00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

שיתוף מהמטבח הפרטי

שיחזור מתכון מספר - "פיצה נאן"

 
 
ראשית הקטע מהספר, כפי שהוא במקור:
 
"פיצרייה דה מישל היא פיצרייה קטנה שיש בה רק שני חדרים ותנור אחד שאיננו שובת ממלאכתו לעולם. היא נמצאת במרחק רבע שעה הליכה בגשם מתחנת הרכבת. אל תדאגו, פשוט תלכו. צריך להגיע לשם די מוקדם בצהריים, מפני שלפעמים הבצק נגמר  וזה ממש שובר את הלב. באחת בצהריים הרחובות הסמוכים לפיצרייה כבר מלאים בהמוני נאפוליטנים שמנסים להגיע אליה ודוחפים זה את זה כאילו הם נאבקים על מקום בסירת הצלה. אין תפריט. בפיצרייה הזאת יש רק שני סוגים של פיצה — רגילה וגבינה כפולה. אין שום קשקושים ניו־אייג`יים יומרניים בנוסח דרום קליפורניה, כמו פיצה עם זיתים ועגבניות מיובשות. לוקח לי חצי ארוחה רק להבין שהטעם של הבצק מזכיר לחם נאן הודי יותר מאיזשהו בצק פיצה שטעמתי בחיים. הוא רך ונימוח ומזמין, אבל דק להפליא. תמיד חשבתי שיש בחיים רק שתי אפשרויות בעניין "הקָשֶה" של הפיצה — דק ופריך או עבה ובצקי. איך יכולתי לדעת שיש בעולם הזה "קשה" שהוא גם דק וגם בצקי? אלוהים שבשמים! פיצה דקה, בצקית, חזקה, טעימה, מקסימה, נימוחה, מלוחה, ממש טעם גן עדן. ועל הפיצה יש רוטב עגבניות מתוק המעלה בועות חמאתיות וממס את המוצרלה הטרייה מחלב בופאלו, ועלה אחד של בזיליקום, ששרוע באמצע כל העניין, ממזג איכשהו את הפיצה כולה בזוהרו העשבי, כפי שכוכבת קולנוע זוהרת אחת במסיבה נוסכת נופך של זוהר על כל הסובבים אותה. בפועל, אי־אפשר באמת לאכול את הפיצה הזאת, כמובן. ברגע שאתם מנסים לנגוס במשולש שלכם, ה"קשה" הרך מתקפל והגבינה החמה גולשת כמו שכבת הקרקע העליונה ברעידת אדמה ונמרחת עליכם ועל כל סביבותיכם. אבל זה מה שיש.
החבר`ה שמחוללים את הנס הזה גורפים את הפיצות אל תוך התנור המוסק בעצים, ונראים כאילו הם מסיקי הדוודים בבטנה של אונייה אדירה, שגורפים פחם לתוך הכבשנים המלוהטים. הם מפשילים את שרווליהם במעלה זרועותיהם המיוזעות, פניהם סמוקות מרוב מאמץ, עין אחת כמעט עצומה מפני חום האש, ומהשפתיים מידלדלת סיגריה. סופי ואני מזמינות עוד פיצה — פיצה שלמה לכל אחת — וסופי מנסה להתעשת, אבל אנחנו חייבות להודות שהפיצה כל כך טובה, עד שאנחנו בקושי עומדות בזה"
 
קטע מן הספר : לאכול, להתפלל, לאהוב מאת אליזבט גילברט
בהוצאת כנרת זמורה ביתן.
 

אז מה יש לנו?
 
פיצה. בצק מסתורי שתיכף אלך לבדוק מהו. (מהו הנאן), רוטב עגבניות מתוק שמעלה בועות, מוצרלה טריה ועלה אחד של בזיליקום.
 
התרשמות ראשונה - כמו שיש מסעדת עלית שבה המנות, המרכיבים והתוספות ושלל התפריטים מעידים על עושר, רצון לטעום ממגוון עשיר מהעולם הגדול,  כך תהיה פיצריה שמכבדת את עצמה - שמגישה בדיוק את כל העולה על דעתכם, את כל סוגי הפיצות על שלל המרכיבים, הבצקים הלחמים , התוספות והטעמים מהעולם וחידושים כמובן. חידושים לבקרים. פיצה עם גבינה ואנשובי וזיתים ומוצרלה ותירס וטונה זה לא חידוש. החידושים נובעים מתבשילים שאנו רגילים לאכול כתוספת והם מגיעים באורח פלא אל הפיצה : חצילים ועוד. אני לא אתפלא אם כבר הספיקו לשים את הקישואים והדלעת גם על פיצות אי-שם באיזו מסעדה בעולם שלרגע קפצה על השף ההשראה כשנגמר לו רוטב פיצה והוא החליט לשים את הסלט דלעת על הפיצה ולקרוא לזה חידוש.
 
וכמו שיש מסעדה, כזו, ביתית, פשוטה, ששומרת ומשמרת טעם ייחודי, כך המסעדה הקטנה הזו שמתארת הסופרת. נראה לי שלשם היא נקלעה. בית אוכל איטלקי,נאפוליטני.  משהו כמו הפלאפליה השכונתית או העירונית או דוכן ממכן לסנדויצים, שמוציא סנדויצים שטאנץ... אבל עשויים היטב.
 
