00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הבלוג של mikelda | מיכאך דדון

להצליח בבגרות בהיסטוריה ב מועד קיץ תשס"ח 2008

החוברת הערוכה בהתאמה למבחן בגרות בהיסטוריה, יחידה ב, מועד קיץ תשס"ח.

כדי להצליח יש צורך ללמוד, להכיר, לדעת, להבין, להפנים את מה שכתוב בחוברת הזו. כדי להגיע במצב סביר לבחינה יש להשקיע לפחות שעה אחת ביום.

יש צורך לקרוא את החוברת הזו כמה וכמה פעמים כדי שהנושאים וחומר הלימוד יכנס ו"ישב"  אצל כל אחד. ועם זאת יש צורך במנה סבירה של הצלחה ומזל.

חומר הלימוד – מיקוד קייץ תשס"ח

פרק א (25 נק`)

פולין

·              קשיים בגיבוש פולין כמדינה דמוקרטית חדשה

·              החברה והכלכלה בתהליך המעבר מחברה חקלאית לחברה ומשק מודרניים, חקיקה כלכלית.

·              מאפיינים ותמורות בחיי היהודים ב: דמוגרפיה, מעמד חוקי ומשפטי חינוך, כלכלה,

·              ביטויים לאוטונומיה של יהודים עד 1935.

·              תמורות ביחס השלטון והחברה אל היהודים בשנים 1935-1939.

 פרק ב` (40 נק`)

>גרמניה הנאצית

·        אידיאולוגיה נאצית

·        גורמים ונסיבות לעליית הנאצים לשלטון, המעבר של גרמניה מדמוקרטיה לנאציזם ( המדיניות נגד היהודים).

·        דרכי התמודדו של הנהגת יהודי גרמניה עם המדיניות שנכפתה עליהם.

תוקפנות ופיוס

·        מטרות מדיניות החוץ של גרמניה הנאציתת והצעדים התוקפניים שנקטה כדי לממשן.

מלה"ע  2

·        המהלכים העיקריים בחזיתות השונות עד סוף שנת 1941.

·        ה"אמנה האטלנטית" , נסיבות הצטרפותה של ארה"ב למלחמה

·        "הסדר החדש" באירופה: הרעיון והצעדים השונים שנקטו הנאצים בתקופת המלחמה כדי לקדם את הגשמתו.

השואה

·  השואה בפולין עד תחילת ביצוע "הפתרון הסופי" 9/1939 -6/1941 >

·  מדיניות הנאצים"

·  הגטאות: מטרות מוצהרות והסברים להקמתם, דרך ניהול הגטו, התפקידים שהוטלו על היודנראטים, דרכי הפיקוח על הגטו.

·  דרכי התמודדות של היהודים בגטו:

·  תנאי החיים בגטו והשפעתם על הפרט, המשפחה ועל החברה.

·  ארגון הגטו וניהולו ע"י היודנראט, פעילות של ארגונים אחרים בגטו.

·  הישרדות – "קידוש החיים" וביטוייו.

·  תנועות הנוער

השואה בימי ביצוע "הפתרון הסופי"6/1941 -5/1945

·        הקשר בין תחילת השמדת היהודים למלחמה בברית המועצות.

·        ועידת ואנזה – נציגי הרשויות שהוזמנו, הנושאים שהועלו בישיבה, מטרות כינוס הוועידה ומקומה בתהליך ביצוע "הפתרון הסופי".

·        דרכי הלחימה בתקופת ביצוע "הפתרון הסופי"

·        המרד בגטאות – מורדים, מטרות המרד, קשיי התארגנות, לבטים ודילמות ש המורדים, ייחודו של מרד בגטו וורשה לעומת המרידות בגטאות אחרים.

·        יחס האוכלוסיה בארצות הכיבוש ויחס הממשלות בעולם החופשי אל היהודים בזמן ביצוע ה"פתרון הסופי".

·        חסידי אומות העולם- הגדרת המושג, מניעים, דפוסי עזרה והצלה.

אפשרות ב` (25 נק`)

מזה"ת שנות ה -50 וה -60

·        מגמות איחוד ופיצול במדינות ערב והשפעת ה"מלחמה הקרה" על המגמות.

·        מצרים בתקופת ששלטונו של נאצר – מדיניות פנים וחוץ

דפוסי קליטה ועלייה בעשור הראשון והשני להקמת מדינת ישראל

·       ארצות המוצא של העולים, סיבות לעליה ומימדיה

·       דפוס ארגון העליה

·       תהליך קליטת העליה במדינת ישראל – קשיים, שיקולים מעצבים ודרכי קליטה

·       אירועי ואדי סאליב – יולי 1959, משמעותם והשפעתם

יחידת מבוא (10 נק`)

·       הבהרת המושג "מלחמה קרה" והצגת גילוייה

·        הדיון באו"ם בשאלת ארץ ישראל, עמדת המעצמות והחלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947

 

 

 

פולין בין שתי מלחמות העולם

הרקע להיעלמות פולין במאבקים וחלוקת השטחים בין האימפריות. לאחר המלחמה חלוקה מחדש ("ההגדרה העצמית"), פולין נולדה מחדש. הקמתה של פולין לוותה בבעיות קשות בתחומים שונים:

בעיית הגבולות הקמתה של פולין מחדש עוררה שאלות רבות בנוגע לגבולות המדינה המוסכמים, שכן פולין חולקה ונכבשה מספר פעמים ע"י שכנותיה. השאלה העיקרית הייתה לאיזה גבולות פולין תחזור. על רקע זה התעוררו חילוקי דעות עם המדינות השכנות.

