00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

חיי

המלצה על ספר - קרטל האורז / יוסי אזוב.

 
 
 
 

 

קרטל האורז – יוסי אזוב.

הוצאת ידיעות ספרים,

עריכה: יונה דורון,

431 עמודים.

 

מיכאל ירדני הוא מדען ישראלי החי בארצות הברית וחוקר השבחת צמחי מאכל.

הוא חוקר את צמח השום אולם מדענית יפיפייה ממוצא קמבודי, גורמת לו לשנות כיוון, ומציעה לו לפתח ביחד את זן האורז המושלם – קיצור זמן הגידול והגדלת כמות הגרגרים על שיח אחד כשלכאורה הפיתוח יביא לפתרון בעיית הרעב. 

הם מצליחים.

אבל כמו בספר מתח טוב – שום דבר אינו מקרי ומה שנראה לעין אינו מה שמתחת לפני השטח.

העלילה מתפרשת על פני הגלובוס ומעורבים בה טייקונים בעלי הון וכוח, מדענים טובים ומושחתים, אגודות מסתוריות עם תפיסות עולם מעוותות, פרשיות אהבה ורצח.

הדמויות מעניינות – מדען ישראלי צנוע וביישן וחסר הצלחה אצל נשים, מדענית יפה, נערת ליווי ישראלית יפיפייה וחכמה. משפחתו שמתגוררת באור יהודה ורחובות, עיר מגוריו , מתוארות בצורה אוטנטית,  ואני מסכימה עם הכתוב על הכריכה האחורית :  "קרטל האורז הוא רומן מתח סוחף" - הכתיבה רהוטה ואינטליגנטית, הקריאה קולחת, האינפורמציה המדעית מועברת בהירה ומובנת לכל.

הסיפור אומנם בדיוני אבל מעלה אופציה אפשרית ומפחידה של רעב, ומגפות שמגיעות בעקבותיו,  או כפי שנאמר בספר – העולם מפחד ממחלות אקזוטיות כגון סארס ואבולה או שפעת העופות, שגרמו למותם של מאות אנשים בלבד, לעומת מותם של מיליונים במהלך השנים מרעב ומשפעת והעולם אדיש.

הסיפור גם מעלה תהיות לגבי השתלטות של גורמים מעוותים ואינטרסנטים על תהליך ההנדסה הגנטית. משבר האורז לפני מספר חודשים ממחיש בצורה מצמררת פן אחד של החשש, בייחוד לאור ניסיונה של תאילנד ליצור "קרטל אורז" של יצואניות האורז הגדולות בעולם. מצורף קישור לכתבה.

בספר מתח טוב יש כמובן טובים ורעים. התרגלנו שהאמריקאים הם הטובים, מצילי ומגיניי העולם,  ואילו בספר הזה הם הרעים, בעלי הכסף והכוח שמנצלים את כוחם לרעה ולפגיעה באוכלוסיות חלשות,  וזה מתקשר גם לתאוריות הקשר לפיהן ארה"ב היא מקורן של מגפות רבות.

בתחקיר לספר נעזר אזוב בניסיונו: "במחקרים שלי עבדתי עם אצות שמתרבות במהירות כפתרון אפשרי לבעיות המחסור במזון בעולם....אני עוסק באקולוגיה ימית ואיכות הסביבה ובזה הספר עוסק - האם ריבוי האוכלוסיה בכדור הארץ בעייתית או לא".

ד"ר יוסי אזוב הוא מדען המתגורר בחיפה. הוא יועץ מדעי ומרצה בנושאי איכות הסביבה וביולוגיה. רוכב אופני הרים וחובב ספר. ספרו הקודם, "אנשים של חול" ראה אור בהוצאת אופוס.

מתוך ראיון עם יוסי אזוב :

בארגון המזון העולמי מעריכים שיש 100 מיליון רעבים בעולם, רובם בעולם השלישי. יתכן שהתרחיש שלך - רעב הנוצר כתוצאה מאורז שעבר הנדסה גנטית - מציאותי מתמיד?
"זה אפשרי ברמה העקרונית, ומה שמתרחש היום לא שונה בהרבה. אם משהו יגרום לרעב עצום - זו פגיעה באורז. זה דבר שיכול לקרות וצריך לחשוש ממנו, כי בגנטיקה, לפעמים אתה רוצה לברך ויוצא מקלל. כל משבר האורז היה למעשה מחסור מדומה, שנבע מכך שסוחרים העדיפו לייצא את היבול. התוצאה היתה הכפלה במחיר האורז, וזה משהו בעל משמעות כלכלית אדירה. אורז הוא מזון בסיסי, שמספק חמישית מהקלוריות שצורכים אנשים ברחבי העולם, האינטרס הכספי שולט", מבהיר אזוב. "הכלכלה בנויה בצורה כזו, ואחת הבעיות היא שמזון הפך להיות מטבע עובר לסוחר. אנשים מהמרים על מחיר החיטה, האורז והתירס והספקולציות האלה בעייתיות. לגביהם זה רק כסף, אבל לאחרים אלה החיים".

*פורסם במדור פנאי בכלכליסט, 2.9.08

עוד על הגדלת יבול האורז בהנדסה גנטית

בקיצור ספר מתח טוב שיכול בקלות להיות מתורגם ולהצליח גם בחו"ל. ספר לשקוע בתוכו למספר שעות ולהנות.

האתר של יוסי אזוב

אתר הספרים של יוסי אזוב

 

ועוד קצת על אורז

אורז (שם מדעי: Oryza) הוא צמח המשמש כמזון ליותר ממחצית אוכלוסיית העולם. גידול אורז מתאים במיוחד למדינות עניות שכן — למרות שגידולו מצריך עבודה רבה ומים רבים להשקיה— ניתן לגדל אותו למעשה בכל מקום, גם בצלע הר תלול. אורז הוא הגידול השלישי בנפוצותו בעולם, אחרי תירס וחיטה.

האורז תורבת לראשונה בסין ובהודו. גידול האורז הובא ליפן על ידי היאיוי. מהודו התפשט גידול האורז לדרום אירופה ולאפריקה.

בארץ ישראל קיימות עדויות לגידול אורז סביב ים כנרת ואגם החולה החל מהתקופה ההלניסטית בארץ ישראל. אסף הרופא (ארץ-ישראל, המאה ה-6 ) מזכיר את האורז הלבן והאדום וכן לחם אורז בין מיני הדגן והקטניות. במאה העשירית מציין הגיאוגרף המוסלמי מוקדסי את האורז הגדל בבקעת בית שאן.

סוגי האורז מסווגים לרוב לפי צורת הגרעין. לדוגמה, אורז יסמין תאילנדי או סיאמי הוא בעל גרעין ארוך והוא אינו דביק יחסית, שכן אורז ארוך-גרעין מכיל פחות עמילן מהסוגים קצרי-הגרעין.

מדענים מנסים לפתח את מה שמכונה "אורז הזהב", שהוא אורז שמטענו הגנטי שונה כדי לייצר בטא קרוטן. ניסויים אלו עוררו מחלוקת בשאלה האם כמות הבטא קרוטן תהיה מספקת והאם מזון ששונה גנטית רצוי בכלל.

הגנום של שני זני האורז הנפוצים ביותר, "אינדיקה" ו"ג`פוניקה" פורסם באפריל 2002.

( מתוך ויקיפדיה )

 

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

5 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל פל אלא אם צויין אחרת