11
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הבלוג (הרשמי) של נתאי

קצת על בית הספר שלי - רשומת תודה למורים שלי

את הרשומה הזאת אני מקדיש למחזור ל` שסיים השנה את בית הספר (ביום חמישי ה 26.6 הייתה מסיבת הסיום). ניתן לומר שזו השכבה האחרונה שהיה לי איתה קשר (גם בשומר הצעיר עבדתי איתם, ומשם בעיקר בא הקשר עם השכבה הזאת). הם אנשים מקסימים ואני מאחל לכולם הרבה הצלחה בהמשך דרכם.

 


(תמונה של בית הספר התיכון הניסויי - לחיצה עליה תגדיל את התמונה)

 

את הרעיון לרשומה הזאת קיבלתי מהרשומה - http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1103999 - מהבלוג של אמנון כרמל.
הרבה פעמים אני חושב על אילו מטרות הבלוג יכול לשרת. כשקראתי את הרשומה הנ"ל מהבלוג של אמנון, עלה לי הרעיון לפרסם מעין רשומת תודה לבית הספר שלי ולמורים (אפילו שסיימתי לפני ארבע שנים [הייתי במחזור כ"ו]).

למדתי בבית הספר הניסויי (יסודי + תיכון) והאמת עד היום כשאני בא לבקר שמה אני מרגיש כאילו אני מבקר בבית השני שלי. בית הספר הזה נתן לי, מבחינתי, המון. בין אם מדובר בידע שרכשתי שמה ובין אם מדובר באנשים שאני מכיר משם. כפי שאמנון אמר בתחילת הרשומה שלו - הזמן בהחלט נותן פרספקטיבה שונה לדברים, ואני חייב לומר שכל יום שעובר אני מבין כמה זה טוב שלמדתי בבית הספר הזה. אני אוסיף גם שבהמון מקרים אנחנו לומדים להעריך כל מיני דברים כאלו רק אחרי שאנחנו מסיימים אותם וככל שהזמן עובר אנחנו מבינים כמה הם עשו לנו טוב וכמה הם בנו אותנו - זה בגלל שרק אז אנחנו רואים את התוצאות ואת ההשפעה של אותו מקום (למרות שגם תוך כדי הלימודים ידעתי להעריך את הניסויי). אני רואה את העולם שבמסביבי ומבין איזו חממה הייתה לי בבית הספר וכמה החממה הזאת נתנה לי להתפתח ולימדה אותי המון דברים שאני מניח שבשום מקום אחר לא הייתי לומד.
עד היום אני כל-כך מודה לאלוהים שלמדתי שמה ולא במקום אחר וככל שהזמן עובר התודה הזאת הולכת וגדלה. 
אני מרגיש שבית הספר הזה בנה אותי ולמרות שהרבה אמרו לי שהניסויי זה לא החיים האמיתיים (והם אכן צדקו), הניסויי נתן לי כלים לחיים, כלים שמאוד עזרו לי בהמון מקומות.
אין לי הרבה עוד מה לומר - הניסויי הוא פשוט מקום נפלא שנותן לך לגדול ולהיות מי שאתה.
את שתי האהבות הכי גדולות שלי רכשתי שמה: פילוסופיה ופיזיקה ובנוסף להן בית הספר נתן לי לממש עוד אחד מהתחומים שאני אוהב - מחשבים (בכיתה יא` ויב` היה לי מפתח לחדר המחשבים של בית הספר).
בית הספר הזה לימד אותי להיות אדם אמיתי שאוהב לחקור דברים (בהמון מקרים המורים עודדו אותי לחקור דברים) ולשאול שאלות, או במילים אחרות - להיות אדם סקרן. קיבלתי ממנו את האהבה לדון ולשוחח על כל מיני דברים עם כל מיני אנשים.

מעבר למה שכתבתי למעלה, אני מרגיש שאני חייב את התודה שלי לעוד מספר אנשים שהיו חלק מאותה מערכת (חשוב לי לציין שבקשר לשניים הראשונים - הסדר אינו משנה, שניהם אמורים להיות באותו מקום):

