00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

חוט דנטאלי

קוביית סקר
תוצאות הצבעה חזרה לסקר
3
סקר זה פתוח למשתמשים רשומים בלבד. לכניסה או הרשמה- לחץ כאן
עליך לבחור תשובה
תשובה אחוזי הצבעה
אה, אתה חושב שכדי לראו.. 27%
איפה מכבי האש (=ממש הר.. 9%
יאללה לך לך חפש אני בא..  45%
נראה לי שאדדה לי לתחנת.. 11%
תתקשר בבקשה 101 (=די ה.. 5%
סה"כ מצביעים0
סקר למשתמשים רשומים בלבד
הצבעת כבר
הצבעת כבר

מכתב חד צדדי

איזו נמושה אני אינני מאמינה

שתיים וחצי בלילה ואינני מצליחה להרדם, פשוט אוזלת יד מטורפת

 

בעודי מתהפכת במיטה תסריט התחיל להכתב בראשי והוא חשב שאין זמן טוב מעכשיו להכתב, גם אם אני צריכה לקום בשש-שש וחצי בבוקר כדי להגיע לישיבת מורים ושאר ירקות מקולחת ריחנית ומרשימה – לא ברור בשביל מה בעצם, הרי מי יודע כמה זמן זה יחזיק מעמד, אבל מסתבר שכאשר לוז עצבני ושגרה בפתח, הגוף כולו נכנס למוד פעולה וזה שולט על הכל כולל הכל

 

איפה התסריט הזה לעזאזל?

 

סמס:

"הסטודיו שלך באמת נמצא בגן מאיר?"

תשובה או שלא

גם ככה אני צריכה ללכת לשם לקנות קלסרים

גם ככה להגיע לפלורנטין זה כמעט יותר מדי בעיקר אם אגיע מיוזעת על אופניים וזה די דוחא

גם ככה אין חניה בתל אביב

גם ככה כל מה שאני רוצה זה להגיד את מה שמת כבר להצווח החוצה ואני שומרת תחת הנימוסים הקלושים שעוד קיימים בי אם כי הם הולכים ומתחזקים לשמור אותם יפה בפנים

 

אנחנו נפגשים בגן מאיר

הבטחתי פרזנטציה קצרה

התקווה היא שאוכל לדבר הרבה, כנראה יצא לי מהר ומגומגם, ולהצליח לומר את כל מה שיש לי.

כמי שמכירה עצמה, את הקשב, הריכוז והיכולת לזכור את כל מה שהיא רוצה לומר בזמן אמת – היא מבינה שעדיף לבוא עם דף מוכן מראש

בכלל עדיף להכין גם הנפשות להסבר הדברים, ברקו או מחשב זה כבר יותר מדי ואין כמו ריח של כלבים מצחינים ואנשים עוברים כדי לבטא רגשות בדרגת קושי ס` בצורה הברורה ביותר

 

הפרזנטציה מחילה

גם כאן כנראה היו כמה גרסאות שההתמודדות איתן מנעה ממני להרדם

היו שם מספר שורות שכנראה עברו לי במח יותר מדי פעמים בימים האחרונים ומרוב לופים, חום אוגוסט נראה ממש צונן

השורות העיקריות היו כאלה:

לא

זה התחיל אולי מקלפי הטארות

אולי נתחיל מקלפי הטארוט

 

נבחרו 3 קליפ יצוגיים להדס

הראשון: 3 חרבות או 10 חרבות. ההבדל בניהם: 3 חרבות זה לב שבור, 10 חרבות זה חורבן מוחלט – אותו קלף שבאמת מדבר על מוות אם שואלים על בריאות, אבל כיוון שקלפים לא מעידים על מוות אף פעם, אז זה סוג של מוות מטאפורי, חורבן גדול, אבל כמובן שגם אחרי חורבן רומא קמה הנצרות ואחר כך חזר הרנסאנס, ואז הניאו קלסיקה ואז הפוסט מודרניזם. זה פטאלי, אבל אם לא מתים כנראה ממשיכים הלאה. 3 חרבות כאמור, זה סתם לב שבור, כבר היינו שם, זה לא מרגש.

