00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

החיים זה לא הכל...

מיקי מהו?

פורסם במקור ב16 באוגוסט 2008, 12:40
 
הקטנה ואני נוסעות במכונית. מישהו נוסע באור אדום.
והקטנה: "שוד ושבר חזיז ורעם".
"מה קרה? "אני שואלת מופתעת יותר מצמדי המילים מאשר מעבירת התנועה.
 
אברי גלעד וג`קי לוי. דנים בשגריר בסיוני. "הא" כך הקטנה. "אני יודעת מה זה שגריר. כמו אבא של פפיטו שגריר ספרד".
אני תוהה ביני לבין עצמי. ממתי ביתי הקטנה לומדת בכתה עם בנו של שגריר ספרד. אבל הקטנה מסבירה לי: "נו, אמא מהסרט על מדלן"
 
שכן עליכם לדעת. הקטנה שלי חיה בסרט. העולם של "הופ" משפיע על תפיסת עולמה. היא חוסכת במים בקפדנות. (כי בהופ אמרו שהכנרת מתייבשת). היא ממחזרת (כי דודידו אמר). וההגינות וטוב הלב הם נר לרגליה.
 
*************
 
בשבוע שעבר נסענו לסבא וסבתא. והקטנה בקשה גם לטייל בקניון. המראות היו קשים בעבור שתינו.
קייטנה של ילדים+ שני מדריכים מחוצ`קנים. בילתה יום בקניון. כל ילד היה עמוס בשקיות מותגיות לעייפה. והקייטנה העליזה חלפה מחלון לחלון כמו פרפרים בשדה פרחים.
ראינו גם ילדות מעט יותר גדולות מהקטנה. עם תיקים קטנטנים. מטיילות להנאתן בלי השגחת מבוגר.
בשלב כלשהו ישבנו לנו "בבורגר קינג". אמהות עם מכנסיים נמוכות (מידי) החושפות תחתוני חוטיני. הגיעו עם עגלות וילדים מצווחים. "אמרתי לך" מתלהבת אחת "יש פה משחקיה לילדים". ובלי כל פחד וחשש הילדים הקטנים מוכנסים לכלוב מלא ילדים קטנים אחרים. הצווחים  ומשתוללים. נופלים זה על זה מרוב צפיפות. ומנפנפים בעוז לאמהותיהן החושפות דברים שאף אחד לא ממש רוצה לראות. תוך כדי יניקת כוס קולה אימתנית.
"אמא הם כמו קופים". אומרת לי הקטנה. הצופה במחזה האנתרופולוגי בזעזוע.
********
ואני חשבתי לעצמי שאולי זו טעות לגדל ילדים בחממה. בה מדברים יפה ובנימוס זה לזה.שומרים על הטבע ודואגים לו.
מזדעזעים כשאחרים (מבוגרים בדרך כלל) פוגעים בחוקים.
הבת שלי לא רואה במסעות קניות שום טעם ולא מגלה עיניין. בעלי חיים הרבה יותר מסקרנים אותה. היא חושבת בליבה שיש לה אחריות על שלמות כדור הארץ.
 
היא חיה בבועה.
 
בועה מוגנת בה האהבה תמיד מנצחת. הטובים גוברים על הרעים. וחברות היא ערך.
 
ואולי אנחנו טועים בכך שאנחנו מגדלים אותה במקום שמנותק גם מדברים אחרים. בעולם שונה אחר. אולי היא גדלה להיות "טובה מידי" והחיים יתנו לה אחר כך סטירות בזה אחר זה?
 
ובמחשבה שניה אני חושבת שאולי דווקא מתוך שלמות והכרה בערך עצמה. היא תמצא את הכוחות להתמודד עם אנשים שונים ואחרים ממנה כשתגדל. כי היא גדלה ועטופה בבטחון. של אהבה. של הכרה במה שהיא ובמי שהיא. בלי בקורת. ועם הרבה מקום מאפשר?
 
אני לא יודעת. האם צריך "לחשל" ילדים לחיים? או לתת להם להיות עוד קצת ילדים. עוד קצת תמימים לפני ההתפכחות.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

48 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל shahf11 אלא אם צויין אחרת