00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

צליל מכוון

על הגוף




נתעלם לעת עתה מהפנים ונתמקד בגוף.
כשהיא מביטה בראי מרחוק מה היא רואה. צללית חיוורת. כתמי הצבע היחידים הם הפטמות ושיער הערווה, ושני פסי שיזוף בכפות הרגליים.
כשהיא מתקרבת למראה היא מבחינה בעצמות הבריח הבולטות, מחזיקות את הצוואר, את הכתפיים, מושכות את חלקו העליון  של הגוף כמו רתמות. המתח מרוכז באיזור הצוואר, קל לראות את זה ביציבה שלה. לעתים קרובות היא סובלת מכאבי צוואר וגב עליון.
הכתפיים, החלק האהוב עליה בגופה. כתפיים עגלגלות וחלקות, שלא ראו אור שמש.  מילדות היא אוהבת לנשק את כתפיה, אוהבת את ריח  העור שלה, בעיקר כשהיא חוזרת מהים, מלוחה וקרירה, ואחרי אהבה, כשריח הקרם המתנדף מתערב בריח קלוש של זיעה.
על הידיים אין הרבה מה לומר, זרועות עדינות, פלומת שיער בהירה, צלקת בצורת חצי עיגול בדיוק באיזור השעון, מנשיכה של ילד אלים בשכונה. כפות הידיים מאורכות ויפות, לא מטופחות,  ידיים שאוהבות מים. אצבעות ארוכות, ציפורניים כסוסות.
היא מקפידה לא לחשוף את העור לשמש המדברית, ובכל זאת כמה נמשים חמקו להם והתפזרו באיזור המחשוף.
למטה מזה, השדיים. שדיים שעברו הריונות ולידות, שדיים שחזיה לא יכולה להם. שדיים שכדי לחפון אותם יש צורך בשתי כפות ידיים. היא גאה בשדיים שלה. אמנם ניכרת צניחה קלה כלפי מטה, אבל הם עדיין מלאים ותפוחים, והפטמות סמוקות וגאות.
הבטן היא הנקודה החלשה שלה,כשהיא חושבת על הבטן שלה היא חושבת על ערימת חיטים.  כשהיא יושבת היא מקפידהלהכניס את הבטן, מהדקת את השרירים בתקווה ששני הקפלים ייעלמו. הם לא. צלקת הניתוח הקיסרי מחלקת את גופה לשניים, בקושי נראית מעל קו הערווה, נפגשת בצלקת מניתוח התוספתן שלה כמו שני מקלות אכילה שמונחים על הצלחת.
היא אוהבת את הצלקות שלה.
היא שונאת את הישבן שלה, תמיד שנאה. תמיד חשבה שהוא גדול מדי, כמו בציורי הנשים במאה ה-19, אגן רחב, מושך את הגוף כלפי מטה. גברים אוהבים אותו. שירי תהילה נכתבו על הישבן הזה.
הרגליים כמעט עוברות את המבחן שלה. היא שופטת אכזרית למדי. אבל הן עדיין נראות טוב בחצאית מיני, אפילו בעיניה. לא לזמן רב. בקרוב תצטרך לעבור לחצאיות ארוכות.
ציפורני הרגליים שלה צבועות תמיד. באדום דם  דרך ארגמן ועד שחור, תזכורת קלושה לעברה הגותי.
והפגיעות שורה  בכל. הכתיבה היא התרסה.
 
 
ציור: Andrew Wywth, Late Fall
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

94 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל הר הקסמים אלא אם צויין אחרת