00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

יוסי רגב

יעל

יעל
בקיצור: זיכרונות. $$$ [897]

אל רשימת הנושאים שלי ( <- קליק על)

 

       אחת התלמידות במחזור שלי בתיכון עירוני א` בתל אביב היתה יעל סגל. אביה היה המתופף של התזמורת הפילהרמונית, זה שהדוד של האישה שאתי היה קורא לו "הבאראבאנשצ`יק", שזה "מתופף" ברוסית. יעל לא היתה נערה בולטת אבל שני בנים התחרו על אהבתה. לבסוף היא בחרה בחברי יאיר טנא.

       כשסיימנו את הלימודים בתיכון, גם יאיר וגם אני הלכנו ללמוד בטכניון (במסגרת העתודה האקדמאית) ובשנה הראשונה גם גרנו יחד. אחרי השנה השלישית החלטנו להתחתן, גם יעל ויאיר וגם חיה ואני. החתונות התקיימו בהפרש של חודש ובשתי החתונות הצטלמנו כשני זוגות, כשהחתן והכלה היו בכל פעם זוג אחר. אחת התמונות מופיעה למעלה.

       כשהגיע לארץ הפסנתרן המפורסם קלאודיו אראו, שבא לנגן עם התזמורת הפילהרמונית, התברר שיש בעייה. הפסנתרן הגדול היה מפוזר וכשניגן באוסטרליה ניכנס בטעות לשירותי הנשים. הוא הועמד שם לדין, נישלח למאסר והקונצרט בוטל. כדי שלא יתרחש ביזיון דומה בארץ, עמדה הנהלת התזמורת ושכרה את יעל, שתלך עם אראו בכל שיפנה, ותשגיח עליו שלא יסתבך בצרות.

       שנה לאחר החתונות, אני הלכתי לצבא והאישה שאתי נשארה בחיפה להתכונן לבחינות. זמן קצר לא היה לנו איפה לגור וחיה עברה אז לגור בביתם של יעל ויאיר.

       אחרי שסיימנו את הלימודים בטכניון ואחרי השירות הצבאי, חזרנו גם יאיר וגם אני לטכניון. אני עבדתי במרכז המחשבים בטכניון והגעתי להיות מנהלו. יאיר הצטרף לסגל הפקולטה להנדסה אזרחית והגיע להיות פרופסור בה. הקשרים בין שתי המשפחות היו חזקים, כולל הילדים שהחלו להופיע.

       יעל היתה מורה בבית ספר ב"קרית שפרינצק". שני סיפורים אני זוכר מאותם הימים: הסיפור הראשון היה על תלמידה של יעל שהיטיבה לשיר. לימים היא הפכה להיות זמרת מפורסמת – רבקה זוהר. הסיפור השני היה על תלמיד אחד שהיה תלמיד גרוע, חסר מנוחה ומפריע בשיעורים שבבוקר, אבל תלמיד שקט ומשתתף בלימודים בשיעורים שאחרי הפסקת הצהריים. הלכה יעל ובדקה את ההבדל הזה בהתנהגותו של אותו תלמיד. היא גילתה כי הילד היה מגיע לבית הספר בבוקר רעב ולכן היה חסר מנוחה. אחרי ארוחת הצהריים שאכלו כל התלמידים בבית הספר, הוא היה רגוע ותלמיד מקשיב ומשתתף. אילולא ארוחת הצהרים היה הילד הזה נישאר רעב כל היום. חישבו על כך, במדינת ישראל הענייה של לפני מלחמת ששת הימים, היה כסף לדאוג לארוחת צהרים לילדים בשכונה כמו "קרית שפרינצק". היום אין כסף אפילו כדי ללמד את הילדים ב"אחוזה".

       עברו כמה שנים ודרכינו נפרדו. אני עברתי לבאר שבע, להקים ולנהל את מרכז החישובים של אונ` בן גוריון ואילו יאיר הקים חברה הנדסית שעיקר עיסוקיה בארה"ב. הקשר נישאר רק במסרים אקראיים בדוא"ל ובפגישות מדי כמה שנים.

       היום בבוקר צילצל יאיר והודיע לי כי יעל נפטרה היום מסרטן.

עוד

       סיפור אחר על ימי התיכון שלנו הוא "מלכת הלילה, אהבת נעורי" בכתובת:

http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=681362

 

     האם אני צודק? אל תסכימו אתי.

       מה אתם חושבים? מה אתם מרגישים?

יוסף רגב

-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-

   המונה היומי: עד היום היו 110,409 כניסות לבלוג שלי, וזאת מאז שהתחלתי ב-22.2.2006

 

   אם בהמשך הקטע (הפוסט) הזה יש תגובות, קראו גם אותן. כשאנשים מתווכחים אתי, עולות נקודות חשובות, שלא נכנסו למסמך המקורי שכתבתי.

   אם הדברים שכתבתי פה מעוררים אצלכם מחשבות, והרי לשם כך אני כותב אותם, אנא, הגיבו לדברי בבלוג עצמו, ע"י קליק על "הוספת תגובה", כדי שאדע שקראתם וחשבתם עליהם. אין צורך להיות בלוגר רשום. אין חובה לתת כתובת דוא"ל. כל אחד יכול להגיב.

       את רשימת הנושאים בבלוג שלי וגם את הוראות השימוש, ניתן לראות בכתובת:

http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=897416

 

                                       דרגו אותי באינדקס הבלוגים

                                         עשו קליק כאן

 

תגיות: סיפורים, סיפורים שקרו באמת, זכרונות, החיים שלי, תיכון, תל אביב, טכניון, חינוך, זמרות, יאיר טנא

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

4 תגובות

סטטיסטיקה
מספר כניסות לבלוג מה - 02/2006
856,158
תגיות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל יוסי רגב אלא אם צויין אחרת