שלך.
לבסוף הופיעו אותם מכרים שנהיו שכניי ולקחו אותי לאוהל. ומשם המשכתי לקצת ג`אמים מאולתרים ומדורה שהיית נחוצה היטב.

למחרת שכבר התעוררתי, והצטרפתי לשני חברה שניגנו אמריקנה מופלאה (בעיקר ניל יאנג), נכנסתי פנימה.
אך במקום לשוב להופעות המתוכננות לבוקר, צדו עיניי כמה ברנשים שמבצעים פעולה מוכרת מהילדות.
הייי! אמרתי לעצמי הם בונים עפיפונים! גם אני רוצה! גם אני רוצה!
פשוט היה שם ברנש חביב שהקים סדנאת בניית עפיפונים, כולל חומרים והכל, בחינם :)
מיד שהתחלתי לבנות גם זכיתי להארה שזאת תהיה מתנת יום לא-הולדת מושלמת לידידתי הטובה שקצת הזנחתיף, וניגשתי במרץ לעבודה.
אז את ההופעות של האחים רמירז, ו-panic ensemble כבר שמעתי רק מרחוק.
ולאחר שעתיים עבודה היה לי עפיפון. לא בעל הגימור הכי מושלם, אבל הכי שלי.
האם הוא התעופף אתם בטח שואלים?
לא בקלות. אך לאחר מאמצים ונסיונות רבים העפיפון שלי עלה בגאון השמיימה.


אמנם אף אחד מהעפיפונים האלה לא שלי. אבל זה לא ימנע ממני להניח תמונה.

ובסופו של יום, לאחר ההופעה של עמית ארז, מצאתי לעצמי טרמפ עד הבית, ועשיתי את דרכי עייף נורא אך מרוצה לכיוון הבית.

אז עם אילו זכרונות אני יצאתי משם:
- איששתי לעצמי סופית את התחושה, שההרכב של יהוא ירון, זה כרגע ההרכב שאני הכי אוהב בארץ.
- לרוב אני צופה בהופעות של רות כשאני פיקח ועירני כמו לביה במצוד. אך הפעם לראשונה הייתי שתוי היטב, וכשהסתובבתי לאחוריי מצאתי יותר מאלף איש מאחוריי. חוויה אחרת, ללא ספק.
- העפיפון החזיר אותי לזכרונות ילדות נעימים מחג סוכות בקיבוץ.
- למרות שהגעתי לבד, פגשתי עשרות חברים, ידידים ומכרים, ואפילו פגשתי חברים עתיקים מימי התיכון שלא ראיתי המון זמן.
- ואפילו גיליתי פרטיים מרשיעים על אחת הדמויות הוירטואליות שאני מכיר עוד מימי הראשונים באינטרנט הישראלי (או בעצם כמה דמויות ;) ).

בסופו של דבר, אני רוצה פשוט לומר תודה ענקית למארגנים.
הפרסום שלהם הצליח מעל ומעבר למצופה, ומסיבה טובה.
ולמרות כל הקשיים עם ההמון הבלתי צפוי, הם התמודדו עם זה בצורה מעוררת הערצה.
אני פשוט רוצה להוריד בפני מתן ואסף ושאר חבריהם את הכובע, ולהודות להם.

וגם המשטרה, בסופו של דבר צדקה בעקרון (אנו הרי לא רוצים אסון ערד 2).
אם כי אין ספק שהם היו יכולים להתגמש קצת ובערב לתת למי שנשאר בחוץ עד עתה להכנס.

התמונות כמו תמיד לקוחות מהגלרייה של גרבולון

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

8 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל melquiadess אלא אם צויין אחרת