בעייה זו, של הגבולות התמקדה בוילנה, שלזיה, גליציה ורוסיה.

גבולות פולין נקבעו במידה רבה ע"י מעצמות המערב, שביקשו ליצור במזרח אירופה מדינה דמוקרטית , חזקה מספיק שתהווה מוקד מאזן למדינות שהובילו למלה"ע ה I, מדינה בעלת פוטנציאל כלכלי שתסייע להתפתחות הכלכלה והשקעות המערב באזור וע"י התוקפנות הפולנית. גורמים אלו הובילו את המדינות השכנות לרצון לנקום וימתינו לשעת כושר לשנות את המצב.

בעיית המיעוטים: פולין ההיא מדינה רבת מיעוטים ,למעשה 1/3 מהאוכלוסייה מורכב ממיעוטים שונים. הגבולות שנקבעו לאחר המלה"ע ה I יצרו מצב בו קבוצות אתניות שונות ומסוכסכות מצאו את עצמן במסגרת מדינית אחת פולין. המיעוטים העיקריים בפולין הם: האוקראינים, הגרמנים והיהודים.

המעבר של פולין לחברה וכלכלה מודרנית- מלחמת העולם ה I גרמה לנזקים והרס תשתיות כלכליות בכל מדינות אירופה גם בפולין. שטחה של פולין שימש כזירת קרבות בין הצדדים הלוחמים ועקב כך, שליש מהתשתיות הכלכליות ואוצרות הטבע נפגעו קשה. הקמתה של פולין על שטחן של שלוש מדינות יצרה קשיים וחייבו אותה לבצע מדיניות של רפורמה במרבית תחומי החיים כדי ליצור מערכת אחידה של: מיסים, מדיניות, חוקים וכיוב`. נוסף לזאת כלכלתה של פולין התבססה על חקלאות מסורתית , נחשלת ביחס למדינות אירופה. המצב הכלכלי הקשה של מרבית מדינות אירופה חייב אותן להטיל מיסים גבוהים על תוצרת חוץ במטרה להגן על הייצור המקומי, מצב זה הקשה על ייצוא תוצרת פולנית למדינות אירופה.

הפעולות המתבקשות היו העברת המשק החקלאי מסורתי למשק תעשייתי מודרני.

המעבר של פולין לכלכלה מודרנית נתקל בקשיים רבים.

מבחינה חקלאית מרבית שטחי העיבוד חולקו ליחידות קטנות והיו בידי חקלאים רבים, שעיבדו את קרקעותיהם בשיטות מיושנות.

מבחינה תעשייתית, למרות העושר במשאבי טבע, פולין לא הצליחה להפיק מהם תועלת משמעותית, משום שעיקר ההשקעה והפיתוח היה על ידי חברות בינלאומיות. נוסף לכך, הפולנים ביקשו להימנע מתלות בגורמים שונים, כדוגמת המיעוט הגרמני. לכן הקימו נמל חדש במקום הנמל שהיה בדנציג (גדנסק), בקרבת מקום על בסיס פועלים פולניים.

ניתן לראות כיצד עברה פולין למשק מודרני בשינויים הבאים:

  • רפורמה בקרקעות, העברת קרקעות ופיצוי החקלאים
  • איחוד המטבעות למטבע מקומי – זלוטי
  • העברת תחומי ייצור לפיקוח והתערבות ממשלתית
  • העדפת יצרנים פולנים תוך כדי אפליית המיעוטים
  • איחוד מערכות כלכליות בשליטת המדינה
  • הקמת בנק מרכזי
  • צמצום הוצאות הממשלה בחדות
  • הקמת נמל חדש במקום הנמל בדנציג

הסכם המיעוטים נועד להעניק זכויות למיעוטים במסגרת המדינות הדמוקרטיות החדשות, כמו פולין. המיעוט זכאי לחופש, שוויון, שמירה על התרבות וייצוג יחסי בפרלמנט.

היהודים ביקשו לקבל זכויות מיוחדות במסגרת הסכמי המיעוטים, הם ביקשו גם זכויות לאוטונומיה תרבותית ולאומית

פתרון - כדי לפתור את בעיית המיעוטים בפולין נחתם "הסכם המיעוטים", שהוא פשרה בין דרישות המיעוטים לשמירה על זכויותיהם הקבוצתיות תרבותיות ולאומיות לבין דרישתה של פולין להקים חברה לאומית המתבססת על הלאומיות הפולנית ולבין לחץ מעצמות אירופה וחבר הלאומים.

