00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

החיים זה לא הכל...

קולולולו... הסוף קרוב!!!!!!!!!!!

פורסם במקור ב21 ביולי 2008, 15:14
 
לקייטנה שלנו נוספה חברה נוספת. כך שאנחנו יכולות לשיר שירי הווי ובדור בקולות רמים יותר. (יכולות אמרתי בפועל אנחנו נוסעות בשתיקה). למען האמת החברה החדשה ד. שמעה שעושים פה חיים (תרתי משמע) ועלתה על העגלה.
 
אני שמעבירה את זמני בדרך כלל בשינה. (אם יש משהו שאני ממש אבל ממש טובה בו זה לישון בכל שעה ובכל מצב).הייתי נרגשת מידי. שכן היום אני עוברת לשיזוף ממוקד.
 
כלומר אם עד עכשיו כל מי שממש התעקש יכל לראות את השיזוף העמוק שלי. מהיום במשך תשעה ימים אעבוד על שיזוף באיזור הצלקת בלבד.כי כמו שאמר הנסיך הקטן "הדברים החשובים סמויים מן העין".
 
אנחנו מגיעות לרמב"ם באיחור של חצי שעה. עקב תנועה ערה בחנייה. מיום ליום מתרבים פה האנשים. כנראה שיצא לקייטנה שם דבר בכל המחוז.
 
אני הראשונה למיטת השיזוף. גידעון ואני מחליפים "כיף" שמח וידידותי. וההקרנה הממוקדת מתמקדת בי במלא עוזה.
 
אחרי החברות נכנסות בסדר מופתי. ואנו שוב צועדות בטור עורפי למיניבוס שלנו. בכל פעם שאני רואה טור עורפי יש לי התניה ואני הופכת במחי יד למורה. אני פוסעת לימין והטור זז אחרי.אני מחפשת את הנייד והטור מחפש את שלו. ומכיוון שאני שמה לב שאני המבוגר האחראי פה. אני גוררת את כולן לקנח בשלגון בחנות של י.ע.ל "לא נותנים לנו שוקו ולחמניה" אני מתסיסה "נאכל שלגון עתיר קלוריות. שילמדו להם מה זה!!!". "כן, כן" מחרות וחוזרות אחרי החברות "נראה להם..." וכל אחת בתורה קונה מן המתנדבת הקשישה שלגון קריר ונעים. "שבעה שקלים בבקשה גברת" אומרת המתנדבת רחל וסוניה שלידה מחזיקה לה את שקית השקלים הקטנים לעודף. הקשישות החביבות מתחילות להלחץ. לא בכל יום יש התנפלות של קייטנים על החנות הקטנה שלהם בפאתי בית החולים. "רגע" אומרת לנו סוניה.
"רחל פותחת את המשמרת" . "אין בעיה" אני אומרת לה בחביבות המורתית שלי. "כל החיים לפנינו..." בנתיים השלגונים מתחילים להתרכך. וסוניה ורחל פותחות ביסודיות שקית שקית. מונות את המטבעות. ורק בסוף הטקס הממלכתי מאותתות לנו שאפשר לשלם.
אנחנו משלמות כל אחת על רכישתה. ובעתיד נשלם כל אחת על הקלוריות שהתווספו למותניה. ופוסעות שוב בטור עורפי לעבר המיניבוס.
 
"עוד שבעה טפולים,עוד שבעה טפולים". אני מפזמת לעצמי בעליצות. והחברות מצטרפות אלי בשלושה קולות: "עוד שבעה טפולים..."

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

86 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל shahf11 אלא אם צויין אחרת