לחם נאן - כבר ניגשת לראות מה זה הלחם.
 
מאתר רוטב- מתכונים בוידאו.  כדאי ורצוי מאד לצפות בסרטון. *
 
לאחר צפיה נעימה של בערך שש דקות, אפשר להבין איך מכינים את הלחם הזה שמזכיר את הג`בטה. והייחודיות שלו ושבו, הם היוגורט והדבש שבפנים.
 
אלו המרכיבים של הלחם -  ובשבילנו התחתית לפיצה הזו - "פיצה-נאן פיצה פאן"
 
לחם נאן הודי
מרכיבים :
1 כפית שמרים
3 כוסות קמח לבן
2 כפות שמן חמניות
4 כפות יוגורט דל שומן
כפית דבש
כפית מלח
3/4 כוס מים פושרים
אופן הכנה :
מכניסים בכלי רחב 3 כוסות קמח. מוסיפים את כפית השמרים היבשים, את המלח, השמן והדבש (או כפית סוכר). מערבבים ומוסיפים את המים.
מוסיפים את היוגורט ומתחילים ללוש עד ליצירת גוש בצק נאה.
חותכים ל-8 כדורים שווים. לוקחים כל כדור ומשטחים אותו עם הידים למעין פיתה בעובי סנטימטר.
מכניסים לתנור שחומם מראש ל- 250 מעלות, למשך 5-10 דקות עד שמשחים למעלה.
מוציאים ומגישים.
בתאבון.
הערות :
המכונים של Jemeela מאנגליה
 
לעניין השחזור.
נראה לי שאופים ראשית את הלחם (נאן) שימו לב להכניס לתנור חם היטב, זה מצויין בסרטון. וממה שראיתי - יש שם בתחתית התנור תבנית עטופה בנייר כסף. כנראה זה הפטנט להגביר חום בתנור.
לאחר מכן - כשהלחם יצא מהתנור, ועדיין חם, מורחים מעל הלחם את הרוטב - שגם הוא חם מאד ומפזרים את המוצרלה, בטוח היא מגוררת בגלל זה הבעבוע.... המתואר בקטע של הסופרת.
 
זמן אפייה של לחם נאן - לא מצויין בסרטון כמה זמן במדוייק אופים. "פיו מינטס" יכול להיות חמש  עד עשר דקות. אולי פחות אולי יותר?  הכי טוב להציץ בתנור ולראות את הבעבועים והצבע למעלה.
 
ולדעתי - לא אופים יחד את המרכיבים האלו, שוב כמו פיצה, מפני שבתיאור, היא אומרת שכשהיא מרימה את הפיצה הרוטב מתגלצ`. אם הרוטב היה נאפה שוב עם הלחם, הוא היה `נדבק` לבצק - כמו בפיצה הרגילה והמוכרת.
מקשטים בעלה אחד (ולא יותר) של עלה בזיליקום ירוק טרי וזוהר.
לעניין המוצרלה - המהדרין בטח יתעקשו על מוצרלה מחלב בופאלו. אם אין אצלנו אפשר להשתמש במוצרלה מסוג טוב שאהוב עליכם
 
* צפיה בסרטון הניבה כמה רעיונות ליישום במטבח הפרטי גם.
 
קופסא של קמח, שכבר אפשר לנפות מראש  ולשמור יחד עם כוס מדידה בפנים. ורצוי שכוס המדידה תישאר שם על מנת שלא כל פעם תהיה מדידה שונה.(השבוע השתמשתי בכוס פלסטיק וחשבתי לאמץ אותה קבוע למדידה, וזה אומר גם שטיפתה. אבל כאן אני רואה שלא צריך. פשוט לוקחים, ומחזירים את הכוס איך שהיא לקופסת הקמח)
נייר כסף - בתחתית התנור, נייר שעוטף תבנית נוספת. התבנית עם נייר הכסף נשארת בתנור לאורך כל האפייה.
רשת - את הלחמים מניחים על רשת ולא על תבנית.(מזכיר את האופה לחם של פעם, סיר-מחבת חשמלית שבתחתיתה יש גוף חימום ומעליה רשת, שעליה מניחים את הפיתות לאפייה וסוגרים מעל במכסה של הסיר הזה)
מיקום אפייה בתנור - ואת כל הכבודה הזו בראש התנור. לא למטה. (החום של נייר כסף בטח כבר מבשל את התחתית)
 
 
ערך מוסף, זו המוסיקה שפותחת את הסרטון ולוקחת אותך יש להודו.
 
וואי,
שיהיה בהצלחה,
לאמיצים שאוהבים לנסות מטעמים חדשים.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

6 תגובות

מאילו מדינות מבקרים
free counters
בחירת העורך
אלבום תמונות בתפוז
פתגם היום/ציטוט היום
  • "אוכל, הוא בעצם סמל לאהבה. כשמכינים אותו..
ביקורת מסעדות
עיצוב מטבחים
"הקוראים המשפיעים"
  • בדידותו של קורא המחשבות
  • "המאמינים"
מוצרים-סקירות/המלצות
קוביית קוד חופשי
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אילה56 אלא אם צויין אחרת