00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תשבצי היגיון - Cryptic crosswords

תשבץ היגיון פתור עם הסברים+כללים לפתרון מאת יעקב שהם-ריינשטיין

תודה ליעקב שהם-ריינשטיין על הכנת הקבצים.

תשבץ היגיון להדפסה

 


 

 

 

- - - - - - - - - - -כקובץ טקסט : 

 

הנה לך כללים שיסייעו לך בפתרון חדות ההגיון אם מתחיל אתה בעניין זה

1. רוב ח"ה מתבססות על משפט (או צירוף מלים) שמתחלק לשתי צלעות; כך שכל צלע בפני עצמה מגדירה את אותו צירוף
אותות שהשניה מגדירה. ההגדרה צריכה לתת בסופו של דבר מלה או צירוף מילים שהוא בגדר ביטוי או ערך מילונאי (תקין: כסא, עציץ, בית ספר, כסא נח, אף על פי; לא תקין: כסא גדול, בית יפה. כמו"כ לא מקובל לתת מלה עם אותות שימוש כשאין זה בגדר ביטוי או ערך מילונאי, למשל אלו גרועים: ורגל, שהלך, מביתו; אבל אלו תקינים: בהחלט, בודאי וכד`. גם שימוש בהטיות גוף וכד` נעשה בצורה מוגבלת, בשום שכל ובטוב טעם). [5ז]

2. בסוף ההגדרה בא בסוגריים מספר האותות של הפתרון, מחולק לפי מלים. בהגדרות בהן שתי צלעי ההגדרה מגדירות צירופים קריאים שלמים אך חלוקת האותות למלים שונה בחלק הגדרה אחד ממשנהו, כותבים את הצירוף שנותן ביטוי שכיח או מוכר (אין נותנים הגדרה שפתרונה הסופי יוצא צירוף מילים שאין לו משמעות כלל שנתונה באחת מצלעות ההגדרה). `מ` הנתונה בסוגריים בסוף ההגדרה רומזת לכך שהתשובה נכתבת בכתיב מלא (כלומר לתוספת אם קריאה גם במקום שהכתיב המנוקד לא שם כזאת; יתכן כי במקרים שבהם מקובל מאד לכתוב את המלה בכתיב מלא, לא יצוין הדבר). באותה דרך `ח` אומרת שהתשובה נכתבת כתיב חסר (השמטת אם קריאה למרות שמופיעה בכתיב חסר הניקוד, או אף שאינה מופיעה בכתיב המנוקד אך רגילה להופיע בכתיב חסר הניקוד הרווח. [14ז]

3. פעמים רבות מופיעות מילות הקשר (ואחרות) שאין להן עניין לעצם ההגדרה והן באו רק כדי ליצור משפט בעל מבנה תקין; אולם, לעיתים יש הן (או הנרמז בהן) חלק מאותות הפתרון המלא. כך גם לגבי אותות שימוש והטיות גוף. [12ז, 17ז]

4. המלים `הראשונה`, `האחרונה`, `השלישית` וכד` רומזות לפעמים לאותות הא"ב העברי (א, ת, ג וכו`). גם מספר שהוא גימטריה של אות עשויה לרמוז עליה (`מאה` = `ק` וכו`). [16נ, 12נ]

5. המלים `לָמַד`, `אִלף`, `קוף`, `דלת` `בית` וכד` עשויות לרמז אל האותות שהם מכנים (ל, א, ק, ד, ב וכו`). גם `צדיק` עשוי לרמז על `צ`; `פה` - `פ`; `גמל` - `ג` (ואולי גם `חטא` - `ח`). כן המלה `טוב` עשויה לרמז על `ט`, `רע` על `ר`, `כשלון` על `נ` (לא כל כך ברור לי למה; ישנה סברה רחוקה וסתומה שזה קשור לדרש חז"ל על חסרון הנו"ן ב`תהלה לדוד`). [17ז, 12נ]

