11
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הבלוג (הרשמי) של נתאי

משהו קטן על אהבת הזולת...

את הרשומה הזאת אני מקדיש לשתי נשים יקרות:
ענת אדרת - מפורום "ילדים להורים פרודים". ענת היא מישהי מדהימה, שתמיד עוזרת איפה שרק אפשר ותומכת בלי הפסקה בחברי הפורום. פעם היא הייתה "מומחית פורום" (הניק שלה היה בצבע אדום), ואם אתם שואלים אותי, מגיע לה גם להיות עם ניק ורוד בפורום (אין עוד דבר כזה, אבל אני משתש בזה בשביל להבהיר מה אני חושב שהיא) - "מלאכית פורום".
ענת אפק - ענת אפק למדה בניסויי במחזור ל` וסיימה יב` השנה. היא יצאה גם לשנת שרות בשומר הצעיר (מה שהיא עושה כרגע...). ענת אפק, גם היא ילדה מקסימה וחמודה. ביקשה ממני סיפורים שכתבתי כדי לקרוא וזה כל-כך חימם לי את הלב ועשה לי טוב. לכן עלה הרעיון להקדיש גם לה את הרשומה הזאתי.
 
מבוא קצר:
אני כותב פעיל בפורום "ילדים להורים פרודים". המון פעמים ילדים בפורום הזה מדברים על קשיים שיש להם בעקבות המשפחה המורכבת (גם אני חלק ממשפחה מורכבת ובן להורים פרודים), ואני האמת, ממש מבין לליבם ומנסה לעזור עד כמה שאפשר.
 
אחת התבניות החוזרות בפורום הזה, זה ילדים שמתלוננים שהם לא מסתדרים עם אחד מהמשפחה "החדשה" - עם הבעל של האמא או עם האשה של אבא; עם אחד האחים החורגים או עם אחד האחים שבאים רק מהורה אחד (למשל: אחרי שאבא מתחתן שוב ונולד לו בן או בת). במקרים קיצוניים אף יותר אותם ילדים אומרים שהם פושט "לא סובלים" את אותו בן משפחה.
 
אני אומנם לא אדם דתי, אבל יצא לי כמה פעמים להסתכל בפרקי אבות והאמת, גיליתי שמה כמה פניני חוכמה לא קטנים (אני לא אכנס לזה כרגע) בדברים שקשורים למה שנקרא "בין אדם לחברו" .
 
מישהי בפורום פירסמה הודעה עם אותה תבנית (שתיארתי שתי פיסקאות למעלה) ואני החלטתי שאני אענה לה בצורה מורחבת ואשתמש בפסוקים מפרקי אבות שראיתי כנכונים.
הסברתי לה, שלפי דעתי פירוש מסוים של פסוקים אלו יכול לעזור לנו להבין
כיצד להתמודד עם אנשים שקשה לנו עמם (אפילו אנשים שעבורנו הם "בלתי נסבלים").
 
רציתי לעשות את זה (לפרסם את הרשומה הזאת) כשזה קרה, אבל משום מה זה לא יצא, ועכשיו, לפני יום כיפור, חשבתי שזה בדיוק הזמן הנכון לפרסם רשומה בנושא הזה ובייחוד שהיא משתמשת במקורות מן היהדות.
כמובן שאני אשכתב את ההודעה ואוסיף כמה דברים.
 
רק שתי הערות קצרות לפני שאני מתחיל:
א. את כל הפסוקים לקחתי מהאתר - http://kodesh.mikranet.org.il/ 
ב. כמובן שישנן לא מעט פרשנויות לכל אחד מהפסוקים בפרקי אבות. אז במקום להתחיל כל קטע במשפט "לפסוק זה יש מלא מלא פרשנויות..." אני כותב וכבר מזהיר שאני לא אכתוב את כולן.
 