בעיות המשטר- הקמת פולין לאחר מלה"ע ה I  בלחץ חבר הלאומים יצרה מדינה חדשה בעלת אינטרסים שונים ומנוגדים. מצד אחד רצון העם הפולני היה הקמת מדינה פולנית לאומית ומצד שני השונות הדמוגרפית הכתיבה התייחסות לזכויות המיעוטים שביקשו לחזק ולטפח את מעמדם הקבוצתי. בעיות המשטר בפולין מתמקדות

  • יחס כלפי השלטון - פולין שנוסדה מחדש על הריסותיהן של מדינות שונות, נאלצה להתמודד עם שונות רבה. שונות שהיא תוצאה של אוסף קבוצות אתניות שונות ומסוכסכות המקשה על בנייתו של שלטון מרכזי אחד. כל קבוצה הייתה רגילה לצורת משטר שונה. הקבוצות שהיו במזרח התייחסו למשטר בעוינות ואילו הקבוצות במערב התייחסו למשטר בשיתוף פעולה. ניתן להבחין ביציבות המשטר הפולני רק כעבור כ10 שנים.
  • יציבות המשטר שיטת הבחירות הדמוקרטית יחסית עודדה הקמת מפלגות רבות וגרמה לחוסר יציבות, תוך 4 שנים התחלפו 15 ממשלות ובסופן תפס את השלטון בהפיכה איש צבא יוזף פילסודסקי. כל עוד פילסודסקי  היה בשלטון ניתן להבחין ביציבות על אף שבתקופתו איבד הפרלמנט (הסיים) חלק מסמכויותיו, שהועברו לממשל צמצום הדמוקרטיה.
  • הישרדות מצבה המיוחד וחולשתה חייבו אותה לחתום הסכמי הגנה בינלאומיים ולפעול לשמירת יחסים תקינים בין רוסיה לבין גרמניה. פולין חתמה עם צרפת על הסכם הגנה, אבל חולשתה של צרפת וצמצום כוחה הצבאי גרם לפולין לחפש הסכמים ובני ברית אחרים. פולין חתמה על חוזי אי-התקפה ארוכים בינה לבין רוסיה ובינה לבין גרמניה. דרך פעולתה של פולין גרמו לה להאמין שהיא מוגנת ובטוחה.

ניתן לראות שבעיות המשטר של פולין היו מורכבות ורבות:

  • חוסר במסורת דמוקרטית.
  • מעמד בינוני קטן וחלש, שאינו מסוגל להניע תהליכים פוליטיים-חברתיים.
  • כלכלה מסורתית שהתבססה על חקלאות.
  • ריבוי מיעוטים מפוצלים.
  • ריבוי מפלגות.

בעיות אלה יצרו קשיים רבים בגיבוש הדמוקרטיה והכן ניתן להבין את חוסר הנחת של חלק מהפולנים שבעינם הדמוקרטיה נתפסה כשיטת ממשל גרועה ואינה מתאימה. על רקע זה ניתן להבין את תפיסת השלטון של פילסודסקי, את צמצום העצמאות של הפרלמנט, הרחבת סמכויות הנשיא.

ניתן לראות כיצד פולין התמודדה עם בעיות המשטר דרך חקיקת חוקה מתקדמת בזמנה, שענתה על היבטים שונים בחיים המודרנים. הפיכה צבאית עצרה את התפתחות התהליך הדמוקרטי ולאחר מכן נעשו ניסיונות לייצוב השלטון בהקמת גופים פוליטיים ועל – פוליטיים מצד אחד וחיזוק הסמכויות של הממשל על חשבון סמכויות הסיים והסנאט.

 

יהדות פולין בין שתי מלחמות העולם

דמוגרפיה - יהודי פולין הורכבו משלוש קבוצות עיקריות: 

1. ,הדומיננטית הייתה יהודי רוסיה שעברו לתחום פולין, והם היו הקבוצה הגדולה ביותר ומרביתם היו עירוניים שהתאימו לפולין החדשה.

2. , מאזור אוקראינה בדרום, מאופיינת בהשתייכות למעמד סוציו-אקונומי נמוך, משפחות גדולות, עלפי רוב דתיות, מיעטו להשתלב בחברה הכללית, דוברי רוסית ויידיש, חיו ב"תחום המושב"( תחת השלטון הרוסי נאלצו יהודי רוסיה לעבור לתחום המושב ולהימנע מעסקים מרכישת נכסים ברוסיה עצמה. זהו איזור מצומצם שתאי החיים בו היו קשים ועלובים).

3. יהודי גרמניה ואוסטרו הונגריה, קבוצה זו השתייכה למעמד הביניים, מתבוללת בחברה הכללית , דוברי גרמנית חיים בערים ובעלי מקצועות עירוניים. קבוצה זו נמנעה בדרך כלל ממגע עם יהודי המזח, שנראו לה נחותים מהם,נוסף על חששם שמא הקשר איתם עלול לפגוע בהישגיהם.

