00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

חיי

חגיגת טלנסקי

"ריסקנו את העדות של טלנסקי" , "דרסנו את גרסת טלנסקי, היא כבר לא קיימת", שמעתי את עורכי הדין הנכבדים של ראש הממשלה ושערי סמר,  מהביטויים שבהם בחרו להשתמש.

עורכי דין מהשורה הראשונה בארץ, בהחלט יכלו למצוא מילים מכובדות יותר להעביר ביקורת כזו או אחרת על עדות טלנסקי, ולא להיזקק לשפת רחוב שבעיני מעידה על פחד והיסטריה, הם יכולים ללמוד מהאיפוק ומהכובדות של עו"ד ג`ק חן, עורך דינו של טלנסקי.

 

ולגופו של עניין - ממש לא מעניין אותי אם הפגישה הייתה שבוע אחרי הברית או חצי שנה לפני, לא מעניין אם זה היה 72,000 $ או 7200 $ , וממש לא מעניינת אותי אותה "חזקת החפות" שכל איש ציבור שסרח מנפנף בה.

 

אותי מעניינת העובדה המרכזית שנותרה על כנה ולא עורערה – דבריו של טלנסקי על דוכן העדים כבל עם ועולם : " "נתתי לראש ממשלת ישראל כאשר כיהן כראש עיריית ירושלים וכשר התמ"ת מעטפות עם כסף מזומן".

עורכי הדין של אולמרט חגגו על כל אי דיוק, על כל גמגום ועל כל טעות של טלנסקי ועטו עליה כמציאה גדולה. במקביל פורסמה עדותו של אולמרט במשטרה – וכמות ה" לא ידעתי"  וה"לא זוכר" – מבישה. אולמרט ראש ממשלה, שר, ראש עיר ועורך דין שנון וחד – לא זוכר?! אז מה נלין על טלנסקי? ומיעוט הזיכרון של מי מהם מכעיסה ומקוממת?

 

והתיאורים, חיים לעינינו ממש – שולה מתקשרת ומציגה את היקף הכספים הדרוש, לפעמים מסביר את הסיבה אבל גם לפעמים לא, הוא הולך לבנק, צעדים קטנים ואיטיים ארבעה רחובות משם, מוציא כסף, חוזר נותן . לפעמים כספים שלו, לפעמים כספים של אחרים, אבל תמיד כשהתבקשו הכספים – נתן. והמשוואה בצד השני - כשהיה בא לבקר, בעיריית ירושלים, כשר הבריאות, בתמ"ת – תמיד מצא אולמרט זמן לפגוש אותו ולכבד אותו.

 

ואולמרט, הצהיר והודה, במוצאי יום העצמאות, שהוא קיבל מטלנסקי כספים.

 

מעבר לדיון ציבורי ומשפטי בקשר לפרטים – האם לכאורה עבירת שוחד, האם לכאורה עבירות על מימון בחירות, מה התסריטים האפשריים באשר לעתידה של ממשלת אולמרט, שוטרים לשעבר, פרקליטים לשעבר, משפטנים בהווה, תילי תילים של הערכות וספקולציות, שכמעט איש אינו מבין את הניואנסים שלהם.

 

המבחן שעל פיו יישפט אולמרט הוא – אמון הציבור. לכן, קו הגנה שהוא נוקט בו אינו נסיון משפטי להראות את ניקיון כפיו, אלא התקפה שתעזור לו לבנות דעת קהל ולהרוויח זמן. גם כבוד השופטת ארד העירה לעו``ד אלי זוהר, כי דבריו וטיעוניו מכוונים לתקשורת, יותר מאשר לשופטים.

 

אבל, הפוסל במומו פוסל – מדוע בית המשפט מאפשר את הקרקס הלא רלוונטי ומהלך האימים הזה, שבו הפרקליטים מבזים ומטרידים את טלנסקי. המהלך כולו מדגיש את שנאמר כבר רבות – מטומטם מי שחושף שחיתות ומשתף פעולה עם המשטרה.

 

אמינותו של טלנסקי אינה רלוונטית, הרי ברור שאדם שנותן מעטפות לשר/ראש עיר אינו טלית שכולה תכלת ואינו שה תמים, ולכן עדותו אינה עומדת בפני עצמה – ישנן ראיות חזקות וחיצוניות המעידות על הקשרים והעברות הכספים – עו"ד מסר, שולה זקן והרישומים שלה ומכתבי ההשתדלות שכתב אולמרט בקשר לעסקי המיני בארים של טלנסקי.

 

מה שמעניין אותי – זו אמינותו של אולמרט.

 

חקירה משטרתית מטרתה – לגלות את העובדות ואת האמת. הייתי יותר משמחה ומאושרת אם תוצאות החקירה היו מצביעות על כך, שראש הממשלה שלי צח כשלג .

 

אולם ההתנהלות עד כה מאוד בעייתית ובאצטלה של תפקידו הרם, אולמרט טוען שניהול המדינה אינו מאפשר לו לפנות זמן לחקירה. אם התפקוד שלו כראש ממשלה פוגע באפשרות להגיע למצוי האמת – שיתכבד וילך לביתו.

 

 מאידך - הוא מבטיח לפרוש כשיוחלט על הגשת כתב אישום.  

     

לכן, טוב יעשה היועץ המשפטי, אם יחליט בשביל כולנו, ובהקדם, על הגשת כתב אישום נגד אולמרט,  או אחרת,  ויפה שעה אחת קודם.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

8 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל פל אלא אם צויין אחרת