 
 
על אהבת הזולת וקבלת האחר (מתוך פרקי אבות)
 
"...ואל תדון את חברך עד שתגיע למקומו..." (פרק ב`, פסוק ה`)
הפסוק הזה, לפחות בעיני, הוא הנכון להתחיל איתו את הרשימה. מה שהוא בעצם אומר לנו זה - לא לשפוט אף אדם עד שנגיע למקומו. אנחנו היום שופטים אנשים מהר מדי ובקלות רבה. אנחנו בכלל לא טורחים לשאול את עצמנו עד כמה אנחנו קרובים למקום שבו הם נמצאים.
אסור לשכוח שאנחנו רואים את האנשים האחרים דרך העיניים שלנו ולא דרך העיניים שלהם. לעניות דעתי, החלק האחרון של הפסוק "עד שתגיע למקומו", רומז לנו שככל הנראה לעולם לא נוכל להגיע למקום של חברנו. היות והוא רק חלק בעולם שלנו, אבל מנקודת המבט שלו ישנם עוד דברים שאנחנו לא מודעים אליהם או לא רואים אותם.
עוד דבר שלעניות דעתי מתחבא בפסוק הזה זאת שיטה או הוראה כיצד לנסות להבין את האחר: "עד שתגיע למקומו" - עליך לנסות להיות במקום שלו. עליך לנסות לראות את העולם מנקודת מבטו, מאיך שהוא רואה את הדברים. אולי אז אתה תבין כמה דברים שלא הבנת קודם לכן וכך יהיה לך יותר קל לקבל אותו ולהבין.
גם אם לא תגיע לשמה (למקומו), לפחות הניסיון ילמד אותך.
 
 "בן זומא אומר, איזה הוא חכם- הלמד מכל אדם..." (פרק ב`, פסוק א`)
הפסוק הזה בעיני מאוד חשוב ומעניין. המון תורות במזרח אומרות לנו שכל אדם שיש לנו איתו איזה קשר בחיים, נמצא שם גם בשביל ללמד אותנו משהו.
והכוונה היא לאו דווקא למשהו דיסציפלינארי כגון: היסטוריה, גיאוגרפיה, מתמטיקה, ספרות, תנ"ך, מדעים וכו`... אלא יכול להיות גם משהו שקשור להתנהגות ומוסר.
הפסוק הזה אומר לנו לבוא אל בני אדם בגישה שהם רוצים ללמד אותנו משהו. מעבר לפן שאם נראה את העולם ככה בעיקר נשכיל, אפשר לומר שאם נבוא בגישה כזאת נדע לקבל אנשים יותר טוב. אם אנחנו נצא מנקודת הנחה שהם באים ללמד אותנו משהו, היחס אליהם יהיה הרבה יותר טוב ומן הסתם גם יקרב אותנו אליהם (כי אחרי הכל נחפש אצלהם משהו שככל הנראה הם "רוצים" לתת לנו).
אחת המילים שנותנות משמעות עמוקה לפסוק הזה היא - הלמד (הלומד). היא בעצם מדגישה את זה שזה לא מספיק רק להבין את זה (כלומר, לא מספיק שאנחנו יודעים שיש מאדם כזה או אחר בא ללמד אותנו משהו), אלא עלינו גם לרצות ללמוד. הרי אם אדם בא ללמד אותנו משהו ואנחנו לא רוצים ללמוד ואוטמים את עצמנו - לא נלמד. לכן המילה הזאת ("למד") אומרת לנו גם שעלינו להיות פתוחים ולקבל דברים חדשים. עלינו לרצות ללמוד את הדברים.
לפעמים, (אם מסתכלים על העולם מנקודת המבט הזאת) אותו אדם בא ללמד אותנו משהו על עצמנו, הוא מגלה לנו משהו שלא ידענו על עצמנו.
 
"הוא היה אומר, אל תהי בז לכל אדם, ואל תהי מפליג לכל דבר, שאין לך אדם שאין לו שעה, ואין לך דבר שאין לו מקום."(פרק ד`, פסוק ג`)
אני האמת רוצה להתייחס לחלק האמצעי של הפסוק - "שאין לך אדם שאין לו שעה". פעם הסבירו לי שמה שזה אומר שאין דבר כזה שיש בנאדם שהוא "סתם" נמצא לידנו. כלומר, אם יש בנאדם מסוים שנמצא לנו בחיים, חשוב שנדע שיש לכך סיבה, הוא לא סתם נמצא שמה.
זה קצת מחזק את מה שכתבתי קודם לכן, בכך שזה אומר שדברים לא קורים סתם. בפסוק הקודם נאמר (ע"פ אותה פרשנות) שאותו אדם בא ללמד אותנו משהו. הפסוק הזה אומר שגם אם נראה לנו שאין לנו מה ללמוד ממנו, יש סיבה שפגשנו אותו. (סתם דוגמא קטנה: אולי בזכותו נכיר מישהו שילמד אותנו משהו גדול).
 