יהודי פולין היו  כ 10% מכלל אוכלוסיית  פולין (30% מאוכלוסיית הערים הגדולות: ורשה, לודז`, וילנה). המיעוט היהודי היה המיעוט הגדול ביותר במדינה והיה כ1/3 מכלל המיעוטים.

כלכלה - רוב יהודי פולין עסקו במקצועות עירוניים, כ 80% מהם בביטוח, מלאכה, תעשייה ובמסחר.

-         המדיניות הכלכלית של פולין השפיעה באופן ישיר על כלכלת היהודים, העברת המשק מידיים פרטיות לידי הציבור והממשלה נישלה את היהודים ואת מעמד הביניים ממקורות הקיום שלהם. התפיסה הפולנית שמעמד הביניים צריך לממן את פעילות המשק הפולני גרמה להיחלשות כלכלת המיעוטים, אפליית היהודים בחקיקה ובצמצום מספרם במוסדות להשכלה גבוהה ובשירות הציבורי מנעה מהם פרנסה. הפריחה כלכלית , שהייתה אופיינית לראשית שנות ה -20 נעצרה באמצע שנות ה- 20 בעקבות משבר כלכלי, שהיה תוצאה של חולשת הכלכלה הפולנית ויחס עוין כלפי המיעוטים, במיוחד המיעוט היהודי.

-         חוסר היציבות הפוליטית של פולין השפיעה גם היא על מצבם הכלכלי והחברתי של היהודים.

-         חינוך ותרבות –.

-         עם הקמת פולין הונהג חוק חינוך חובה חינם, עובדה זו יצרה קושי מסוים לבתי הספר היהודיים, מכיוון  שמצד אחד הלימודים היו בתשלום ומצד שני, בתי הספר הכלליים אפשרו לימודים גבוהים יותר והשתלבות  קלה יותר בחברה הפולנית.

-         רוב יהודי פולין פנו לבתי הספר של המדינה. חלק מבתי הספר היהודים שילבו בתוכנית הלימודים שלהם גם מקצועות כלליים כדי למשוך את המתלבטים.

עד אמצע שנות ה -30 ניתן לראות פריחה תרבותית, כפי שניתן לראות בהוצאה לאור של ספרים רבים בעברית ביידיש ובפולנית, בפרסומם של כ150 עיתונים וכתבי עת, אגודת הסופרים כללה בין שורותיה : סופרים, משוררים, היסטוריונים, עיתונאים. הנושאים שהעסיקו את חיי הרוח והתרבות של יהודי פולין היו: הגדרת הזהות היהודית. האם במסגרת החברה הפולנית או אולי בחיזוק היהדות? האם לחזק את הלאומיות היהודית כפי שהתנועה הציונית פעלה או אולי להשתלב בסוציאליזם היהודי פולני ?, בתחום החינוך הונהגו מיכסות לימוד," נומרוס קלאוזוס", שהגבילו מאוד את כניסת תלמידים יהודים לאוניברסיטאות ולשירות הציבורי בפולין

הפעילות הלאומית של יהודי פולין

יהודי פולין עסקו במגוון רחב של נושאים, אבל ניתן לראות שנושא הזהות היהודית, הלאומית, הדתית, החברתית העסיק אותם יותר מנושאים אחרים. ההתייחסות לזהות הלאומית מאופיינת בשתי גישות, כפי שבאו לידי ביטוי בתנועות הלאומיות ומנגד בתנועות הסוציאליסטיות : תנועות ציוניות, הבונד, אגודת ישראל.

במהלך שנות ה -20 הייתה התנועה הציונית בפולין אחת ממגוון תנועות יהודיות , שחיפשה דרך נכונה לעם היהודי. התפיסה הציונית שאפה להעלות יהודים לארץ ישראל ולקדם את רעיון הקמת בית לאומי.

-         הבונד, תנועה סוציאליסטית ואנטי ציונית, נתמכה בעיקר בידי מעמד הפועלים היהודים בפולין. תפיסתה העיקרית  של הבונד הייתה קבלת אוטונומיה תרבותית בפולין והפיכת שפת היידיש לשפה הלאומית של היהודים במזרח אירופה. מעמדו של הבונד היה איתן וזכה לכ 40% מקולות היהודים. בשנים 1938-39 זכו ברוב המושבים למועצת העיר בוורשה 17 מתוך 20 מקומות שהוקצו ליהודים. מפלגת הבונד הקימו רשת בתי ספר שלימדו ביידיש, התנגדו באופן נחרץ לרעיון הקמת מדינה יהודית, ראו בכך חולם לא מציאותי. עיקר פעולותיהם התמקדו בשיפור תנאי החיים של יהודי פולין, לצורך כך שיתפו פעולה עם המפלגה הסוציאליסטית הפולנית.

