00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

עין ירוקה מחייכת

"הסתיו היפה ביותר..."

 
 
 שימו לב אל הימים האחרונים. אל רכותם.
ימים מיוחדים הם, מיוחדים מאוד.
אותה אווירה של רוגע מתוק, אותה נינוחות מלווה בעננים לבנים ורוחות קרירות, אותה חגיגיות שכמו משכיחה מעצם טבעה את צרותינו ואת כאבנו.
 
ואולי אלו ציפורי הצפון אשר עוברות כאן באלפיהם, אולי הן אלו המביאות את החגיגיות הזו עמן, גם אם אנו לא תמיד מבחינים בהן. אולי הן אלו המביאות עלינו ברכה.
כאן על האדמה, עדיין מתקיימות להן השנאה, והבערות, והשחיתות, והאדישות ושאר המידות הרעות. אידיאולוגיה נגד אידיאולוגיה, דת נגד דת, מעמדות נגד מעמדות, אדם נגד עצמו.
עדיין לא השתחררנו מכל זאת, מהמסגרות שכופות אותנו אליהן, כאילו ונולדנו אל תוכן, כאילו ואין דבר מלבדן.
 
והנה מגיעים להם ימים מעין אלה ומזכירים לנו שיש. בהחלט יש!
 
זה מה שכל כך יפה בציפורי הנדודים. לא משנה מה יקרה- מלחמות עולם פורצות וסדרי עולם נהפכים, אימפריות מתמוטטות ומנהיגים נחשבים באים ועוזבים, הן יתמידו במעופן. בכל שנה, בכל סתיו, הן תמיד יהיו כאן.
זה מה שיפה בהן.
הן חוזות בהכל מלמעלה, בשדות הנמתחים אל האופק, בהרים הנצחיים, בים חובק הכל. אילו לנו ניתנה האפשרות לראות את העולם ממבטן לא היינו נלחמים זה בזה, כובשים זה את זה ונאבקים על אדמה ועל גבולות דמיוניים.
 
ויש גם את אלו שיורים בהן, בציפורים הנודדות, גם כאן בארץ. מחכים להם בהתמדה מדי שנה בכדי לכוון ולהפיל כמה שיותר מהן.
מה חושב הצייד המכוון את רובהו אל ציפור נודדת? ומה עובר בראשה של ציפור שאחותה למסע נפגעת למול עיניה ונופלת אל הארץ, במעוף אחרון ועצוב?
האם ישנה תקווה כי אותו אדם יצליח אי פעם בחייו לגעת באלוהים, כפי שאותה ציפור נגעה בו בכל דקה ממעופה? והרי העצבות אינה רק על אותה ציפור ואחיותיה אלא גם על אותו אדם שהפיל אותה, אותו אדם שכנראה ולעולם לא יחוש את תחושת המעוף והנדודים...
 
אבל ציפורי הנדודים ימשיכו לבוא ולבקרנו מדי שנה, כפי שעשו אולי מאז ומתמיד.
הן היו פה לפני היות הכל, כשהארץ הזו היתה שוממה וריקה וקדמונית ואולי הן תהינה פה אחרי היות הכל, כשעידן הקדמוניות ישוב ויופיע.
האושר הטמון בעצם ההבנה הפשוטה כי ציפורים אלו תמיד שבו לכאן ותמיד ישובו לכאן הוא בלתי נתפס.
 
לפני כשנה, בזמן הזה, בימים מעין אלו, כתבתי כאן רשומה ששמה- לגעת בשמיים ובה סיפרתי על חוויות שונות שהיו לי עם בעלי כנף שונים.
ובסופה של הרשומה כתבתי כי רגע יוצא דופן במיוחד מתרחש בעת נסיעה, כאשר לא רחוק מכם, עושה את דרכה לצדכם שיירה של ציפורים נודדות. מקווה אני כי לכל אחד מכם יצא בקרוב, אולי אף בסתיו הזה, לחזות שוב במעוף שכזה, בין אם באוטובוס צפוף, ברכבת שקטה או אף בעת מסע רגלי קטן לאנשהו. הביטו אל הציפורים האלו בעת מעופן ועצרו לרגע מעיסוקיכם, אף אם מדובר בשיחה חשובה בטלפון הנייד. "סליחה" כך תאמרו אל זה המשוחח עמכם  "המתן כמה שניות. ישנה שיירת ציפורים בשמיים מעליי. זה כל כך יפה..."  ואל תחששו אם אותו אדם מביע השתאות או מגחך למבוקשכם. הוא פשוט עדיין לא חזה בשיירת הציפורים שלו... 
 
וממש בסוף הבאתי גם קטע קצר מתוך סיפור שכתבתי פעם, סיפור על ילדת חוף, ועל גור כלבים אבוד, ועל מלאך שומר ועל אנשים שנאבקים ושונאים ומנסים להתפייס וממשיכים לקוות שהציפורים תמיד ישובו-
 
"ואת יודעת גם מה אומרות הציפורים עכשיו? הן אומרות שהסתיו, זה שיבוא אחרי הקיץ, יהיה הסתיו היפה ביותר. מדי כמה שנים אפשר לשמוע אותן, לכל אורך הקיץ, עפות באוויר במעגלים כשהן צווחות ומצייצות ושרות- הסתיו היפה ביותר, הסתיו היפה ביותר. בהתחלה שומעים את זה רק מכמה ציפורים, פה ושם. אבל ככל שהקיץ הולך ומתקרב לסיומו, ואלפי הציפורים הנודדות מתחילות לעבור כאן מהצפון הרחוק אל הדרום הרחוק, אז אפשר לשמוע את זה בקולי קולות, בכל רחבי השמיים והענפים והגגות. הסתיו היפה ביותר, הסתיו היפה ביותר... בפעם האחרונה ששמעתי אותן כך זה היה כשעוד הייתי ילדה קטנה, כי זה קורה רק אחת לכמה שנים טובות. אבל עכשיו הן אומרות כי שוב יגיע הסתיו היפה ביותר, אז יש למה לחכות.  סיימה מרי-אן בחיוך שקט והשתתקה."
( מתוך "המלאך של גן לונדון"  )
 
* התמונה למעלה לקוחה מתוך האתר: http://www.photolight.co.il/show_photo/author4548/137430.html
 
 
 
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

19 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל איידהו אלא אם צויין אחרת