00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בלוג בישול וחיים בקצב הסלסה

קציצות הודו עם לבבות ארטישוק

 

הודו...

מיליון דברים אמרו לי כבר על הודו.

ממש מזמן החלטתי שהודו זה בגדר איכס לאומי.

זה מה שהתקבע לי בזכרון די הרבה שנים, כי המראה והטעם האנמיים לא תרמו הרבה לרצון האישי שלי לנסות שוב.

לא עזר כשכל יפי הנפש נשבעו לי באמא , בסבתא ובשכנה של חמותם שזה הכי שבהכי-הכי  בריא שיש.

טעמתי, לא אהבתי והמשכתי הלאה, כשזה נשאר לו מאחור.

בהמשך, כשהתחתנתי הבנתי שאפשר גם אחרת.

חמותי ידועה בהעדפותיה הברורות בנוגע לאוכל : זה צריך להיות בריא ואם זה לא בריא זה לא נכנס אליה למטבח ורק אחרי זה אפשר לדבר על הטעם. למזלי ולמזל כל ייתר המשפחה, היא יודעת ליצוק טעמים "שפויים" גם בסתם נעל בית, אז קל וחומר בחתיכת בשר תפל כמו הודו.

אי לכך ובהתאם לזאת נאלצתי להכיר מחדש את ההודו.

לפני כן העדפתי את הדבר האמיתי שהוא כמובן בקר, פרה אחושקשוקי פרה , בלי סטיות כאלו ואחרות (ארגנטינאית או לא...) . במקרה הסופר רע הייתי מתפשרת על האופציה השנייה והיא: עוף, אבל הודו? ממש לא !

כשחמותי באה ואמרה לי בפעם הראשונה :"תטעמי זה רק קציצות" ,  עניתי ב:"זה? קציצות רגילות מבקר? זה מפרה קוקסינל אולי".

"וזה גם ממש ממש בריא, כדאי לך", היא המשיכה.

"גם קינואה זה בריא לאללה  ומבחינתי זה אוכל לציפורים , את יודעת"...

אצלה למדתי שהגועל נפש הזה יכול להיות גם טעים ולא סתם טעים, טעים הרבה מאוד.

אז כן, פה היתה לי חווייה מתקנת.

נו, אני מודה.... מה אתם רוצים עכשיו?

לימים כשהבנתי שיש פער אדיר מבחינת ערכים תזונתיים  ו-מחיר (טוב נו- הכי חשוב המחיר, אני מודה), בין הבקר להודו אז התחלתי להכניס יותר ויותר את ההודו הביתה.

בהתחלה זה היה אפעס נפילה, כי לא ידעתי איך מתעסקים עם הוורדרד הזה.

ניסיתי את ההודו בכל מיני צורות ומרקמים ולא את כולם אימצתי.

את הגרונות אהבתי והם נכנסו דרך קבע לחמין ולמרק, את החזה לא ממש אהבתי כי זה יצא די יבשושי ודי עזבתי, את הכבד אימצתי והוא כמעט החליף לגמרי את מקומו של  כבד העוף אצלי בבית . אני מפיקה ממנו מעדנים של ממש, אבל הודו טחון לא עשה לי את זה בכלל.

השוני הגיע באחד הימים כשחמי שלח לי קילו וחצי של הודו טחון. חטפתי חום וישבתי מול השקית בוהה, לא ידעתי מה אצליח להנדס מזה. זה היה כזה בהיר ומעט נוזלי ובעעעע......  אני רגילה לאדום-אדום ומה זה עכשיו ההקאה החיוורת הזאת?

באותה נקודת זמן החלטתי שיהיה מה שיהיה אוכל אני לא זורקת ואולי אלך בכוון של  קציצות והתחלתי לתבל.

אני הרי ידועה בשלל תבליניי המגוונים והחלטתי שלנסות לא כואב.

קיץ-קוץ: תיבלתי ותיבלתי ותיבלתי  וטיגנתי .

יצא אגדה.

באמת.

הופתעתי מתגובת הילדים.

הם טענו שהמרקם העדין מוצא חן בעיניהם יותר מהבקר האמיץ והגיבור (הרגיל)  שלי והם מעדיפים את זה.