-         אגודת ישראל, הוקמה במהלך מלחמת העולם הראשונה בפולין, דרכה הפוליטית הייתה תמיכה ונאמנות במשטר בפולין, התנגדות לציונות, פעלה בדרכי שכנוע לשמור על תקציבים לטיפוח מוסדות הדת והחינוך. מפלגה זו זכתה בחירות הראשונות בכרבע מקולות המצביעים היהודים.

השינויים ביחס השלטון הפולני ליהודי פולין

היהודים היוו כ10% מהאוכלוסייה, אבל בערים המרכזיות הגיע מספרם לכדי 1/3 מהתושבים. המודעות הובילה אותם למעורבות בתהליכים חברתיים- פוליטיים, הצליחו ליצור קואליציה עם מיעוטים נוספים "גוש המיעוטים" שנאבקו בממשל הפולני על זכויותיהם. מרכזיותם של היהודים עוררה עליהם אנטישמיות מצד ממשלות פולין לכל אורכן של שנות ה- 20 וה- 30.

היחסים בין יהודים לבין השלטון בפולין הושפעו ממספר גורמים:

  • הקמת משטר דמוקרטי
  • פעילות יהודית למען אוטונומיה תרבותית
  • קיומה של מסורת אנטישמית דתית וכלכלית
  • שאיפה להקמת מדינת לאום בפולין
  • קיומם של מיעוטים רבים
  • חוסר יציבות פוליטית

בראשית שנות ה -20 נשמרו יחסים טובים ,היהודים הקימו מפלגות, השתלבו בחיים הפוליטיים, השתלבו בחברה ובכלכלה. אבל עם הזמן השלטון הפולני נערך לשינויים וביצע מספר רפורמות שהשפיעו באופן ישיר על היהודים.

בתחום הפוליטי, הרחבת זכות הבחירה אפשרה ליהודים להקים מפלגות לרשויות המדינה ומנגד גרמו למפלגות אנטישמיות לפעול באופן פומבי ובחסות החוק במטרה לפגוע במיעוטים השונים ובכללם ביהודים. גיבוש  המיעוטים לפעולה משותפת הצליח לסייע בהקמת ממשלת שמאל ליברלית וקידום האינטרסים שלהם.אבל, חוסר היציבות הפוליטית גרם לכישלון בביצוע ההסכמים. באמצע שנות ה -20 התברר שהמיעוטים נכשלו גם בניהול מו"מ עם השלטון וגם בהפעלת

לחץ על השלטון בנוגע לרעיון האוטונומיה היהודית.

בתחום הכלכלי , תחילת התקופה גרמה לשגשוג בקרב המיעוט היהודי , במיוחד זה העירוני. מ 1925 עם החרפת הבעיות הכלכליות של פולין , החל שר האוצר גרבסקי בביצוע אגרסיבי של מדיניות איחוד המשק והעברתו לפיקוח וריכוז בידי השלטון או למזער בידי קבוצות ומונופולים של פולנים. המדיניות הייתה מכוונת לאפלות את המיעוטים בפולין. משבר כלכלי עולמי בעקבות המשבר בארצות הברית השפיע באופן חמור מאוד על המשק הפולני, בין היתר ביהודים.

בתחום החברתי השאיפה להקים חברה מאוחדת המתבססת על הלאום הפולני גרמה לדחיקת היהודים מעמדות שונות בהתחלה באופן אקראי ובהמשך איסור וחקיקה המכוונת לפגוע במישרין ביהודים. נוסף להתגברות האנטישמיות באירופה בכלל ובפולין בפרט. השינוי נראה במפלגות ששיתפו פעולה בניסיון לשלב את היהודים החלו להזדהות יותר עם תורת הגזע הנאצית והחלו לפעול גם באלימות נגד היהודים.

 באוניברסיטאות הופרדו הסטודנטים במסגרת מדיניות "ספסלי הגטו", שנועדה לצמצם את מספר היהודים במוסדות האקדמיים. מחנה האיחוד הלאומי הוקיע את היהודים כ"נטע זר", כמי שמפריעים להתפתחותה של פולין, יתר על כן קיבל החלטות בנוגע לעידוד הגירת היהודים מחוץ לפולין וכו. החלטות האיחוד הלאומי הפכו למדיניות הרשמית של הממשלה, כפי שניתן לראות בפעולות לשכנע את בריטניה להקל את כניסתם של יהודים לארץ ישראל. האנטישמיות הייתה נחלתה של פולין כולה גם הממשלה וגם האופוזיצייה. שיא בפעילות האנטי יהודית הייתה לאחר מותו של פילסודסקי, פרעות אלימות נגד יהודים התרחשו בערים שונות בשנים 1936-7, כתוצאה מכך פגעו בעסקים יהודיים, פגעו ביהודים וגרמו לנזק רב.

הקריאה לפגוע ביהודים הייתה גלויה באמצעים שונים. הממשלה לא נקטה פעולות למנוע את ההסתה.

