00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

החיים זה לא הכל...

גברת צימר הופכת לסופר נני.

פורסם במקור ב5 באוגוסט 2008, 20:44
 
לכאורה, הם נשמעים כעוד זוג "קוצי מוצי" שיגרתי. אבל הגברת צימר שאני כבר למדה לתת בהם סימנים. ועוד לפני שהם מחנים את מכוניתם בעצבנות. אני יכולה לרשום קוים (אדומים) לדמותם.
 
הגבר - טרחן לא נורמלי. פריק של שליטה. כבר התקשר מאתיים פעם לתאם ציפיות.  הוא משתף אותי בתוכניותיו העתידיות לבילוי.  לא מתייעץ איתי. פשוט מעדכן אותי. כאילו הייתי מזכירתו הנאמנה במקרה הטוב. או אימו צמאת המידע במקרה הרע.
הוא מוסר לי לקונית מתי יצאו מביתם. (נו???ו??? אני חושבת לעצמי.
מה המסר???? אבל זהו אין בכך שום מסר מרטיט לאומה) הוא מבשר לי מתי הם עתידים לנחות. תוך כדי סיפור פתלתל על אישתו האהובה והמעצבנת.
האישה - כנראה שנמאס לה כבר ממנו. אבל היא תקועה איתו מה לעשות. וכעת התיסכול גדול יותר. היא גם צריכה להיות סגורה איתו בצריף עץ מהודר. ולהתפלל שיכה בו הברק והצריף ישרף על דייריו.
ושקט ושלווה יגיעו לעולם.
 
הגבר חסר החינניות לאלתר. קרציה בכל קנה מידה. מחפש בגברת צימר אוזן קשבת. ולכן, הוא מוצא אמתלות מאמתלות שונות לתקשר איתה. "גברת צימר. את הזבל שלי זרקתי לפח האשפה הגדול". אומר נרגש ומגמגם הקרציה. "תודה" עונה הגברת צימר הידועה בנימוסיה הטובים. "גברת צימר" אומר קרציה לאחר כשעתיים. "ממש כיף פה אצלכם".  "תודה". אומרת הגברת צימר. אשר נראה לפתע כי זאת היא המילה היחידה בלכסיקון העשיר שלה. "גברת צימר" מתקשר הקרציה לכל מספרי הנייד שברשותו. "את ממש, אבל ממש נחמדה.
תודה על הארוח". "תו..." רוצה הגברת צימר להשתמש במילה היחידה שעולה על שפתיה העילגות.  אך משהו בהבנתה הבסיסית את העולם. גורם לה להבין שעליה למצא מייד מילה חלופית. שכן אחרת תזכה כל שעה עגולה להכרת תודה. וגם אישה כמותה הצמאה להכרה. ולהכרת תודה. הגיעה לרוויה.
 
"מר קרציה" אומרת הגברת צימר בלשון חלקות. לובשת במהירות שיא את חליפתה המטאפורית של סופר נני המתולוגית. "יש משהו שעלי לדעת?" לו היו לגברת נני משקפי קרן, היה זה הזמן להחליק אותן טיפונת על אפה. לרגע הזה חיכה מר קרציה. בכל השעות שחלפו לאיטן בצריף. (יששש!!! הוא אומר לעצמו. חושב שגברת נני לא שמעה) "זאת היא" הוא מיבב. "כלום לא משמח אותה. היא לא מרוצה מכלום. מה מה לא עשיתי כדי שתשמח? " (בשלב הזה הוא מנגב את חוטמו האדיר בשרוול חליפתה המטאפורית של גברת נני צימר).
"ומה היא אומרת?"נשאלת השאלה בקול דידקטי ושמח לאיד.(כן, גם נני צימר חוטאת בחטאים שכאלו. מה לעשות?). עכשיו קרציה כבר פורץ לביתה של גברת נני.מושך את אישתו בידיים חסונות. ומצווח בקול מתחלף: "נו, תגידי לה. תגידי לה.". "קרציה החוצה!!!" מהסה אותו גברת צימר/נני. ובצאתו היא לוחשת לאישה בחיפזון : "מהרי, נוסי על נפשך. אני אחפה עלייך"....
 
נו באמת, האמנתם לי לרגע? הרי ברור שבמציאות היו הדברים כך:
 
קרציה צלצל ודווח לגברת צימר במשך יומים על מהלכיו.
גברת צימר מעולם לא הייתה באמת סופר נני. והמשיכה לומר את המילה השגורה בפיה לאמירות מסוג זה - "תודה".
אישתו של קרציה לא באמת נסה על נפשה. כי אם היה לה האומץ לעשות זאת היא כבר הייתה עושה זאת לפני עשרים שנה. ללא עזרתה האדיבה והיומרנית של הגברת צימר.
 
והמסקנות:
 
לא כל זוג היוצא לנופש. עושה זאת מהמניעים הנכונים.
יש קרציות שמפתחים זוגיות עם קרציות מהמין השני. והיאוש הופך יותר נח.
גברת צימר מעולם לא הוכשרה לטפל בזוגות במצוקה. המקסימום שביכולתה לעשות הוא להגיש להם זוג מגבות נוסף.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

68 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל shahf11 אלא אם צויין אחרת