00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

טיקטאק יוצא לאכול

גוסטו

גוסטו, פרישמן 90, תל-אביב

 

כמו בארץ המגף.

 

תחום פיצות הגורמה צמח בשנה האחרונה בתל-אביב בצורה מטאורית. יחד עם הגלידריות החדשות, העיר נראית כעת כמו שלוחה מזרח-תיכונית של ארץ המגף. התוספת החדשה לזירה היא: גוסטו (Gusto), המשמשת בעיקר כשרות משלוחים. חובבי פיצת האיכות מתמוגגים – ונקווה רק, שלא מדובר בבועה בנוסח בועת ההייטק של שנת 2000.

 

השבוע, לאחר שכמעט דרסתי בטעות בעיר את אחד האופנוענים שלוחי הרסן של גוסטו (אופנוע? זה טיל), החלטתי לנסות בעצמי את הפיצה המדוברת. מכיוון שמקום מגורי הנוכחי הוא מחוץ לטווח הטילים, הגעתי לשם פיסית.

 

היתה זו הזדמנות לפטפט קצת עם ערן, אחד משני הבעלים של המקום, איש שיחה סימפטי ונעים. הבנו ממנו, שהחלום לפתוח פיצת גורמה קונן בו כבר לפני שנים – אולם הדבר נמנע בשל המחיר הגבוה על יבוא חומרי הגלם. הוא סיפר כי כמעט כל המרכיבים בגוסטו מיובאים מחו"ל החל מהקמח, דרך רוטב העגבניות ועד לגבינות. שי דובלרו (לשעבר ממסעדת מול ים היוקרתית) נשכר להיות השף המייעץ של המקום, מה שמעורר בגוסטו לא מעט עניין תקשורתי. ערן מספר, שבמשך מספר חודשים ערך שי נסיונות קולינאריים רבים עד שפיצח את סוד הפיצה המושלמת. שי עצמו אגב לא נוכח כאן, אבל מגיע פעם ביומיים לוודא שהכל בסדר. ניכר כי ערן בעל תשוקה רבה למקצוע ואוהב מאוד את המקום החדש. שאלתי אותו לדעתו על המתחרים שלו, מתוך ציפייה לשמוע קצת דברי ארס – אך הוא דווקא פרגן לכולם. לדעתו פיצות הגורמה בעיר לא באות אחת על חשבון השנייה - ושיחד הם מרחיבים את השוק על חשבונן של הפיצריות הזולות.

 

הזמנו 2 פיצות בגודל זוגי: הראשונה – פיצת פונגי (62 ש"ח למגש זוגי, 82 ש"ח למשפחתי) היתה נהדרת והורכבה מפטריות שמנמנות וטריות. איזה הבדל מפטריות השמפניון הזולות של קופסאות השימורים, ש"מככבות" בפיצריות רבות בארץ. הבצק היה בעובי בינוני, רוטב העגבניות היה מוצלח ממש – ואת עיקר תשומת הלב משכה תערובת הגבינות. מסתבר שלא משתמשים כאן במוצרלה המסורתית (והקצת אנמית) אלא בתערובת גבינות בהן שולטת בכיפה דווקא גאודה. התוצאה היא גבינה דומיננטית יותר, בעלת טעם שונה ומובחן. החסרון היחידי של המנה, שמאפיין אגב את כל הפיצות של גוסטו, הוא שמרכז הפיצה קצת רך מדי וטעמי. מעבר לכך פיצת הפונגי היא אחת מהמשובחות ביותר שאכלתי - לא רק בארץ אלא בכלל.

 

 

 

כמו כן הזמנו ג`מבון קווי (68 ש"ח למגש זוגי, 87 ש"ח למשפחתי), שהוגשה עם תוספת של פרוסות שינקן וביצת עין. גם הפיצה הזו היתה מוצלחת, אם כי משהו בה היה מדוייק פחות, קצת מלוח מדי.

 

 

בנוסף הזמנו פיצה אנשובי-אפונה (58 ש"ח למגש זוגי, 78 ש"ח למשפחתי), שכללה רוטב עגבניות, תערובת גבינות וקשקבל, אנשובי כבוש, אפונת גינה, בצל סגול, נענע ואורגנו. היתה זו מנה נהדרת - ובעיקר ניתן היה להרגיש את איכויות האנשובי (ניכר שלא מדובר בדג מקופסת שימורים).

 

 

כמו כן הזמנו פיצת עם ארטישוק ירושלמי וגבינת בווריאן בלו (66 ש"ח). בווריאן בלו היא גבינה רכה, ריחנית, דומיננטית בטעמה ועזת טעם, שמונחת כאן על הפיצה לאחר צאתה מהתנור. מנת חובה לחובבי גבינות כחולות.

 

 

לכל אחת מפיצות הגורמה בעיר יש משהו שמייחד אותה. ברדיו רוסקו זה הבצק הדק כנייר וצורת ההגשה בנוסח צפון איטליה, בטוני וספה זה הבצק המופלא והקראנצ`י, באייסברג וולקנו אלה התוספות המעניינות והייחודיות. מה שמייחד את גוסטו הוא השימוש בחומרי גלם איכותיים באמת. נקווה שיהיו מספיק אנשים בעיר שיעריכו זאת – ושגם יהיו מוכנים לשלם על כך.

 

ציון: 4 כוכבים

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

15 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל TickTack1 אלא אם צויין אחרת