 "...ואל תאמין בעצמך עד יום מותך..."(פרק ב`, פסוק ה`)
הפסוק הזה הוא פסוק מאוד חזק מהמון בחינות.
אני זוכר שבהתחלה כשקראתי אותו הוא מאוד לא הסתדר לי עם האמונה היהודית. הרי האמונה היהודית אומרת לנו להאמין בה` (במובן של - להיות בטוחים בקיומו) ומצד שני יש את הפסוק הזה שאומר לנו לא להאמין בעצמנו עד יומנו האחרון.
ניסיתי להבין כיצד זה ייתכן ואז חשבתי על משהו: חלק מהפסוקים שבפרקי אבות (אם לא כולם) מדברים על מוסר ועל התנהגות. אז אולי הפסוק הזה מדבר על קוד מסוים של התנהגות, שבעצם בא לומר - אל תפגין ביטחון עצום, נהג תמיד כאילו יש בך מעט אי וודאות, זה יגרום לך להיות יותר צנוע ופחות שחצן.
כמובן יש גם את הפן הפילוסופי (אני האמת מצאתי המון דמיון בין פסוק זה למשפט המפורסם של סוקרטס "הדבר היחיד שאני יודע הוא שאינני יודע דבר") שאומר שגם אם משהו נראה לנו נכון בוודאות, תמיד יש סיכוי, אפילו הקטן ביותר, שהוא לא נכון (מלבד זה שאנחנו קיימים, אולי).
אבל היות ואני מדבר כאן על היחסים שבין אדם לחברו, אני רוצה לומר איך זה יכול לעזור לנו בהקשר הזה:
המון פעמים, אנחנו כועסים או לא מסתדרים עם מישהו או מישהי בגלל שאחנו חושבים עליהם דבר כזה או אחר. אנחנו כועסים ולא מסתדרים איתם ואנחנו בטוחים בצדקתנו.
הפסוק הזה אומר לנו - אל תהיו בטוחים בצדקתכם עד יום מותכם. אולי הסיבה שבגללה אנחנו כועסים על מישהו היא בכלל טעות שאנחנו לא מודעים אליה. הפסוק הזה אומר (וזה משותף לכל הבחינות) שתמיד יכולה להיות איזו פיסת מידע שתשנה לנו את כל התפיסה, או איזה אירוע גדול שישנה לנו את כל החשיבה וההסתכלות על משהו מסוים.
לכן, גם אם נראה לנו שאנחנו צודקים במאה אחוז, כדאי לנו תמיד להטיל טיפה ספק, כי יכול להיות שאנחנו לא ראוים את התמונה המלאה
בכל אופן, בהקשר שבין אדם לחברו, הפסוק הזה בעצם מורה לנו כיצד להתנהג.
 
והפסוק האחרון (כמובן שישנם עוד הרבה פסוקים שנוגעים בדבר, אבל אני החלטתי להתמקד רק בחמישה הללו) שבעיני אומר כל-כך הרבה (והאמת שהוא גם אחד המשפטים הכי יפים שקראתי) ואין צורך לפרש אותו (אני רק אציין שהוא גם נכון למקרה שאתם שואלים את עצמכם למה להתנהג ככה אפילו שרוב העולם לא נוהג ככה), אני רק אוסיף שאם קצת מתעמקים בו ניתן ללמוד ממנו המון, בייחוד ביחס שלנו אל שאר האנשים -
 
 ובמקום שאין אנשים, השתדל להיות איש. (פרק ב`, פסוק ו`).
 
 
 

גמר חתימה טובה

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

6 תגובות

ארכיון פוסטים
נקה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ny22 אלא אם צויין אחרת