00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

צליל מכוון

חנויות הספרים שלי



"ספרים אינם מציעים לאדם הסבר מוחלט על גורלו, אבל הם טווים רשת צפופה של קורים משותפים בינו לבין החיים. קורים משותפים דקים וכמוסים, המעידים על האושר הפרדוקסאלי לחיות ומבהירים בעת ובעונה אחת את חוסר ההיגיון הטראגי של החיים"

מתוך "כמו רומן"- דניאל פנק, הוצאת שוקן.




חנות הספרים הראשונה שהיכרתי הייתה של אדון קרני, חנות קטנה וחשוכה ומאד לא מזמינה.
קרני  היה  קשיש חשדן חולני והתייחס אלינו הילדים כמו אל תולעים  שמצא בתפוח שלו. הוא רק רצה שנצא החוצה ונשאיר אותו לבד לסדר עיתונים.
האישה שאיתו,  גרטה, הייתה יצור חשוק שפתיים וחסר-גיל ושנאה ילדים בלהט.  לא פלא שגנבתי מהם ככל יכולתי, סינרומנים ומגזינים.
ספרים העדפתי לקנות. הם מכרו בעיקר ספרי לימוד  ועיתונים, ציוד משרדי ומעט ספרי קריאה. לא היו שם כמעט ספרים חדשים אלא ערימות של ספרים מאובקים, פגומים ומדיפי ריח של רטיבות ויושן.
באותה תקופה הייתי תאבת קריאה, קראתי כמו אדם מורעב, בלעתי ספרים בלי שום שיפוט, התפעלתי מכל מה שהיה מודפס וכרוך. קרני לא אהב שמתנחלים בחנות שלו, אז קניתי במהירות, בלי לעיין בספרים.
אצלו פיתחתי את השיטה האינטואיטיבית שלי בבחירת ספרים. 
לפעמים  נשביתי בקסמן של שורות אקראיות. פעם מצאתי אצלו בקרן זוית את "התמסרות" של חבצלת, הוא היה עטוף בנייר אפור כסוף, עם פסל של אישה על הכריכה. חבצלת  הייתה אהובתו של פנחס שדה והספר יצא לאור  אחרי שהתאבדה. קשה לשכוח את הקסם החידתי  שמצאתי בשורות הללו:

 "כשעושים את זה אפשר להרגיש לפעמים מין ביטוי כזה מין קחי את זה. קחי. עמוק. בתוכך. ממני. תדפקי. אני עושה לך משהו. אני קיים. אני. ופעמים תחנקי לך. תחנקי. ואני רוכב ובא אני רוכב ובא.
זה מהפנט אותי
והיא אומרת הוא בא. אלי. הוא בא. איתי. הוא בתוכי. הוא שלי. אני פתוחה. אני חיה. איתו. עירום כבלידתו. היא יודע שהוא לא שיך לה. אבל היא עונדת טבעת שהיא הביאה בעצמה."
 
(עמ` 45-46 מתוך חבצלת - התמסרות, הוצאת צ`ריקובר)
 
 
 


בעקבות הספר של חבצלת שהיה שירת אהבה צרופה לפנחס שדה, הגעתי גם לספריו. מצאתי אצל קרני את ספר שיריו בשקלים בודדים, ובעקבותיו הגעתי גם לספר האגסים הצהובים, שהוא ספרו היפה ביותר בעיני. מכאן נפתח מסע חיפושי ספרים בעקבות התייחסויות של פנחס שדה לסופרים שונים. כך הגעתי לניטשה, קפקא, וקנוט המסון.  הייתי צעירה מאד ונוחה להשפעה והלהט הדתי שעלה מהמילים הלהיט גם אותי.
 
בינתיים קרני סגר את החנות, והמסע שלי בעולם הספרים נמשך.
 
בעיר הולדתי נפתחה  חנות יוצאת דופן שלא דמתה לשום חנות שהיכרתי אי-פעם.
חלל גבוה ומואר, שתי קומות, ומבחר עצום של ספרי קריאה ואמנות מכל העולם. הייתי מסוחררת מהשפע. זה היה  לונה פארק ענק של כריכות צבעוניות, עם שמות לא מוכרים, ואני רציתי את כולם.  בכל יום שישי התכנסו בחנות אוהבי-ספר, דיברו על ספרים והחליפו המלצות, וכך נוצר לו מועדון חברתי . הגעתי לשם מהססת, נבוכה, פוחדת להפגין את בורותי. הייתי עומדת ביניהם, שותקת, קולטת בדלי מידע.
בעלת החנות שזיהתה את צמאוני, פתחה איתי בשיחה.  התחלתי להגיע פעמיים בשבוע, היינו מדברות על ספרים, בעיקר היא דיברה ואני הקשבתי, והיא הכירה לי את סארטר, קאמי, בוריס ויאן ואנדרה ברטון. 
כשהציעה לי לעבוד איתה, הסכמתי בשמחה.
בתקופה ההיא טרם ימי המבצעים המטורפים והמאבקים בין הרשתות, מכירת ספר הייתה ניסיון אמיתי להתאים את הספר לאדם.
זה היה אתגר בשבילי לבחור ספרים למצבי רוח ולגחמות, למזג אויר פנימי של קונים, שעבורי היו בני-אדם עם שמות, אהבות ושנאות. ידעתי שהם יחזרו והיה לי חשוב שיאהבו את הספרים שמכרתי להם באהבה.
 
לאחר מכן עזבתי את עיר ילדותי והתחלתי לעבוד בחנות ספרים גדולה בתל-אביב.
הייתי אחראית על  מחלקת ספרי האמנות, עבודה פתטית בהתחשב במבחר הדל שהיה בארץ באותה תקופה. את רוב הספרים נאלצתי לבחור מסטוקים של ספרים מוזלים שהובאו לארץ לפי משקל. אבל כך נדבקתי בחיידק האמנות.
מאוחר יותר עברתי לחנות אחרת, שם כבר קיבלתי חופש פעולה, ספק שייבא בשבילי לפי הזמנה מיוחדת ובהמשך כבר יבאתי ספרי אמנות בעצמי, כשאנשים עוד פחדו מחנויות ספרים מקוונות ומרכישה בכרטיס אשראי בין-לאומי .
 
נפרדתי מחנויות הספרים כשפרצה המלחמה בין ענק הספרים החדש שניסה להשתלט על ענף הספרים על-ידי פתיחת חנויות בצמתים מחוץ לעיר במחירי  רצפה, לבין הענק המאובן והירוק שדגל בשיטה הישנה.
מאז הפך ענף הספרים לשוק הספרים, והקורבנות העיקריים הם הספרים עצמם.
 
 
לא יכולתי להמשיך לעבוד בתנאים שנוצרו.
אהבתי לספרים לא פחתה, אבל הפכתי ממוכרת לקונה.
אין לקדם פוסט זה

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

107 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל הר הקסמים אלא אם צויין אחרת