00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

החיים זה לא הכל...

גברת צימר ופאיז הפזיז.

פורסם במקור ב13 באוגוסט 2008, 18:05
 
(ככה זה עם מאותגרים  טכנולוגית הם מוחקים לעצמם את הרשומה... אז הינה היא שוב. כמובן שהנוסח כבר אינו אותו הנוסח. מקווה שתהנו כמו בראשונה..)
 
"@#$%@$%#$%#?" ספק שואל, ספק עונה לי הקול מן העבר השני. בשפה שאינה ברורה לי לחלוטין.
"אתה רוצה לדעת אם קיבלנו את המשלוח של היין?" אני מנסה לפרש.
"@#$$%^$#$@@?" שוב מנסה אותי הקול.
"דבר לאט!!!" אני נוזפת בו קלות.  "שלום גיברת, הצימר שלך פנוי למחר?" שואל הקול חלושות אך ברורות.
אני אומרת "כן" איטי. (נאה דורשת נאה מקיימת לא?)
"מידבר פאיז @##$%^$%&%% כן?" צורח הקול פאיז שוב. "דבר חלש" אני מנסה שוב. "אתה רוצה להזמין?"
"כן!!! כן!!!" שמח הפאיז שמעבר.על כך שסוף סוף הגברת עם בעית האוזן החמורה מבינה אותו.
"אני בא בצהריים והולך בלילה. כי יש לי עבודה. אבל אל תדאגי הכסף לא חשוב בה בכלל. כן???"
פאיז והגברת צימר סוגרים עסקה של כבוד.
 
למחרת הטלפון תופס אותי שרויה ביגוני. "גיברת זה אני פאיז תזבירי לי איך מגיעים לבה??? כן???".
אני מסבירה בקול חלש ופאיז צועק: "דברי חזק גיברת"
אנו קובעים פגישה תוך שניה בחניה.
 
פאיז (שם בדוי כמובן. כמובן כן???). מתגלה כגבר בעל גוף.
וכאשר הוא לופת את ידי הענוגה לשלום נמלטת מפי קריאת כאב קלה. בעוזבו את ידי אני מקווה בליבי שאולי הוא פתר לי את בעיית הבצקת החדשה שלי.
 
"אני נוסע עם החבר`ה לסיני " (שם בדוי כן?) מסביר לי הפאיז."וחשבנו לקצר מעט את הנסיעה כן?" אני מהנהנת ללא הפוגה אחרי כל "כן" של פאיזי. (למרות ששנינו יכולים בוודאות לראות את חוסר ההגיון שבסיפור. אם כבר לקצר עצור נא באמצע הדרך. אבל לא דיסקרטית שכמוני תחבל בסיפור המסגרת שנרקם פה).
 
"זו אישתי" מצביע הפאיז לעבר דמות מטושטשת במכונית
ואני מנפנפת נמרצות בתנועות קטנות. (שרק לא יעלב לי הפאיז). פאיז מודה לי על הטיפול המסור בהזמנתו וכמעט בכח מושך את ידי הסדוקה ומנער אותה באחווה.
 
"תתפדלאו". אני מנסה להשתלב. ולומר את המילה המתבקשת. (רק שאראה ידידותית לסביבה. ולא אחשד בגזענות, או במשהו אחר. רק ש...) "תרבחו ותסעדו" אני מגייסת עוד צמד מילים ששמעתי פעם אינני יודעת אם ההקשר רלוונטי או לא. אך נדמה לי שפאיז קצר רוח. שאתנפנף מעל פניו עם גינוני המזרחיים. והוא פוטר אותי בתנועת יד קלילה.
 
אני פוסעת חזרה לבית. ומשוחחת עם עצמי. "משהו פה לא שייך". אומרת האינטליגנטית הגדולה לעצמה." מה הקשר בין??? ולמה???? ואיך????" לא. לא לא יכול להיות. אני נוזפת בעצמי. ומעמידה את עצמי 2 דקות ליד הדלת.
"אויש, את כזו חשדנית..." אני נוזפת בעצמי. והייתי יכולה להמשיך להלקות את עצמי. אלמלא הנייד שלי צלצל בקול וברטט.
 
"זה אני פאיז" אומר לי הפאיז. "יש בה בעיה איך עובד זה הצ`קוז?" אני מסבירה לפאיז את נפלאות גן העדן. מאחלת לו הנאה שלמה. ורוצה להוסיף עוד קטע משיר שכתבתי. אך פאיז כבר מזמן ניתק. וקפץ ראש לצ`קוז.
 
שוב החשדות החולניות. "מה בוער לו הגקוזי?" ושוב נזיפה בעצמי. וכעונש אני דוחה את שנת היופי בחצי השעה.
אינני יודעת כמה שניות חלפו עד שנרדמתי. אך ניידי הצמוד העיר אותי בטרטור עצבני.
 
"גיברת צימר, אנחנו נסענו. היה אחלה, אחלה ושוב אחלה"
אני מתאוששת. היתכן שישנתי יממה שלמה? "פאיזק`ה"
אני מתחנפת. ממש מתנצלת שלא התקשרתי לבדוק אם אתם צריכים משהו..." "הכל אחלה" אומר פאיז ומנתק שוב את קשרינו החד צדדיים.
 
מבט קל בשעון מגלה לי שישנתי בדיוק שעתיים. מה שאומר שפאיזק`ה נח אצלי בצימר בדיוק שעתיים וחצי. במהלכן התבעבע בין השאר בצ`קוזי. והספיק לעשן כ-20 סיגריות שאחרי. (רק הבדלים נשארו כעדות אילמת). פאיזק`ה ואישתו האהובה. הספיקו גם להשיק כוסות יין. לנגוס בעוגיות
ולהתפנק בשוקולדים.
 
אויש, כל כך חבל שמיהרו לסיני. הם לא הספיקו להתעטף בחלוקים המפנקים קים. ולשתות קפה אל מול השקיעה.
וגברת צימר? חייבת ממש חייבת לחדול מן החשדנות שאופפת אותה כאד מרעיל...
 
מן החלון אפשר היה לראות את האבק שהותירה מכוניתם השועטת בדרך המתפתלת לסיני.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

42 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל shahf11 אלא אם צויין אחרת