00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

שיתוף מהמטבח הפרטי

עוגיות שומשום

 

 
לשחזר את הטעם, ואפילו אחרי שלושים שנה,  ובעיקר לקבל את המתכון - זה כייף ונותן סיפוק.

יש לי זכרון מלפני שלושים שנה של עוגיות שומשום, אבל מסוג מיוחד. מעין אובלטים דקים של שומשום, כשהטעם והזכרון הוא הפריכות עד דרגת יובש של העוגיות האלו.

כל פעם כשניסיתי להשיג את המתכון, קיבלתי את המתכון המוכר: שומשומיות עם מי-דבש או אלו שעטופות בסופר בנייר צלופן. מה שאני ביקשתי אלו השומשיות בלי הדבש הדביק מעל. ביקשתי מתכון לאלו שאני זוכרת.

לא קיבלתי את המתכון מאף אחת, כי הייתי צריכה לקבל את המתכון, מהמקור, אם רציתי להשיג בדיוק את אותו טעם.

השבוע, במפגש משפחה ביקשתי את המתכון, ונאמר לי לחכות עד שהוא יגיע מהפתק ולא מהזכרון. חיכיתי בסבלנות יום שלם וזה השתלם. קיבלתי, את הפתק מלפני שלושים שנה, העתקתי. כמובן שהיום כבר ניסיתי. והנה המתכון, לאחר הניסוי.

מאחר והשם -הוא עוגיות שומשום, ולא תמיד הכוונה ברורה, החל מהיום אני קוראת להם : אובלטי-שומשום.  בשביל להשיג את העוגיות במרקם הנכון, לא ליצור כדורים גדולים מדי, או עבים מדי. העיסה צריכה להיות דלילה, אפשר לעבוד עם הידיים כאשר משמנים אותן בשמן, או ליצור את הכדורים בעזרת שתי כפות.

 

 

המתכון המקורי   - דודה אליס.

1/4 ק"ג שומשום קלוי.

10-12 כפות קמח. (עשר כפות מינימום. 12 מכסימום).

3/4 שקית אבקת אפיה

2 ביצים

6 כפות סוכר

6 כפות שמן

 

הוראות הכנה:

להכין תערובת מכל החומרים.

למרוח ידיים בשמן (חשוב מאד) וליצור כדורים קטנים. להשטיח, להניח בתבנית שרופדה מראש בנייר אפיה.

במרכז כל אובלט-שומשום להניח בוטן מקולף וקלוי (שוב, הוראות מן המקור והדגש הוא רק על בוטן. כשהדודה הדגישה את הבוטן, נזכרתי בטעם ולמה אהבתי) - רצוי להכין חצאי בטנים מראש כדי לא להתעצל.

לאפות בתנור שחומם מראש ל - 180 מעלות, למשך כעשרים דקות.

הכי נכון, שיהיו מוזהבים. לא לבנים מדי ולא אפויים מדי.

לאחל לתבנית דרך צלחה עם הכניסה לתנור.

ב-ה-צ-ל-ח-ה.

 

הערות והארות משלי לאחר ניסוי המתכון בבית

* לקלות היטב את השומשום. (לא להשאיר במשך זמן רב מדי במחבת על האש. השומשום ממשיך להקלות גם כשמורידים את המחבת מן האש. השומשום ממשיך בתהליך הקליה, דרך החום שבמחבת).

*את הקמח למדוד בכף. למלא כף שטוחה ולא מעבר על מנת שהעיסה לא תצא סמיכה מדי. 

*להשאיר מרווח די גדול בין עוגיה לעוגיה, כי העוגיה מתפשטת ולא נשארת בגודל המקורי שלה.

* לא להוסיף שום מרכיב או טיפ-טיפה שומשום שנשאר ועוד כהנה וכהנה. אצלי, מאחר ושמתי יותר מדי קמח (כפיות בהריון) התקבלה עיסה מוצקה והוספתי ביצה אחת. אמנם זה לא קלקל, אבל לא הביא את התוצאה הרצוייה. כשסיפרתי לדודה חטפתי על הראש: "נותנים לכם מתכון, תעשו בדיוק לפיו". הדבר נכון, ואני בהחלט מתכוונת לנסות שוב, לפי המקורי. מקורי.

העוגיות שהתקבלו עם תוספת הביצה היו טעימות בהחלט, אבל הן היו במרקם של עוגיות קוקוס מבפנים, ולא יבשות ופריכות כמו במתכון המקורי.

אין לקדם פוסט זה

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

9 תגובות

מאילו מדינות מבקרים
free counters
בחירת העורך
אלבום תמונות בתפוז
פתגם היום/ציטוט היום
  • "אוכל, הוא בעצם סמל לאהבה. כשמכינים אותו..
ביקורת מסעדות
עיצוב מטבחים
"הקוראים המשפיעים"
  • בדידותו של קורא המחשבות
  • "המאמינים"
מוצרים-סקירות/המלצות
קוביית קוד חופשי
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אילה56 אלא אם צויין אחרת