6. `תחילת`, `סוף` וכד` יכולים לרמז על האותות שבתחילת המלה שלאחריהם או שבסופה (אות אחת או יותר). בצורה דומה `אמצע`, `חלק`, `תוך` וכד` רומזים על האותות שבפנים. וכן, `חצי` וכד` יכול לרמז על חצי מהמלה (תחילתה או סופה; לא מקובל לכנות כך את אמצע המלה) (יש הנוהגים לתת בצלע הגדרה מלה ופתרון הצלע הוא חלק מהמלה - מבלי לציין זאת במלת רמז (כמו: `אמצע` וכד`), לדוגמה: `החלון עבורו` = `לו`; `הח-לו-ן` = לו; `עבורו` = לו; לענ"ד אין זה דבר נאה; אך `נהרא נהרא ופשטיה`. עכ"פ, פשוט שאין לעשות דבר כזה אם מדובר בחלק מצלע-הגדרה, לדוג`: `מושב החלון הוא חדש (ח)` = `כסלו`; `מושב` = `כס` + `הח-לו-ן` = `לו`; `חדש` = `כסלו`). [11נ]

7. לעיתים צלע הגדרה תכיל שתי מלים סמוכות שהאותות האחרונות במלה הראשונה והראשונות במלה השניה נותנות את פתרון הצלע השניה של ההגדרה. [19ז]

8. לעיתים צלע הגדרה תכיל מלה או שנים (או שלש) שערבוב אותותיהן נותן את פתרון צלע ההגדרה המקבילה. [2נ]

9. ב` השימוש (ב-פנים, ב-ביתי) וכן הב` שבתחילת שאר המלים המתחילות בב` (ב-רוך, ב-דיקה) עלולים לרמז על כך שיש להכניס את המלה הקודמת (או המלה הבאה), או פתרונה, לתוך האותות הנותרות מהמלה המשומשת (גם המלה `בתוך` רומזת לכיוון כזה - להכניס מלה לתוך מלה). כך גם מלה אחת שמכילה ב` בתוכה (שבגר - ש-ב-גר = גשר). [21ז, 15נ, 10ז]

10. `בחוץ`, `עוטף`, `מכיל`, `מקיף` וכד` עשויים לרמוז לכך שהמלה שלאחר ביטויים אלו תוכנס לתוך המלה שלפניהם. [1ז, 13נ]

11. הביטויים `להחזיר`, `להשיב` וכד` בד"כ מרמזים על כך שאת סדר האותות של פתרון צלע ההגדרה שאליה הם מתייחסים (או את חלקו של פתרון צלע ההגדרה) יש להפוך (`רוק` - `קור`). כמו כן, חלקי הגדרה של פתרונות הנמצאים בהגדרות `מאוזן` יכולים להתהפך ע"י `שמאלה`, `מימין` וכד`; ופתרונות הנמצאים בִ`מְאונך` עשויים להתהפך ע"י `מעלה` וכד`. [21ז, 17ז]

12. מלה מהשרש ש.מ.ע. עשויה לרמוז על כך שהיגוי הפתרון בצלע זו (בהגייה המקובלת היום בארץ) דומה להיגוי הפתרון הנרמז בצלע ההגדרה השניה. [5נ]

13. ישנו סוג הגדרה נוסף: הגדרה זו תכיל שלש מלים או שלשה ביטויים קצרים (לעתים רחוקות 4, ולעתים גרועות 2), שיש מלה אחת שכשהיא מצטרפת לכל אחד מהן בנפרד (לפני או אחרי) הם יוצרים יחדיו ביטוי מקובל (או ערך מילונאי). [20ז]

14. בדומה לסוג שהוזכר בכלל הקודם, ישנו סוג שמנוסח כך: "בין משהו-א למשהו-ב", והפתרון צריך להיות מילה שיוצרת ביטוי יחד עם משהו-א לאחריו, וביטוי נוסף כשמצורפת למשהו-ב מלפניו. [18נ]

15. כשם שדרושה מקוריות בחיפוש משמעויותיהן של המלים הנתונות בהגדרה (שמשמעותן לפתרון החידה איננה תמיד כפי הנדמה בתחילה) כך יש לדעת לחפש אפשרויות קריאה וניקוד מגוונים של מלים, שלא כפי הנראה במבט ראשון. לדוג`: `חדש` - חֹדש, חִדש, חדָש, חֲדֵש; `ברכה` - בְּרַכָּה, בְּרֵכָה, בְּרָכָה; `שכל` - שֶׁכֹּל/שֶׁכָּל-, שֶׂכֶל, שִׂכֵּל, שָׁכַל; וכן עוד רבים רבים. [4נ]