"וואלה, מה נסגר עם אלו, מאמא ארגנטינאית גאה  יוצאים כאלו לפלפונים?", חשבתי  ונבהלתי לעצמי...

אבל הרוב קובע וגם מנצח.

מיותר לציין שכל הקציצות שטוגנו באותו מעמד התחסלו עוד לפני שהגיעו לשולחן ולארוחת צהריים אכלנו רק פסטה וסלט.

מאז המשכתי בניסיונות, את הקציצות הכנסתי למיני רטבים שונים ותמיד ההצלחה היתה כבירה.

שמחתי.

וואלה, גם בריא וגם זול- מתאים לי אש.

לקראת ראש השנה הכנתי את עצמי לכוננות בישולי רושם וכמובן שמקום הקציצות לא נפקד וזה לבקשת כמה מבני המשפחה שזכו להכירן כבר בעבר.

הפעם הלכתי על קומבינציה מעט שונה, בגלל מה שמצאתי במקפיא.

ומה מצאתי?

מצאתי שתי חבילות של תחתיות ארטישוק קפואות שחלקן היה שבור ולא התאים למילוי, כמו שחשבתי שאכין במקור.

היות ואצלי אוכל לא נזרק, החלטתי מיד על שינוי בתכנית: קציצות יהיו וארטישוקים גם יהיו רק בצורה קצת אחרת.

לקחתי כל תחתית של ארטישוק, חתכתי לארבעה חלקים ומפה המשכתי רגיל.

מה אומר ומה אגיד, יצאה מנה מפוארת וטעימה ברמה אחרת לגמרי.

אני רק אציין שאם אלכס אחותי הגדולה, שלא אוכלת כלום למעט אוכל של ארנבות הגיבה ב:"הללויה!" , אז זה אומר בעצם הכל. זה לא שהיא צמחונית, ממש לא.  היא פשוט לא אוכלת כמעט כלום חוץ מחסה ושוקולד (כבד לה, מציק לה, לא טעים לה). קשה מאוד לפתות אותה, את הכונפה הזאת.

זאת אכן היתה האינדיקציה שלי שמדובר פה אכן במשהו אחר ומוצלח, שלא מעיד בכהוא זה  על קלות ומהירות ההכנה שלו.

אני למדתי שאם רוצים קציצות טעימות במיוחד יש לתבל את הבשר ולהשהות במקרר למשך כמה שעות טובות (אני משאירה למשך הלילה) וכך עשיתי גם הפעם.

הוספתי כל מה שהוספתי ושמתי במקרר. למחרת רק תיקתקתי את הרוטב עם הארטישוקים ותוך כמה דקות הסיר היה על הגז  וכמו שאלכס אמרה : זה נגמר בהללויה אמיתית.

אני תיבלתי בהרבה תבלינים, כי אצלי אוכלים מתובל מאוד, אתם יכולים להשתמש בפחות כמות, או רק בחלק מהמומלץ, אבל בשום אופן אל תחששו להשתמש בהכל, כי זה יוצא אגדה באמת.

את תערובת הקציצות הזאת אפשר להכניס לכל רוטב ולו הקל שבקלים והתוצאות לא יאכזבו, אני מבטיחה לכם !

אז הנה לכם מתכון קל , מהיר, חסכוני , מרשים, טעים ברמות על ומומלץ לאללה:

 


קציצות הודו עם לבבות ארטישוק:

חומרים לקציצות :

1/2 קילו בשר הודו טחון

1 ביצה

2 כפות פירורי לחם

1-2 כפות שמן

1/2 חבילת פטרוזיליה קצוצה

1/2 חבילת כוסברה קצוצה

1 בצל גדול מגורד בפומפייה וסחוט מנוזלים

1 בצל קצוץ דק- דק

7-10 שיני שום כתושות (אפשר כמובן פחות, אבל זה טעים הרבה)

תבלינים:   1 כפית אבקת מרק עוף, מלח לפי הטעם, 1/2 כפית פלפל שחור, 1/4 כפית פפריקה אדומה מתוקה, 1/4 כפית פפריקה חריפה (או פחות, או צ`ילי גרוס), 1/4 כפית הל, 1/4 כפית זנגוויל, 1/4 כפית קינמון, 1/4 כפית כורכום, 1/4 כפית בהרט או ראס אל חנות, 1/8 כפית אגוז מוסקט, או משיה מרוקאית.

