00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

החיים זה לא הכל...

מי גאון של אמא?

פורסם במקור ב27 במאי 2008, 08:26
 
ילד שלי,
 
מוזר לקרא לך ילד. ולא רק בגלל גילך (21 ). אלא בגלל שנדמה לי שתמיד היית בוגר ואחראי.
אולי בגלל שילדתי אותך בגיל שבו אתה כעת. בעודי בעצמי ילדה, מבולבלת, צעירה ובוסרית.
גדלנו ביחד.
כשהתגרשתי מאביך, היית בכתה ד`. לקחת פיקוד בבית. תיקנת דברים שהתקלקלו, בנית, ועזרת בטיפול באחיך שהיה אז קטן. ועל כך אני מצרה. [
על כך שאולי גזלתי ממך שלא בכוונה את היכולת לאבד שליטה. להיות עוד קצת ילד. מכורח הנסיבות.
 
כולנו היינו מבולבלים אחרי הגרושים. ואתה מן הסתם יותר ממני. מחפש אחיזה איתנה במציאות חייך. עוגן שאפשר לנוח איתו על חוף מבטחים.
 
ללמוד??? היה רחוק ממך כרחוק מזרח ממערב. בבית הספר העדיפו לא להתמודד איתך. ולאפשר לך לבלות בחוץ או בחדר המחשבים. העיקר שיהיה שקט תעשייתי.
 
נשלחת לאבחון דידקטי. שם נקבע שאתה דיסלקט, עם קשיים מכאן ועד דימונה.
לאחר שהתגייסנו למשימה ועל-ידי שיעורים פרטיים. גילינו שהדסלקציה ממך והלאה. פשוט... בזמן שבילית מחוץ לכתלי הכתה הפסדת חומר רב. ולזכותך יאמר שתוך מספר חודשים השלמת חומר של שנים. ללא בעיות ומאמצים מיותרים.
 
התיכון, היווה נקודת מפנה בעבורך. המחנכת המקסימה שלך, גילתה בחושים מפותחים את יכולותייך הנדירות. את חוכמתך וחוש ההומור הבלתי רגיל שלך. ולקחה אותך תחת חסותה.
 
השינוי היה קיצוני. התחלת לגלות עניין בלימודים. ולראשונה בחייך התחלת לקצור ציונים מעולים. הפער בין הפוטנציאל להשגים צומצם.
 
לא תמיד האמנת בעצמך. ולפני כל בחינת בגרות, הייתי צריכה להזכיר לך איזה דרך ארוכה צעדת. אינפוזיה של אמון.
וכל פעם חזר התסריט על עצמו - הליכה שפופה לבחינה. וחזרה גאה ומרוצה מן הבחינה. מופתע כל פעם מחדש מן ההשגים הגבוהים. ומגילוי היכולות הטמונות בך.
 
איש לא היה מאמין שתבחר להמשיך בלימודי עתודה לפני הצבא. אתה??? ששנאת חייך היו הלימודים???
 
גם הדרך הזו היתה בתחילתה לא קלה. אך החוסן שלך כבר ניכר. ההתעקשות שלך להתמודד עם הנלמד הייתה מעוררת השתאות והערצה. בכל פעם שדווחת על ציוניך המעולים הרגשתי כי צעדת כברת דרך ארוכה.
 
מחר טקס הענקת הדיפלומה. ואנו נהיה שם ובגדול!!!
 
רציתי לומר לך, שאתה לימדת אותי נחישות מהי. הראית לי איך הקשיים מצמיחים אותנו למקומות טובים ופוריים יותר. אם רק מגלים את הכיוון ואת המשמעות.
 
אני גאה בך על מה שהינך. על האישיות המדהימה שלך.
 
                                             אוהבת עד מאד
                                                    אמא

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

53 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל shahf11 אלא אם צויין אחרת