 

גרמניה: האידיאולוגיה  הנאצית

 

המיוחד באנטישמיות בצורתה הנאצית הוא השימוש במגוון רעיונות ומנגד מוטיבציה גבוהה לממש את האידיאולוגיה. במרכזה של האידיאולוגיה ישנה התייחסות ליהודי, היהודי הוא האויב העיקרי של הגזע הארי ובו צריך להילחם ללא פשרות ועד הסוף, עד אחרון היהודים.

1.                  תורת הגזע – האנושות מחולקת לפי גזעים, לכל אחד יש תכונות ואינן ניתנות לשינוי, הן עוברות בתורשה. תכונות אלו יוצרת חלוקת תפקידים. הגזע העליון הוא הארי והוא כולל את כל כוחות היצירה, היופי, העוצמה. לאחר מכן ישנם גזעים שונים המוגבלים בכוחות היצירה ולכן תפקידם לשרת את הגזע העליון- גזע האדונים. בתחתית היררכית הגזעים נמצאים היהודים, הצוענים והם כוללים את כל כוחות הרשע הם מנסים בתחבולות ובערמומיות לנצל את הגזעים הרבים ולהשתלט על מקומם. לגזעים אלו אין מקום בחברה האנושית, צריך להוציאם מהחברה.

הסדר הטבעי – במאות השנים האחרונות היהודים הצליחו בדרכי עורמה להשתלט על גזעים אחרים על ידי התבוללות, נישואי תערובת וכך למעשה שיבשו את הסדר הטבעי. תפקידו של הגזע הארי הוא לסלק את הגזעים הנחותים ולהשיב את הסדר הטבעי על כנו, זאת אומרת הגזע הארי בראש הגזעים.

הישרדות, מרחב מחיה – בטבע ישנו מאבק בין בעלי החיים על מרחב המחיה ולכן יש מאבק הישרדות שבו יש טורפים ונטרפים. החזק היצירתי האיכותי הוא השורד הטורף ואילו החלש נטרף

אנטישמיות – האנטישמיות הנאצית כוללת: גזענות ביולוגית, מדעית = חלוקה לגזעים הגזע הארי המשובח, הגזע השמי ההרסני.- היהדות היא הרסנית להתפתחות העולם והחברה, היהודים מבקשים להשתלט על העולם, תרבותית, כלכלית חברתית כמו שהיהודים פעילים בתנועות: סוציאליסטית, דמוקרטית, בולשביקית/ קומוניסטית.

הסכנה ביהודים טמונה בגזע הביולוגי אין דרך לתקן או למנוע את הנזקים החברתיים. היהודים אינם יכולים להשתחרר מהחולשות שלהם, כל ניסיון לתקן ולהשתלב בחברה הוא למעשה "תירגול" של היהודים. עצם קיומו של היהודי הוא מסוכן ולכן צריך להאבק בו בכל דרך אפשרית.

דימוי היהודי באידיאולוגיה הנאצית - התפיסה הייתה, שכדי להנהיג סדר חדש יש צורך להשתמש באמצעים מוחשיים ולכן היה ניסיון ליצור דת חדשה. הנאצים השתמשו במושגים ורעיונות דתיים נוצרים תוך כדי שינוי וסילוף. אחת הדמויות החשובות בדת הנוצרית, דמות המבטאת את הרוע והרשע, היא דמותו של השטן. ב"דת" הנאצית החדשה היהודי מהווה את דמות השטן.

היהודים ( בתהליך האחדה ) הם האויב של הסדר החדש שהנאצים ביקשו להנהיג. באופי היהודי טבועות תכונות של מרדנות , מהפכנות וקפיטליזם. הנאצים השתמשו במדע ובטיעונים מדעיים, לכאורה, ויצרו תחושה של הוכחות מדעיות לאמיתות שלהם.

היה קושי לשכנע את הגרמני הפשוט לקשור בין היהודים, שחיו בסביבתו לבין הדמות השטנית של היהודי. לכן ההתייחסות ליהודי הייתה התייחסות ככלל ולא כאדם פרטי,  אלה התייחסות כסמל, סטריאוטיפ ואז פשוט וקל יותר לשנוא את היהודי.

הדמוקרטיה והשלום העולמי- במאות השנים האחרונות הצליחו הגזעים הנחותים והחלשים לשכנע את החברה לימור מסגרות מדיניות המבוססות על שמירת זכויות, הענקת זכויות ושוויון לכולם. הדמוקרטיה למעשה העניקה כוחות רבים לחלשים על חשבון שלילת זכויות החזקים, האדונים.

דארוויניזם – על שמו של הביולוג צארלס דארווין, בטבע שינו תהליך שבו זנים משתלבים ויוצרים זנים חדשים. לזנים החדשים ישנן תכונות טובות יותר ומודגשות. באידיאולוגיה הנאצית השליכו מסקנה זו גם על בני אדם, וכך תיארו תהליך של דארוויניזם חברתי שהגזע השמי, היהודי משתלט למעשה על הגזעים האחרים בהשתלבותו.

האנטישמיות הנאצית לא השתמשה בטיעונים חדשים שלא היו בשימוש של אנטישמים בעבר. אך המיוחד בתפיסה הנאצית הוא שילוב של רעיונות שונים מצד אחד ומוטיבציה גבוהה לפעול למען האידיאולוגיה.

