00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

חיי

סיפור בהמשכים פרק ה`

 

  

 

 

 

 

 

 

  

לא ישנתי הרבה באותו לילה.

 

היה לי קשה להתנתק מהמחשב. חיפשתי עוד ועוד אינפורמציה לקרוא, שאלות ותשובות בפורומים השונים, סקירות ומחקרים, עד שהרגשתי את עיני נעצמות. קיבלתי את העייפות בברכה, אולם ברגע שנכנסתי למיטה היא חלפה ונותרתי ערנית לחלוטין.

חשבתי על הגוש בשד הימני, וניסיתי לדמיין את מראהו בהסתמך על תמונות שונות וצילומים שונים שראיתי. התחושה שאי שם בתוך השד מסתתר יצור קטן ודמוני, שמכרסם ומכרסם ומשתלט אט אט על גופי, הטריף אותי.

 

נכנסתי לאמבטיה והתפשטתי. הסתכלתי על עצמי. הכל נראה בדיוק אותו דבר. ניסיתי לנחש את מיקומו של הגידול. התחלתי למשש את השד הימני ואת השמאלי כדי להשוות. המוני גושישים קטנים התחככו בכריות אצבעות הידיים.

 

הערתי את שמוליק בהיסטריה.

"אתה חייב לבדוק , יש המון גושים,  למה הם אומרים שאולי יש רק אחד".

"ממילא אני לא מבין בזה,  ואני לא מוכן לקחת חלק במה שאת עושה" הוא התרומם נשען על מרפקיו, הביט לי בעיניים ואמר  "אל תשכחי, את עדין פה ומאוד חיה. עוד לא קבלנו תשובה חיובית ויש עוד מערך בדיקות שלם שצריך לעבור, אז אל תכניסי את המחלה הביתה, כשתגיע, אם תגיע, נטפל בה. עכשיו את מבחינתי בריאה לחלוטין"  הסתובב לצד השני וחזר לישון רגוע ושלו כתינוק.

 

לא כעסתי. ידעתי והאמנתי שאכן זו הדרך הנכונה להתמודד ולהתנהג. " 5 דקות היסטריה/פחד/אימה כל מה שאת רוצה" אמרתי לעצמי "5 דקות התהילה שלך ואח"כ חזרה לחיים " באופן מוזר, הרגשתי את הצחוק מגיע ולא הצלחתי להשתלט עליו. צחקקתי בהיסטריה משתדלת לא להרעיש.  

 

ירדתי למטה, לקחתי מספר דפים חלקים מהמחשב, חבילת עפרונות והתחלתי לצייר.

 

אני לא יודעת לצייר, אבל הרגשתי שאני חייבת להמחיש לעצמי את הגידול. הרבה דפים מולאו באיברים עם גושים בצורות שונות. ציירתי סרטן עם צבתות, ציירתי עיגולים קטנים וחופפים, ציירתי כדורים לא סימטריים, ציירתי דוגמאות אמורפיות.  עם הזמן השתפרתי והתחלתי לעצב את הגוש לצורות שונות- אגס, תפוח, ציפור וכמובן הרבה סרטנים קטנים. קווי מתאר פשוטים כמו ציור של ילד, הוספתי הצללות, הדגשים, תאורה מכיוון זה או אחר הייתי חייבת להלביש לאיום פנים. 1.2 ס"מ שמאיימים על חיי. רוע צרוף.

 

נרדמתי בשלב כלשהו,  וכשהתעוררתי מצאתי את ראשי מונח על שולחן הכתיבה והצוואר תפוס.

 

הכנתי לעצמי קפה ויצאתי לגינה. קרירות הבוקר עטפה אותי והשמיים מצד מזרח ניצבעו בצבע אדום. עמדתי בשקט לוגמת לאט מכוס הקפה. הידקתי את כף ידי על הספל והרגשתי את החום באצבעותי, מאזן את הקרירות שמסביב. המשכתי להביט לכיוון מזרח עוקבת אחר תנועתה של השמש שעלתה לאיטה, מאירה את העולם.

 

"בוקר טוב אהובה" חיבק אותי שמוליק מאחור. לא הרגשתי שירד למטה והכין לעצמו קפה. עמדנו מחובקים, בשקט מביטים אל השמש העולה לאיטה, מאירה אט אט את פנינו,  דוחה את צללי הלילה. 

 

 

******************

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

8 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל פל אלא אם צויין אחרת