השני הוא שני גביעים. הוא כבר יצא לי פעם. 2 גביעים זאת אהבת אמת – יש שם סמל לאינסוף, זוגיות נהדרת, אריה מעופף, כל מה שאי פעם חלמו בשבילינו וטרחנו לא להאמין

האחרון הוא השטן: השטן הוא קלף הסקס, ברוב הפעמים, זה מה שהייתי מאחלת לעצמי בזמן האחרון, או זה מה שקרה בהתייחס למציאות הבלתי נסבלת והנהדרת שלנו. כך ברוב הפעמים הייתי פותרת את צרותיי – סקס מזדמן עד שנמאס, בד"כ נורא מהר ואז מחפשים, שוב, כביכול, משהו אחר. (משהו בפנים צחק היטב)

 

ואז יש את מלחמת הרציו עם הרגש

זאת מלחמה מאוד קשה לאדם רציונאלי ורגשני כמוני

בד"כ הם מלגלגים אחד על השני אך יש להם הדדיות מושלמת. מזל מאזניים, אין מה לעשות, לא שחייבים להאמין בזה – גם אם אני מכשפה זה לא חייב לבוא לידי ביטוי, אבל המח תמיד מרגיש כמו מאזניים בפנים – יחד עם כל המחשבות המתדפקות על דפנות הגולגולת מבפנים ולעיתים עושות קצת קצב ולעיתים פשוט שמח. שפוי זאת לא מילה בלקסיקון כאן בכלל

 

אז המשחק בין הלב ובין המח הולך ככה:

הלב צווח: כמה זמן לא התרגשתי ככה מבחור! זה כל כך נהדר! זה כל כך מרגש! מסעיר! פרוע! לא הגיוני בכלל!

השכל באופן רגוע עונה: יא חתיכת אידיוט, אתה לא מכיר אותו בכלל, מי הוא, איך קוראים לאבא שלו?

הלב: נראה לך שלא בדקתי? שאני לא אעשה גוגל על בחור שעושה לי כל כך הרבה שמח?

השכל: ומה גילית?

הלב: לא האמנתי כשגיליתי, האמת, כמעט רציתי להקבר, זה נורא מביך אותי, אבל הבחור מיוחס

שכל: זה מה שרצית?

לב: זאת שאלה הגיונית מדי, זה משהו שאתה צריך לענות עליו, לא אני! אני יכול להעיד שתחושה תיכוניסטית הופיעה לה ללא הסברים אם כי זה בכל זאת לא אותו דבר. למדנו הרבה מאוד דברים מאז – גם אתה וגם אני.

שכל: אז מה עושים פה בעצם?

לב: לי אסור לעשות כלום, כל פעם שאני עושה משהו יש לי נטיה להרוס אותו, ואני לא אוהב להרוס דברים טובים, במיוחד לא כשהם כל כך טובים ועושים להדס כל כך הרבה ריגשי ושמח ובלגאנים

שכל: אויש, אתה ואהבת הבלגאנים שלך

לב:  נכון! אני אוהב הפתעות! זה עושה לי שמח. ככה אני יכול לעשות שטויות ואף אחד לא יכול עליי, חיוך אחד ואצל הדס הוא גדל פי 70 וכולם כבר רגילים – הדס אפילו מתחילה לחשוד שהיא מצאה חברים טובים סופסוף שאוהבים את כל השריטות שלה. לעיתים היא עדיין שומרת על שפיות, אבל אני מתאר לעצמי שזה רק בגלל מה שקורה אצלך מח

שכל: נו טוב, אני מח

לב: בדיוק

שכל: אז אנחנו שילוב מנצח?

לב: אויש, למה אני צריך לעשות הכל. עוד לא. הנה אני גם צריך לקחת את המקום שלך כי אתה פשוט לא מבין כלום – אם אני אתן לעצמי לתת לך לא לתפקד, הכל יהרס, הכל עליי, כל האחריות, אתה גורם לי להשמע כמו אח של הדס – אם כי הוא נעשה דווקא ממש בסדר לאחרונה והדס מאוד אוהבת את הקשר שלהם, גם ובעיקר בשלט רחוק

שכל: אתה גולש

לב: נכון, מה שרציתי להגיד, שיש לי נטייה להרוס הכל, אבל הפעם, דברים היו קשים מדי, זה יהיה חזק ממני ולכן השפיע כמו שהשפיע על הדס

שכל: ואיך זה?