 

2. האחדה - העם הגרמני הוא "קהילת עם" ולכן יש צורך לפעול למען איחוד העם בכל מקום בו הוא נמצא. זו הסיבה שהיטלר יפעל עם ביסוס שלטונו לביטול הסכמי וורסאי, מתוך כוונה לאחד את הגרמנים מעבר לריין הנמצאים תחת שלטון צרפתי, יספח את אוסטריה, יכבוש את צ`כוסלובקיה ואת פולין. פעולות אלו הן חלק מתהליך התיאום בין האידיאולוגיה הנאצית לבין המדינה ולבין העם הגרמני

  • יש ליצור קשר בין גורמים וקבוצות שיסייעו ללכד את העם הגרמני: פועלים, מורים, נשים, תעשיינים, תנועות נוער, קבוצות אלו ילכדו את העם מצד אחד ויסלקו גורמים לא רצויים כמו: קומוניסטים, יהודים ואחרים מצד שני.
  • היהודים בעיני היטלר הם האויב העיקרי לרעיון קהילת העם הגרמני ולכן הוא מקדי ש מאמצים והסברים רבים, מדוע יש צורך להיאבק ביהודים בכל מקום בעולם עד להוצאתם, למעשה, מהחברה האנושית?

3. מרחב המחייה - מרחב המחייה המיועד לעם הגרמני נמצא במזרח על שטחי פולין ורוסיה. השליטה על שטחים אלו, האדמה, חייבת להיות בכוח. כדי להתאים את הקרקע לגידול באוכלוסייה יש צורך מידי פעם לצאת למלחמה, להקריב דם. הגדלת השטח נועדה לשמש את הגידול  באוכלוסייה. האדמה מהווה תחליף לנופלים בשדה הקרב. מפצעי המלחמה צומח השלום.

4. עקרון המנהיג - היחיד כפוף לתוכנית המדינה והמשטר. היחיד מחויב בנאמנות ללא עוררין למנהיג. למנהיג יש סמכות בלתי מוגבלת. עקרון זה מיושם בכל תחומי החיים. כל אדם נדרש לציות מוחלט לממונים עליו. כדי ליישם את עקרון המנהיג יש צורך לבצע תהליך איחוד ותיאום. תהליכים שבהם האידיאולוגיה  של המפלגה הנאצית ומדיניות המשטר תהיה אחת. לכן היטלר מחסל את המשטר הרב מפלגתי ומקים משטר טוטליטרי חד-מפלגתי.
האנטישמיות והגזענות בהשקפה הנאצית. 
האנטישמיות ותורת הגזע תופסות מקום מרכזי באידיאולוגיה הנאצית. השוני בתפיסת האנטישמיות הנאצית, לעומת האנטישמיות המסורתית היא בתרגום למעשים.
שר התעמולה, יוזף גבלס, מתאר את בעיות היהודים: " היהודים הם אויב העולם, מחריב האנושות, טפיל בין האומות, בכור השטן והתגלמות הרוע". גבלס מציג את היהודים כגזע המתכוון להשתלט על העולם כדי לנצל אותו וכדי להוכיח זאת הוא מתאר את : הארגון של היהודים, הפיזור, הסודיות סביב מעשיהם, הם תופסים עמדות מפתח בתחומי הכלכלה והפוליטיקה הם שולטים בתקשורת , בספרות ובאמנות.
·        המרכיב העיקרי באנטישמיות הנאצית הוא תורת הגזע. הגזעים המרכיבים את העולם שונים באיכות, באופי ובכישורים הגופניים והרוחניים. בראש הגזעים עומד הגזע הארי, המשובח ביותר, הגרמנים ובהם טמונים כוחות היצירה, הגבורה והיופי. היהודים לעומת זאת הם מגזע שפל והרסני. למעשה, אין אפשרות לשנות את המצב הבסיסי הזה משום שהגזע הוא עניין תורשתי גנטי. תפקידו של הגזע הארי הוא לשלוט וליצור סדר חברתי חדש.
רעיונות אלו מופיעים בספרו של היטלר "מיין קאמפ" ויש להם שתי מטרות:
גורם אידיאולוגי שנועד ללכד את העם הגרמני.
לטפח אצל הגרמנים את רגש העליונות. 
·        היטלר חידד את האנטישמיות המסורתית היהודי הוא רע, שצריך לסלק מן העולם כדי לבנות סדר חברתי חדש. השנאה ליהודים היא קבועה, הדם ומוצא הגזעים הם גנטיים ואין אפשרות לשנותם.   הניסיונות של היהודים להתבולל הם יותר מסוכנים לעם הגרמני, שכן ההתבוללות תהרוס את העם הגרמני. האידיאולוגיה הנאצית הפכה למדיניות הרשמית של המשטר הנאצי ( 1935 חוקי נירנברג).

