00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

FreeCats

וכשחשבתי שכבר אי אפשר לסבול....

ביום שישי הגעתי לביקור קצר בכלביית אחיסמך, כדי להחזיר את איב..
 
וקצת אחורה: בצהרי אותו יום לקחתי כלב זאב גדול ומקסים בן שנתיים וחצי בערך, ליום טיפוח שכולל כמה שעות של חסד בבית שלי, טיולים והוצאת אנרגיה שאי אפשר להוציא בתוך תא קטן וכמובן.. שיא היום - ביקור במספרת הכלבים "כלבים בסטייל" של יניב, אחד האנשים המקסימים ביותר שפגשתי. יניב רוחץ את הכלבים, מבריש אותם, מספר אותם אם צריך, מבשם אותם ודואג שיראו הכי טוב שאפשר - ויותר מזה, ירגישו הכי טוב שאפשר...
 
דובדבן, כלבה קטנה מעורבת שנלקחה אל יניב לטיפוח באחת הפעמים, נחשבה לכלבה.. איך לומר?..
מכוערת.
מאד מכוערת.
מן שילוב לא ברור של פקינז, פאג סיני וטרייר... לקחנו אותה עם ציפיות ברצפה, קטני אמונה ופסימים לחלוטין.. איך אפשר להוציא משהו מהכלבה הזו?
היא תקפה כלבים אחרים, ולא הייתה נחמדה לרוב האנשים... כך שאופי כובש שמסתיר את ה"יופי" גם כן לא היה לה. ובכל זאת, היה לה חן לא מוסבר.. היא הייתה מקסימה! מצחיקה וכובשת.. כל מתנדבי העמותה אהבו אותה מאד.
כשיצאה מיניב היא נראתה שונה.. כאילו כלבה אחרת, שמישהו החליף לנו במתנה.  מכלבה שהתלבטנו אם לקחת לטיפוח, כי לא בטוח שלא תתנגד ותתמרד עד כדי כך שלא ניתן יהיה לעבוד איתה - הפכה לגוש מתיקות מתפנק ומלקק שרק חיפש אהבה.. מה רבה הייתה הפליאה של המתנדבים, החברים וכל מי שהכירה.
דובדבן אומצה ביום אימוץ הראשון אחרי הטיפוח, אחרי כמעט חצי שנה בכלבייה...
ועל כך, תודתינו והערכתינו הגדולה ליניב ממספרת "כלבים בסטייל"...
 
אבל נחזור לאיב, שהביע קצת התנגדות בתחילה, מה לכלב קשוח ואמיץ כמוהו ולפדיקור במספרה?
 
כמעט שהרמנו ידיים, כשאיב ניסה להתנגד בכל מרצו למקלחת (שאחריה כמובן נראה כמו חדש..) אבל יניב, כמובן שלא יוותר - בעדינות וסבלנות ראויה לציון הוא העביר בעדינות זרם מים חלש על הרגליים של איב.. משם לאט לאט לגב, לצדדים ולזנב... לא עברה שעה קלה מתחילת הטיפוח, ואיב ישב לצד יניב - נראה כאילו הורגל להגיע למספרת הכלבים כל שני וחמישי...  הפן שהועבר על פרוותו המבריקה לא הטריד אותו כלל, ושלל המברשות שעיסו את גבו גרמו לו רק למבט מאושר ומהורהר...
 
אפילו הפונפון הצבעוני שעיתר את קולרו לא הצליח לשבור את פרץ הנאתו.
מחויכים וריחניים עזבנו את המספרה בכישכושי זנב רמים, מרוצים וטובי לב..
 
ואז נסענו לאחיסמך...
 
החזרה לכלבייה בסוף יום הכיף של הכלבים תמיד עושה לי רע, מתחבטת בשאלה האם הם חשבו שאימצתי אותם, ועכשיו נוטשת? האם הם רואים את זה כבגידה? האם הם מזהים אותי כמתנדבת העמותה ולא כבית המיוחל שלהם?...
 
כשהגענו לכלבייה כל החששות פגו. זה לא שהגעתי למסקנה כלשהיא.. פשוט לא יכלתי להתרכז בשום דבר אחר. 7(!!!) אמהות עם גורים קטנטנים.. חלקם נולדו יומיים קודם.. ממש עכברונים קטנים וקירחים... מראה מצמרר ומזעזע  כמה נוראי זה להוולד הישר לתוך המציאות הזאת... ויותר מזה, כמה נוראי זה להמליט בלחץ המטורף הזה, כשברקע נביחות והמון כלבים אחרים?....
באותו רגע, דימוי הלב שנשבר לרסיסים הפך למוחשי ביותר, נשימתי נעתקה לכמה שניות מרוב תדהמה...
 
עשרות גורים צעירים, ועוד עשרות גורים שזה עתה נולדו ועוד יונקים מאמם.. עשרות כלבים בוגרים.. היו שם כ"כ הרבה שלא האמנתי למראית עיני,
זה ללא ספק היה הביקור הקשה ביותר שלי בכלבייה. מספרים בלתי נתפסים... וזו רק כלבייה בודדת אחת מתוך כ"כ הרבה הסגרים עירוניים, בתי מחסה ועמותות...
חוסר האונים הזה...הוא שיכול להטריף כליל דעתו של כל אדם בעל רגשות מיד.. רציתי רק לקחת את כולם ולרוץ בכל הכוח הביתה, לחבק אותם ולהגיד להם שלפה הם לא חוזרים יותר...
 
שבורה והמומה,
אביה.
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

6 תגובות

נשארים מעודכנים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל FreeCats אלא אם צויין אחרת