לב: טוב לה בלב. ז"א די! אני מתחיל לקשקש יותר מדי, אנשים חכמים יבינו כבר מה בירברתי.

שכל: אתה רוצה שאני אתפקד? בסדר! מה אם היא תפגע ותשבור את הלב ותרצה למות ותאבד כל אמון בבני אדם או באפשרות כלשהי לאהבה/קשר/שמחת חיים/מי שהיא היום? עד שהיא הגיעה עד עכשיו?

לב: אז אני אענה לך: אמרתי לך, ממזמן היא לא הרגישה משהו, היא מרגישה שהיא חייבת לנסות, אתה עוזר לה כאן כי אתה עוזר לה לנסח את זה. וחוץ מזה, שהיא נמצאת בתקופה כל כך טובה עכשיו, ששמח לה, והכל מתחיל להתארגן, ולהסתדר, והכל מאמין בעצמו – הדברים שהיא עושה ואיך, איך שהיא מרגישה עם עצמה, זה לא סתם שעוצמה של דבר כזה מגיעה ככה בלי שום הכוונה ושום הכנה

שכל: אבל אני אגיד שוב – היא בכלל לא מכירה אותו

לב: אז אני אגיד גם שוב, כשזה תלוי בי, זה בכלל לא משנה.

 

ככל הנראה זה סוף התסריט

 

כמעט

 

 

באותו התסריט אני גם לא רוצה לקבל שום תשובה – אחרי חשיפה כזאת זה עלול להיות לא נעים בכלל.

הצורך להוציא את זה היה החזק ביותר, לא ניתן לשליטה ועוד לא מצאתי שיטה טובה יותר להבעה.

 

אם הצלחתי להוציא הכל כנראה שאני נורא חזקה ויכולה להיות גאה בעצמי, למה צריך לבקש יותר? כבר חיוך גדול עולה על שפתיי, הכח האימתני שלי חוזר ואני מרגישה לא רע בכלל. אני צריכה להיות גאה בעצמי. למרות שלא למדתי את כל מה שרציתי לומר בעל פה, אמרתי אותו פנים מול פנים. לא שלחתי אותו במייל למשל. אבל הניסוח יצא לגמרי לא רע.

 

מתנות פוטנציאליות לסיום:

מדבקות של סמיילי, מדבקות קיטשיות של לבבות אדומים, מדבקות של סופר-הירואוז, או של פו הדב. כנראה זה יהיה לפי מה יבוא לי לשלוף מאחת מפינות ההפעות שלי. הדסהדס אוהבת הפתעות, זה עושה אותה שמח.

 

אופציה ב`: אפילוג

שכל: אמרתי לך

לב: אמרת לי מה?

שכל: שתרגיע

לב: מה להרגיע?

שכל: תרגע באופן כללי

לב: בע.

 

 

לב: תראה, זה אולי לא כזה נורא, אבל קצת עצוב, הוא היה כזה מהמם, הכל היה מושלם. אמנם בסוף כבר הרגשתי את הפחד, את מה שאולי צפוי לקרות. אבל עם זאת, אני הייתי זה שאמר שחייבים לעשות משהו, שזה מרגיש מיוחד מדי כדי לא לנסות. אבל אולי, ככל הנראה זה חסר טעם, אני יודע להרגיש, אני הרי לב, ולב לא רע בכלל עם אינטואיציות טובות. האם גם פעם היו מוותרים כל כך מהר? אז הוא לא התקשר שבוע ואפילו די סינן. אבל לעומת מה שהיה עלול לקרות אילו – הדס היא הרי בחורה ובחורות הפתטיות שלהן היא קסומה לפעמים – הן יכולות להרגיש כל כך חזק, ובמיוחד הדס גם אם לרוב היא מחביאה את זה עמוק היטב

מח: אז מה מסכמים פה?

לב: לא מסכמים אף פעם לא מסכמים – אתה יכול לנסות, אצלי זה לא עובד ככה

מח: אני לא עומד בזה יותר – הוא אידיוט ואני שונא בחורים טיפשים, אם לא תהיה לזה תגובה הכל נגמר – אתה יכול להתחיל לשיר שירים של גרי אקשטיין ומירי אלוני

 

(מח יוצא מהחדר)

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל A forest אלא אם צויין אחרת