00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

צליל מכוון

לונדון

קצת לפני שהיכרתי את הבעל נסעתי לבד ללונדון.
נסעתי כדי לבדוק את הגבולות שלי בשהייה עם עצמי, כי רציתי להרגיש חזקה ועצמאית.
זו הייתה הפעם הראשונה שלי לבד בארץ זרה ואני הייתי מבועתת. מבועתת מהרעיון שאסתובב נטולת מבוגר אחראי ברחובות זרים ואאלץ להשתמש באנגלית החלודה שלי , מבועתת מהמחשבה לישון לבד בחדר הקודר שהזכיר לי צינוק .
ברגע שנשארתי לבד הייתי עצם נטוש בערפל, מחכה לאיסוף.
 
חמישה ימים הסתובבתי בגשם שוטף.
חמישה ימים לא הוצאתי מילה מפי.
ביקרתי  בגלריות, אכלתי אוכל רחוב, חקרתי סמטאות צדדיות.
עצרתי  לנוח בכנסיות, הסתובבתי בשווקים. עשיתי מה שעושה כל תייר מצוי. אבל בשקט.
בלילות שכבתי ערה והקשבתי  לקולות הפורצים את הדממה. צליל המים היורדים במרזב, השיעול העמוק של האיש האדום בחדר הסמוך.
שכבתי במיטה וקראתי את תקוות גדולות של דיקנס.   התחלתי לראות צלליות בכל מקום, החושך ארב בפינות, האור הקלוש ממנורת הלילה חידד את הצללים. 
ביום האחרון שלי הסתובבתי שעות בעיר, השיער שלי נטף מים וכפות הרגליים קפאו במגפיים. נכנסתי לנשיונל גלרי כדי להתחמם.
אני זוכרת שכל התמונות התערבבו לי, המון דיוקנאות אפלים בארוקיים וסצנות צייד משמימות.
ציור פירות הולנדי זהר מתוך האפלה, אשכולות ענבים מתוקים, קליפתם מנצנצת כמו זכוכית, עלים מבהיקים ושעירים כמו מצומררים, ורימון קרוע לשניים, בשרו הבוהק נחשף כמו שורת אבני אודם ותולעת מבעיתה בוקעת ממנו.
כשיצאתי משם כבר היה חושך, הרחובות היו מוארים בפנסים ואבני המרצפת בוהקות. הגשם פסק. העיר השתרעה לפני רחוצה, במלוא יופיה.
באותו לילה ישנתי היטב. החדר הזר במלון הפך לבית.
למחרת חזרתי לארץ בתחושה שעשיתי את מה שהתכוונתי לעשות. פרצתי מחסום בתוכי.
 
 
ציור: Joke Frima
 
 
אין לקדם פוסט זה

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

120 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל הר הקסמים אלא אם צויין אחרת