00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

סיפורי סבא

סיפור קטן על שני שובבים גדולים.

 
 
דנדוש קטנה,
 
כמו שאמרתי בהזדמנויות שונות, אני לא יכול ולא רוצה להרצות לך את זכרונותי בסדר כרונולוגי, כי גם אני רוצה להנות מזה.
כל פעם קופץ לי זיכרון, אם הוא מתאים למצב הרוח, אני ניגש למקלדת ומספר לך.
היום אני קופץ הרבה קדימה בזמן ורוצה לספר לך סיפור קטן על שני שובבים גדולים. על סבא ודודך שי.

כשדודך שי היה בערך בגילך, גרנו (חדוה סבתך החורגת , אני סבך הביולוגי, ודודך שי), בצפון תל-אביב. מאחר וחדוה היתה (ועדיין) אמא חרדתית, הוחלט שתפקידו של סבא לקחת יום יום אחרי העבודה, את שי הקטן לגינת "הנביאים" השכנה, ולאפשר לו מרחב פעולה, לשחק, להתפרע, להתרוצץ וגם ליפול ולקבל מכה לפעמים.

הדוד שי כחמש עשרה שנים מאוחר יותר
 
 
התמונה שתיארתי לעיל מונצחת בסרטו הנפלא של אסי דיין "החיים על פי אגפא" שסצנה מרכזית ממנו צולמה בגינת הנביאים. תוך כדי משחק שי השובב נקלע באקראי ל"סט" ונקלט בקידמת ה"פריים" למשך שניות ארוכות, והבמאי הנבון מצא לנכון לא לחתוך בעריכה.
(בצפיה הבאה שלכם בסרט, שימו לב לילד עם התלתלים הבלונדים הארוכים, המתרוצץ לפני המצלמה).

במאמר מוסגר- בגינת הנביאים התנקזו כל החד-הוריות הכי שוות בתל-אביב. כשראו את סבא שלך בא לגינה יום יום עם הזאטוט הפעלתן, נטו לחשוב שגם סבא הוא חד-הורי. סבא לא מעמיד פנים אבל גם לא טורח לתקן טעויות של אנשים אחרים, (במיוחד כשזה מתאים לו).
נו, נו, סבתא חדוה לא עשתה לסבא "חיים קלים" בנושא.

יום אחד יושבת לה קבוצת נשים על הספסל בגינה ומקשקשת בעליצות, והנה שי הקטן עובר מולן. שרתה עליהן רוח של קונדסות וקראו: "שי אתה ילדה או ילד?" ענה בתקיפות: אני ילד! המשיכו הבנות להציק לו: "אבל יש לך תלתלים ארוכים כמו לילדה."
נעמד שי הקטן מולן משך את מכנסיו עד לברכיים הרים את חולצתו מעלה וחשף את זכרותו הצעירה וקרא: "אמרתי שאני ילד!!!" הבנות צוהלות באושר ומליטות עיניהן בהתחסדות מעושה.
כאשר התקרבתי לשמע המהומה מסביב לשי, סיפרו לי הנשים בהתרגשות על מעללי השובב הקטן.
 
שאלה אחת הנשים: "מי לימד אותו להיות פרחח חסר מעצורים שכזה?" "אבא שלו כמובן" עניתי. "ואתה" קראה עלי תיגר הגברת, "אבא שלו או אמא שלו?" מיד משכתי מכנסי עד לברכיים הרמתי את חולצתי מעלה ושאלתי: "מה נראה לך"?.

 
אומרים: "מי שלא שמע שמחת בית השואבה, לא שמע שמחה מימיו. " מי שאמר זאת, לא היה אותו אחה"צ בגינת הנביאים.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

50 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל סבא של דנדן אלא אם צויין אחרת