16. לעיתים יש צורך בהכרת כמה מלים `אקזוטיות` מלשון התנ"ך או המשנה (וכן מתקופות אחרות) שאינן כ"כ בשימוש בימינו, כדי לא לחשוב שכוונתם אחרת, לדוג`: `אני` = `צי` (אֳנִי - מלכים-א ט:כו-כז, י:כב); `נשיא` = `עב`; `רץ` = `קו` (`ברצי כסף` - תהלים סח:לא); `אל` = `כח`; `חולות` = `רוקדות` (שים לב! בכל אלו הפתרון יכול להתחלף ברמז). וכן מלים שעונות להגדרה מובנת אך אינן משומשות בלשון הדיבור היומיומית, לדוג`: `תיק` = `תרכוס`, `תכשיטים` = `שׂהרונים`. [3נ, 15נ]

17. המלה `העיר` עשויות לכוון כלפי ר"ת של עיר, לדוג`: `בב` (בני ברק), `לא` (לוס אנג`לס) וכד`. [11נ]

18. לעתים צלע ההגדרה נותנת מלים שפתרונן הוא דרך קצורן (או דרך קיצור פתרונן) המקובלת בצורת ראשי תבות (לדוג`: `נגיסה של בית ספר` / `נגיסה של מוסד לימודי` = `ביס`-`בי"ס`). [1נ]

19. לפעמים תפקידים, תארים וכד` יכוונו כלפי שם משפחתם או שמם הפרטי של אנשים או יצורים וכו` שמתפקדים בהם בחיים האמיתיים או בספרים. למשל: `דוקטור` עשוי להיות `לו` (יש ספר כזה `הדוקטור לו`), `כלב` = `גו` (דמות מספֶר), `זמרת` = `סי` (זו זמרת אמיתית בארץ), `קצין` = `##` (גם זה ספר, אבל אני לא זוכר איך קוראים לו!). [6נ]

20. `לועזי` או `עברי` יתכן שיפתרו בשם של חודש; `לועזית` יכולה לרמוז על אות לועזית (בתעתיק עברי, כמובן). מספר יכול לרמוז על קבוצה (או בהקשרים מסוימים - על חלק מקבוצה) הכוללת את אותו מספר פר(י)טים. לדוג`: 12 (חודשים בשנה: אב, אדר; שבטי ישראל: דן, אשר), 120 (כנסת). [9ז]

21. שמות פרטיים בדרך כלל מרמזים על שמות משפחה של ידוענים הנושאים שמות אלו, וכן להפך. [11נ]

22. אין מוסיפים להגדרה מלים נוספות (שאינן תורמות לפתרון) אלא לצורך עיצוב צורה תקינה למשפט (גם הוספת `הוא` בתור אוגד למשפט שמני, מקובלת; משום שאנו רגילים לבנות משפטים כך, למרות שהמשפט תקין גם בלי `הוא`; וכיו"ב). אם נתקלת במלה מיותרת גם במקום שאין זה כ"כ נצרך - אל לך לכעוס מדי. אולם, ישנם הנוהגים באופן שיטתי להוסיף חלקי משפט יתירים - ומנהג טעות הוא (ראה בתוס` השלישי במס` ב"ב); אם ראית חלק משפט מיותר (למשל: תיאור זמן גם במקרה שבו המשפט מכיל כבר את כל החלקים הדרושים ממנו כדי להיות תקין ולהשמע רגיל), עליך לפנות אל המתשבץ ולהוכיח אותו, ואין לומר בזה `מוטב (ש)יהיו שוגגין...` כי אסור זה כמפורש בתורה דמי, דכתיב `לא תוסיפו...`; ואף שיש מקום לטעות מהנאמר "ודלא מוסיף יסף" (על אף שנאמר לעניין אחר) מ"מ אין בזה התנצלות להתיר מעשים אלו. ואין מנהג זה צריך התרת נדרים, שיסודו מנוגד להלכה. אך, על אף חומר העניין, אין לחשוב מתשבץ כזה לאפיקורוס ביד רמה, אלא יש לקרבו בנועם.

!

אין לקדם פוסט זה

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל bellrem אלא אם צויין אחרת