עומר איילון-אורטל: עומר היה המורה שלי לפילוסופיה. ממנו קיבלתי את כל האהבה שלי לתחום המדהים הזה (ומי שמכיר אותי יודע שזה אחד התחומים הכי אהובים עלי ואני אפילו יכול לומר - הכי אהוב). התחלתי ללמוד אצלו פילוסופיה בכיתה ט` (וזה נמשך עד כיתה י`), אני זוכר שמאוד מאוד אהבתי לשאול שאלות ולחקור דברים לעומקם וראיתי כמה תהחום הזה ממש מתאים לי.
לצערי הרב, אין לי היום את המחברות מאותה תקופה (מכיתה ט`) אבל אני זוכר שהדבר הראשון העסקנו בו בפילוסופיה היה מה שנקרא "מוח בגיגית" הוא שאל אותנו איך אנחנו יודעים שאנחנו לא מוחות בגיגית וכל מה שאנחנו רואים סביבנו לא קיים (אם אני לא טועה - מדובר ברעיון של דקארט). כבר אז ממש אהבתי את הרעיון הזה ועסקתי בו לא מעט, וככל שהמשכנו והתקדמנו רק נהניתי יותר ויותר. מאוד נהניתי מעצם המחשק עם השאלות והניסיון לענות עליהן. אני זוכר איך קצת אחרי שהתחלנו ללמוד התחלתי גם מעבר לשעות הכיתה ללמוד פילוסופיה ונהדמתי כל-כך מהתחום הזה והדברים בהם הוא עוסק.
אני זוכר גם איך התחלתי לקרוא קצת בכתבי אפלטון וגם קראתי כל מיני קטעים על סוקרטס ואפלטון ופשוט נדהמתי מחוכמתו האדירה של סוקרטס, דרך החקירה שלו פשוט הקסימה אותי.
עומר לימד אותנו פילוסופיה בצורה פשוט מעולה, הוא לא הציג בפנינו את דעותיו, אלא הראה לנו כל מיני גישות לפתרון בעיות. הוא גם באמת לימד אותנו פילוסופיה ולא את "ההיסטוריה של הפילוסופיה" ונתן לנו שאלות פילוסופית הביתה כדי שנחשוב עליהן.
אין ספק - מאוד מאוד נהניתי בשיעורים האלה ואני מאחל עצמי שתמיד אמשיך להנות וללמוד מהפילוסופיה וכמובן - שלא אפסיק אף פעם לשאול את עצמי שאלות פילוסופית ואדון בהן כמה שרק אפשר.
אני רק אוסיף שעומר היה החונך שלי בכיתות ט` וי`.

ד"ר אלכסנדר גוטמן: ד"ר אלכסנדר גוטמן היה המורה שלי לפיזיקה. עשיתי בפיזיקה 5 יחידות לימוד. אני כבר אומר לפני שאני מספר על האהבה שלי לפיזיקה שמכיתה י` עד כיתה י"ב לא הפסדתי אפילו שעת פיזיקה אחת! והיו אפילו שיעורים שהייתי ניגש אל אלכס אחרי השיעור והייתי אומר לו כמה השיעור היה מעניין וכמה הרבה למדתי. אני זוכר איך בכיתה ט` שהתחילו ללמוד אצלנו פיזיקה, (כלומר, כשהתחילו שיעורי הפיזיקה) לא לבגרות, אלא בתור "סל" (אני לא ארחיב מה זה, אני רק אומר שמדובר במעין הרחבה של מקצוע שלומדים אותו מתוך בחירה. אגב, גם פילוסופיה שציינתי למעלה הייתה "סל") אני ויתרתי על זה והחלטתי ללכת לסל שחמט. מאוד נהניתי בשחמט, אבל מאוד הצטערתי שלא יכולתי לקחת פיזיקה, לכן החלטתי שלא משנה מה - בכיתה י` אני אלך ללמוד פיזיקה ואעשה בזה 5 יחידות.
כל-כך נהנתי בשיעורים של אלכס וממש הרגשתי איך השיעורים שלו נכנסים לרשימת השיעורים האהובים עלי. כך-כך שמחתי שבחרתי במקצוע הזה ומאוד מאוד אהבתי אותו - ממש כמו פילוסופיה. האווירה הייתה טובה ומאוד שמחתי בכל שיעור שהייתי בו. אלכס לימד אותנו מאוד טוב בעיני, גם בגלל שהוא המון פעמים הרחיב מעבר לחומר הנדרש ולימד אותנו מלא דברים נוספים.
ממש התאהבתי במקצוע והבנתי שאני חייב להמשיך ללמוד גם הלאה, מעבר לבית הספר, כי גילתי עד כמה מרתק המקצוע הזה.
אני זוכר שאפילו אמרתי פעם לאלכס שמה שמדהים אותי כל-כך בפיזיקה (כלומר, אחד הדברים) זה שהפיזיקה עוסקת בכל הטווחים הקיימים - החל מאטומים ומה שבתוכם ועד ליקום העצום.

חשוב לי לציין שכמו פיזיקה, גם פילוסופיה היה לי ברור שאלך ללמוד באוניברסיטה, אבל נכון לעכשיו (ברגעים אלו שהרשומה נכתבת) אני ככל הנראה אעשה תואר מורחב בפיזיקה (ואלמד קצת פילוסופיה).
אני רק מקוה שאם אני אלמד מקצועות אלו באוניברסיטה או בכל מקום אחר הן לא יתחילו להימאס עלי (כבר שמעתי על מקרים כאלו).
אני האמת, רואה בשני המקצועות הללו המון דימיון אפילו שהרבה חושבים אחרת.
למשל (וזו רק דוגמא אחת מני רבות), אני חושב שהפילוסופיה היא גם סוג של מדע שאומר לנו כיצד לחקור את הידע, כיצד לגלות דברים חדשים ובחלק מהמקרים כיצד להשתמש בו.

