00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

דרך כלב

הסלמה

היא תפסה אותי. לא סיפרתי לכם עד כה כי גם היא קוראת את הבלוג שלי, אבל לפני שני לילות היא תפסה אותי על חם. כל הרגל מגונה סופו להתגלות, כנראה. מזה חודשיים כרמל מנהלת מאבק עם הפסיכוזה שלי, שכוללת פציעה עצמית: היא מרוקנת לתוכי בקבוקים של פרחי באך (מה אכפת לי, זה בטעם של מים), דוחסת לפי ויטמינים (מה אכפת לי, כל עוד הם עטופים בנקניקיות ביס) ולוקחת אותי לדיקורים (אכפת לי גם אכפת לי. בפעם האחרונה שהיא התייצבה לצד המדקרת שהכאיבה לי בזדון, תקעתי לה כזה מבט של "הגם אתה ברוטוס" שהיא ויתרה מיד על הטיפול מחשש שלא אסמוך עליה לעולם).
 
ובינתיים, עד שמשהו ישפיע, אני מבלה את הלילה ואת השעות בלעדיה עם קונוס מפלסטיק על הראש. אמממה, אני כלב חכם. לאחר זמן מה התרגלתי לטווח התנועה של הקונוס ולמדתי שגם איתו אני יכול להגיע לזנב שלי ולכפות הרגליים האחוריות. אבל לפני שני לילות הגזמתי בשאננות שלי ועשיתי קצת יותר מדי רעש. כרמל התעוררה ותפסה אותי על חם אוכל את הזנב שלי בפראות היישר מתוך הקונוס ועיניה נקרעו מתדהמה. היום היא הצליחה לאתר את הפצעים והזיהומים שכבר נוצרו בזנב ובכפות הרגליים ושעות ספורות לאחר מכן היא קנתה לי מחסום, שזה בעצם מכלאה מיניאטורית בדומה לזו ששהיתי בה ברמלה, יש לה ממש אותו מרקם, רק שהיא קטנה מאד ושמים אותה רק על הפה ואז רק הפה כלוא וכל הגוף חופשי.
 
כרמל הודיעה לי שזוהי הכרזת מלחמה רשמית ומעתה הסתיימו החנדלך של הטיפולים האלטרנטיביים: אנחנו עולים מדרגה והולכים למאלף התנהגותי שיוציא לי את השטויות מהראש ו/או אני מתחיל לקבל זריקות סטרואידים. לאור ההסלמה האחרונה אני דואג לעשות פרצופי דכאון ולגלגל עיניים במסכנות כשאני עם המחסום. אני אעדכן אתכם אם וכאשר אצליח להערים גם עליו. מצד שני, אני אוהב את הלוק הערסי המסוכן שזה מקנה ליפיוף עדין נפש שכמותי. אררר...
 
בינתיים מסתמנת חזית נוספת ועמכם הסליחה על התיאורים הגרפיים: לכלבים יש בלוטות אנאליות שנמצאות היכן שמצויים כל הדברים האנאליים - בתחת. אצל כלבים רבים, בייחוד כאלו ששהו במכלאות ולא הזיזו את התחת, שריר ריקון הבלוטות הללו מנוון ומצטבר שם נוזל מסריח במיוחד שגורם לנו לעצבים וגירודים. אצלי הן מתמלאות בקצב של אחת לחודש, שזה מפתיע לאור העובדה שאני לא אכלן גדול, והוטרינר שלי טוען שאני עצלן ולא יודע לרוקן אותן לבד. אחרי פעמיים שהוא דחף לי כפפה לתחת (למרות ששהיתי שנה מחיי בכלא רמלה לא עשו לי את זה אף פעם! כנראה שזו צורת חיפוש ששמורה למבקרים בלבד), הוא סרב לעשות זאת הפעם והציע שאסתובב עוד יום יומיים ככה, אולי אלמד בכל זאת להפעיל את השריר הזה לבד.
 
אז בימים האחרונים אני מתגרד על כל דבר שזז, נמרח על כל קיר וגם מנסה לגרור את התחת שלי על הרצפה ברחוב תוך הרמת הרגליים האחוריות באוויר. משום מה זה מצחיק אנשים סביבי. איך שהוא נראה לי שבקרוב מאד הכפפה תבקר בתחת שלי בכל מקרה.
 
למקרה שעוד נשאר לכם תיאבון, לילה טוב.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל פשוט כרמל אלא אם צויין אחרת