00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

צליל מכוון

אחותי ואני




היית ילדה רגילה, באופן יחסי.
כל בנות המשפחה שלנו היו חריגות, כך או אחרת.
קצת פרועה, קצת פראית, נעורי פאנק, פנימיה.
נישאת בגיל צעיר, ברחת מהבית ישר לזרועותיו של ילד מזדקן
חשבת שהוא יגדל אותך, אבל נאלצת לגדל אותו.
 
כשאני חיפשתי את מקומי בעולם, הנישואים שלך קרסו.
חזרת הבייתה לאבא והתחלת להיפרם.
יכולתי לראות את החוטים המחזיקים אותך מסתלסלים סביבך
 ואת מנסה להדביק את השברים שלך בצריבות של בדלי סיגריות.
נסיעות למיון באמצע הלילה. מבטו המרחם של הפראמדיק.
נרקומנית? אנורקטית? אני נשאלת שוב ושוב ומשיבה בשלילה.
רק מנסה לעקור משהו רע שהתיישב לה בנשמה.
 
אחותי, סליחה.
סליחה שריחמתי על עצמי כשליטפתי את שערך הדביק מקיא.
לקחת לעצמך את מנת הטירוף המשפחתית
ולא השארת לי מקום.
אילצת אותי להחזיק מעמד בבית הזה שקירותיו עשויים מחוסר ביטחון,
שחלונותיו פרוצים לכל רוח.
 
גם אני כאן, רציתי לומר לך.
גם לי כואב,
אז כבר היית רחוקה ממני מאד.
כבר לא יכולת לתרגם למילים את מה שאכל אותך מבפנים.
ואנחנו מחליפות תפקידים, פעם את השמנה ואני הרזה.
ופעם להיפך.
אבל את מתפרקת ואני  רק  נסדקת
וחבל הטבור הקושר בינינו שקוף מעודף שימוש.
 
 
 
וזה בשבילך, אחותי.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

99 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל הר הקסמים אלא אם צויין אחרת