אורי גבע: אורי גבע היה מנהל בית הספר התיכון (הוא מנהל אותו גם כיום) בתקופתי כתלמיד. מדובר בבנאדם שבעיני מהווה דוגמא אישית לערכים של הניסויי. אחד המקרים שהמחישו לי את זה קרה כשהייתי בכיתה יב` בתחילת השנה: רציתי לערער על אחת הבגרויות שעשיתי ביא` וניגשתי אל המזכירות. המזכירה ענתה לי שעירעור עולה 30 ש"ח עבור כל יחידה, היות וזה היה מבחן של שתי יחידות הייתי צריך לשלם 60 ש"ח. לצערי לא היה עלי מספיק כסף ואמרתי למזכירה שאני אביא מחר את הסכום הנדרש. היא ענתה לי שמחר כבר אי אפשר יהיה לערער ושזה היום האחרון שניתן לערער בו. לא ידעתי מה לעשות ופניתי לאורי המנהל. הוא, בלי לחשוב פעמיים, נתן לי את המפתח לחדרו ואמר לי שבמגירה השנייה שבשולחן שלו נמצא ארנקו ושאני אוציא משם 60 ש"ח די שאוכל לערער. (וכמובן, שהחזרתי לו את הכסף...)
אני זוכר את המקרה הזה כל-כך טוב עד היום. פשוט הדהים אותי האמון שהוא נתן בי, והאמת, זה לא רק בי, אלא בכולנו (בכל התמידים שהיו בשכבה וגם בשאר).
זה היווה עבורי דוגמא אישית. זאת דוגמא, לפי דעתי, לאיך בית הספר הזה הופך את התלמידים שלו לבני-אדם לפני הכל.

שרית דגני: שרית היית המורה שלי לספרות בכיתה י` וגם רכזת עיתון בית הספר. היא תמיד הייתה פתוחה אלינו והיה ניתן לדבר איתה על הכל, החל מדברים שקשורים לעיתון, ועד כל מיני דברים שקשורים לחיי היומיום שלנו.
היא מישהי נחמדה ביותר וחמודה שפשוט אי אפשר לשכוח.
בניסויי, אתה מכיר מורים גם אם הם לא המורים שלך (דוגמא אחת לכך - אני מכיר את מורי האומנות בבית הספר (כשאני בא אני אומר להן שלום ומדבר איתן [הרוב מורות]) אפילו שלא למדתי בכלל אומנות), ואני זוכר שהכרתי את שרית עוד כשהייתי בכיתה ז` וכבר אז ראיתי איזו מדהימה היא וכמה כדאי לי שהיא תהיה המורה שלי. היא הסבירה לי בסבלנות רבה איך התיכון המיוחד הזה פועל ומה זה "חונך" (אחרי כיתה ז` [אצלנו זה היה ח`] כבר אין כיתות ויש חונכים).
היא לא הייתה החונכת שלי באף שנה, אבל תמיד כשהייתי צריך עזרה במשהו היא עזרה לי כמה שיכלה. בהחלט מגיעה לה תודה ענקית!

ד"ר גיורא סגל: ד"ר גיורא סגל, היה המורה שלי לספרות ותנ"ך בכיתות יא` ויב`. מה שכל-כך מיוחד בו זה שהוא לימד אותנו בצורה מאוד חברתית.
אני חייב להודות, לא ממש אהבתי את החומר הנלמד בשתי המקצועות (חוץ מהסיפורים הקצרים שלמדנו בספרות ואולי עוד כמה דברים), אבל היחס של גיורא אלינו היה כל-כך יפה וחברותי והוא העביר את החומר בצורה כל-כך מעניינת, מה שגרם לי מאוד להעריך אותו.

חווה רוט: חווה רוט הייתה החונכת שלי בכיתות יא` ויב`, היא לא לימדה אותי כמעט בכל שנותי בבית הספר, אבל אני זוכר שבכיתה ז` ממש התרשמתי ממנה לטובה וברגע שידעתי שהיא הולכת להיות חלק מצוות השכבה שלי - ביקשתי שהיא תהיה החונכת שלי.
ובאמת, היא רק עזרה לי ותמכה בה איפה שהיה אפשר.
היא עזרה לי מאוד להתכונן לחיים שאחרי הניסויי (ואני אומר מניסיון אישי שזה לא ממש קל לצאת מהניסויי אל החיים) ודאגה שיהיה לי טוב ככל האפשר.

מעבר לכך, גם האווירה באותם שנים הייתה נפלאה, והיו רגעים כל-כך טובים שלצערי הרב אני יודע שלא יחזרו יותר. כל מה שנותר לי הוא לשמוח ולהודות שיצא לי לגדול במקום כזה ולא אחר.
אני חושב שמי שלא למד שם לא יבין מה זה ללמוד במקום קסום כזה.

היה לי כבוד גדול להיות נוכח במסיבת הסיום של מחזור ל`, והם אמרו שם דברים מאוד מרגשים שבהחלט יכולתי להסכים איתם בתור אחד שלמד שם.
אני שמח בשבילם שהם למדו במסגרת הזו ובטוח שהכלים שהם קיבלו בה יקדמו אותם. 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

11 תגובות

ארכיון פוסטים
נקה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ny22 אלא אם צויין אחרת