00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

חיי

שקשוקה הבטחתי, נכון?

 

מה אתם אוכלים ביום שישי בצהריים? מאחר וארוחת ערב שישי אצלנו היא כהלכתה, נותרה ארוחת הצהריים כילד יתום.

 

שאלתי חברים ומכרים והתשובות שקיבלתי היו רבות, החל מסתם כריך, ועבור לפסטה, ביצים, חומוס וטחינה, וכלה באלו שפשוט הרימו ידיים והעבירו את ארוחת ערב שישי לצהרי שישי וכך תפסו שתי ציפורים – ארוחת הצהריים ויציאת הילדים לבלוי בערב שישי.

 

שנים רבות, כשעבדתי ולא הייתי בבית בארוחות הצהריים, טרחתי להכין במוצאי שבת ארבעה סירי אוכל לכל השבוע ועוד יום פסטה- חמישה ימים היינו מסודרים. אבל מה אוכלים ביום שישי? לא כבד מדי, לא בשר מדי אבל מזין,  כי בכל זאת הילדים חוזרים מבי"ס רעבים.

 

כשהילדים היו ממש קטנים, נכנעתי ללחץ המתון של ילדי "למה כולם אוכלים שניצל וצ`יפס ואנחנו צריכים לאכול אוכל מבושל?" וניצלתי את ארוחת צהרי שישי לפינוק שלא יכולתי לפנק באמצע השבוע – צ`יפס ושניצל או צ`יפס ונקניקיות, עם הרבה קטשופ - המאכל האולטימטיבי של ילדי ישראל . מדי פעם גיוונתי עם מלוואח ועגבניות מגוררות.

 

כשהילדים גדלו וגדלה המודעות לכך שנקניקיות זה "ז.." וצ`יפס זה משמין, הגענו לתקופת הפשטידות. למזלי ילדי אוהבים, אז כל שישי בצהריים עלו על שולחננו פשטידות חמות וריחניות, השקעתי הרבה מחשבה וחיפושים אחרי גיוון הפשטידות. החל מפשטידות ירקות פשוטות – לגרר ירקות שיש במקרר, ביצים, תבלינים, קצת קמח ולתנור, וכלה בפשטידות מורכבות שדרשו הכנה מראש של גבינות מיוחדות או ירקות קלויים או על מצע של בצק.

 

כך עברו להן מספר שנים רגועות ולאחרונה שוב דגדג לי החיידק. אפילו לי נמאס מפשטידות למרות הגיוון וההשקעה. בחיפושי אחרי תחליף הולם, זרקה בתי הקטנה – אולי שקשוקה?

אהה, נפערו עיני, בדיוק.

 

תאמרו מה יש לגוון בשקשוקה?

 

נכון, ההתחלה הייתה רגילה. המודל שהיה לי,  היה שקשוקה בסגנונה של אימי כלומר – הרבה שום קצוץ, רסק עגבניות, תבלינים ומספר ביצים שנטרפו קודם במזלג, ובושלו בתוך הרוטב תוך כדי ערבוב כמו חביתה . נתקבלה בלילה של רסק עגבניות וביצים אבל עם טעם חלומי.

זה מה שידעתי וזה מה שהכנתי. נכון שיש מסעדות רבות שמגישות כיום שקשוקה, ואפילו כאלו שמתמחות בכך, אבל מי יוצא לאכול שקשוקה במסעדה?? אז נותרתי בבורותי.

 

לימים, התחלתי להתעניין בבישול ובין היתר גיליתי שהמחית שאנחנו אוכלים אינה מתקרבת לשקשוקה אדומה, חריפה משובצת ביצים שלמות כהלכתה. אז ניסיתי,  ואפילו הצליח לי והילדים התלהבו מהאימא "הבשלנית" שלהם, אבל רסק העגבניות מקופסה נותר כרוטב של השקשוקה.

 

כמובן שגם בעניין רוטב חל שיפור די מהיר ועברנו לרוטב עגבניות למהדרין מעגבניות טריות, רוטב שבושל לאיטו עד שהצטמצם ורק כשהגיע למידת הסמיכות הנכונה צורפו אליו הביצים.

 

אבל הגיוון, הגיוון, אותו חיידק ששולח אותי בכל פעם לחפש ואריאציות וטעמים אחרים, תפס את מקומו במוחי הקודח והתחילו הניסיונות – להוסיף לרוטב גמבה קצוצה, או פטרוזיליה וכוסברה, לגרר גזר וקישוא או בצל וקוביות, ירקות קלויים או לפזר גבינה פיקנטית מעל, חצילים, פטריות, קוביות תפוחי אדמה שהוקפצו מעט בשמן קודם לכן או גרגרי חומוס, ואפילו הוכן פעם רוטב בולונז עם בשר טחון ו- נכון, מספר ביצים שובצו בתוך הרוטב , טעים, בטח טעים.

 ים של מתכוני שקשוקה. אפילו התפנטזנו לפתוח מסעדונת קטנטונת שיוגשו בה כל סוגי השקשוקה שאפשר להעלות על הדעת.

 

אז בנתיים אנחנו עם שקשוקה לימי שישי עד שהחיידק ישתלט שוב.

 

ולחם? ממילא במקפיא יש שני מדפים מלאים בכל הסוגים שאפשר להעלות על הדעת וכל אחד מפשיר לעצמו מה שהוא רוצה, אבל אין, אין על חלה טרייה, פשוטה וריחנית לטבול ברוטב. ותעזבו אותי מכל הלחמים המיוחדים.

 

שקשוקה אולטימיטיבית

4 מנות

5-6 עגבניות קלופות וקצוצות

5-6 שיני שום גדולות וקצוצות גס

בצל קצוץ

קוביות מחציל בינוני

גזר בינוני מגורר

קוביות קטנות פלפל אדום

כפית פפריקה

מעט כמון

כפית אבקת מרק עוף ( לא חובה )

מלח

פלפל שחור

8 ביצים

למי שאוהב – פלפל חריף קצוץ דקדק.

שמן זית

 

לטגן את הבצל עד שמשנה את צבעו

להוסיף את השום ואת קוביות החצילים ולהמשיך לטגן עוד מספר דקות, להוסיף את שאר הירקות ולהמשיך לטגן תוך כדי ערבוב עד שמתרכך.

להוסיף את העגבניות הקצוצות, לפזר מעט מלח גס ולהביא לרתיחה לבשל עד שמסמיך.

למעוך מעט עם מועך הפירה אבל להשאיר חלק מהחתיכות שלמות.

להוסיף את שאר תבלינים לערבב ולשפוך את הביצים אחת אחת כדי שלא תישברנה.

להנמיך את האש ולבשל עד מידת ההכנה הרצויה.

יש כאלה שמכסים א המחבת אבל אני אוהבת שהחלמון לא ניקרש ונותר כתום , שלם ונוזלי. 

 

ובענייני שומרי משקל

להקפיד להשתמש בכף שמן זית בלבד ( אפשר פחות אבל ככה אני אוהבת) וכל המתכון = עשרים נקודות

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

19 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל פל אלא אם צויין אחרת