חומרים לרוטב:

2 חבילות לבבות ארטישוק קפואים (אם יש טרי אז עדיף)

1 בצל גדול פרוס דק

10-15 שיני שום פרוסות (אפשר פחות, אבל זה כל הטעם)

2-3 כפות שמן קנולה או אחר

2 כוסות מים רותחים

מיץ מלימון אחד ענק או שניים בינוניים

תבלינים לרוטב: 1 כפית אבקת מרק עוף, מלח לפי הטעם, 1/2 כפית סוכר, 1/2 כפית פלפל שחור,  1/4 כפית כורכום, מעט צ`ילי גרוס.

 

אופן ההכנה:

מכינים את הקציצות:

מגרדים בצל אחד על פומפייה בינונית בעובייה, סוחטים היטב את הנוזלים ומכניסים לקערה.

קוצצים דק את הבצל השני ומוסיפים לקערה.

מוסיפים את הביצה, השמן, פירורי הלחם, השום הכתוש, הפטרוזיליה והכוסברה הקצוצות ומערבבים. מוסיפים את כל התבלינים ומעסים למשך כשלוש- חמש דקות היטב עד שהכל מתאחד היטב.

טועמים ומתקנים תיבול אם צריך.

מכסים את הקערה בניילון נצמד ומכניסים לכמה שעות טובות (עדיף לילה) למקרר.

יש לציין שאם ממהרים אפשר ליצור כבר את הקציצות מבלי להשהות לקירור, זה יוצא לא פחות טוב, אבל מומלץ כן להשהות.

מכינים את הרוטב:

מטגנים את הבצל הפרוס עד הזהבה קלילה  בסיר עם שמן, מוסיפים את השום הפרוס ומקפיצים למשך כשתי דקות.

חותכים לארבעה חלקים כל ארטישוק ומכניסים לסיר. מקפיצים את הארטישוקים למשך כשלוש – חמש דקות.

מוסיפים את מיץ הלימון והתבלינים ומערבבים. מוסיפים את המים הרותחים ומערבבים.

טועמים ומתקנים תיבול ומביאים לרתיחה עדינה.

מוציאים את בשר הקציצות מהמקרר ומעצבים ביד לצורה אליפטית (כמו של קובה מטוגן), או כדורים קטנים, או כדורים פחוסים, או איך שאוהבים.

מכניסים את הקציצות לרוטב החם , מביאים לרתיחה וממשיכים לבשל עוד כעשר דקות ללא מכסה. מקפידים לנענע את הסיר בעזרת הידיות מדי פעם. מכסים את מכסה הסיר, מורידים להבה לנמוכה ומבשלים למשך כארבעים דקות נוספות. פותחים את מכסה הסיר ומצמצמים את הנוזלים עד לדרגת סמיכות רצוייה.

טועמים ומתקנים תיבול.

הטעם הסופי צריך לצאת חמצמץ וטעים.

זהו.

 

אז פה סיימנו להיום, אני מאחלת לכולכם שבוע נפלא, יום נעים ומוצלח ועכשיו אני חוזרת לי לישון קצת, כי התעוררתי בשעה 04:00 בזכות המואזין החתיך של אחד המסגדים שמקיפים אותי פה באיזור מגוריי. אני חושבת שהמואזין הזה  התבאס כנראה שבכוכב נולד לא גילו אותו והוא מתעקש שכולם יכירו בכישורים הווקאליים המיוחדים שלו. כל בוקר הוא מרביץ פה הופעה בדמות כמה דקות ארוכות של איזה שיר שלא נגמר ולא נמאס לו לכפרה הזה... תגידו אין בינכם איזה מנהל מוסיקלי, או בעל אולפן הקלטות שיכול לעשות לו טובה ולפתור אותי מעונשו של זה? אולי אם סוף סוף יגשים את חלומו ויקליט את התקליט המיוחל שלו אני אוכל לישון בשקט.

יאללה... אריוודרצ`י אמיצ`י ....

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

36 תגובות

פלפלים

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אריאלה פיקסלר אלון אלא אם צויין אחרת