 

 

הגורמים והנסיבות לעליית הנאצים לשלטון

  • "חרפת ורסאי" – לפי חוזה ורסאי (אחרי מלה"ע ה -1 ) נדרשה גרמניה לוותר על שטחים, לפרק את צבאה, לשאת באשמה למלחמה ולשלם פיצויים גבוהים למדינות המנצחות. הגרמנים לא קיבלו את התנאים של חוזה ורסאי והרגישו מושפלים ומבוזים כיוון שנאלצו לחתום עליו. תחושות אלו שהיו מאוד מקובלות בקרב הציבור הגרמני סייעו להיטלר להשיג תומכים רבים ובסופו של דבר להגיע לשלטון כיוון שהוא הבטיח לבטל את "חרפת ורסאי" ולהחזיר לעם הגרמני את הכבוד שנרמס בחוזה זה.
  • גורם כלכלי – היציבות הכלכלית בגרמניה פסקה עם פרוץ המשבר הכלכלי העולמי ב- 1929 (המשבר הכלכלי בארה"ב). המשבר גרם להתמוטטות כלכלית בגרמניה : מפעלים התמוטטו, בנקים נסגרו, חלה ירידה בשכר, פשיטות רגל, אבטלה גדולה. בעם הגרמני היתה אווירת ייאוש וחוסר אמון במשטר הדמוקרטי. מפלגתו של היטלר ניצלה אוירה זו והבטיחה לעם הגרמני להוציא אותו מהמצב הכלכלי הקשה ולשפר את תנאיו, לכן רבים מהגרמנים החליטו לתת הזדמנות להיטלר לשפר את המצב הכלכלי בגרמניה ולתמוך במפלגתו.
  • פיצול פוליטי –משנות ה-30 ההחלטות בממשלה עברו בעזרת צווי חרום של הנשיא מתוקף הסכמות שניתנה לנשיא בחוקה הגרמנית. הנשיא בעזרת צווי חירום פיטר ראשי ממשלה ואפשר לראשי ממשלה לפעול ללא רוב בפרלמנט. בנובמבר 1933 נערכו בחירות לפרלמנט וגם לאחר הבחירות היה קושי להרכיב ממשלה חזקה. ב-30 בינואר 1933 מינה הנשיא את היטלר לראש ממשלת גרמניה.

המעבר של גרמניה מדמוקרטיה לנאציזם

שריפת בניין הרייכסטאג לפני הבחירות, מנוצלת על ידי היטלר להחליט על שורת "צווי חירום" חתומים על  ידי הנשיא, הינדנבורג.

היטלר מקים ממשלה קואליציונית ב 3/1933, לאחר עלייתו לשלטון, הוא מתחיל לפעול לביסוס שלטונו, הוא מקים קואליציה עם המפלגות השמרניות ומחליט על קיום בחירות תוך כדי הגבלת הפעילות של מפלגות יריבות.

       מייד עם הקמת ממשלה, היטלר מתחיל במהפיכה חוקתית,ומתחיל לחוקק חוקים שונים:  חוק ההסמכה, חוק הגבלת המפלגות, חוק הגבלת העיתונות, חוקי נירנברג ועוד. חוקים אלו מבטלים להלכה ולמעשה את המשטר הדמוקרטי בגרמניה. במקביל היטלר פועל נגד קבוצות מתנגדות בתוך ומחוץ למפלגה הנאצית. היטלר מבצע תהליך תיאום בכל  דרך אפשרית: פירוק איגודים המקצועיים, החרמת רכוש, איסור לקיים שביתות, ומצד שני, מקים את  "חזית עבודה גרמנית", מתאים תוכניות לימוד באוניברסיטאות לעקרונות המשטר הנאצי, "מטהר" את מערכת החינוך ממורים וממרצים יהודיים או שאינם תומכים באידיאולוגיה הנאצית, הוא מפקח על אמצעי התקשורת. מקים מחנות ריכוז למי שאינם רצויים או למי שנשפטו, מקים גופי משטרה מיוחדים ס.ס, גסטאפו, שתפקידם היה לשמור על בטחון המדינה ובטחון המנהיגים, טיפול במחנות הריכוז.  

לאחר מות הנשיא, הינדנבורג, הוא מבטל את תפקיד הנשיא ומרכז את סמכויותיו בידיו, היטלר מבסס את הנהגתו בכל תחומי החיים בגרמניה.

הצעדים השונים שנקטו הנאצים לבניית המשטר הנאצי וביסוסו

  • 1933-1935 –בניית המשטר הנאצי בתחום הפוליטי 

שריפת הרייכסטאג שבוע לפני מועד הבחירות הוצת בניין הרייכסטאג (פרלמנט) שריפה זו נגרמה בכוונה ע"י נאמניו של היטלר. הנאצים האשימו מיד את הקומוניסטים ואת היהודים במעשה.

חוק ההסמכה על פי חוק זה היטלר יכול לחוקק חוקים ללא אישור הרייכסטאג (הפרלמנט) למשך 4 שנים תוך כדי התייעצות עם הנשיא. כלומר באמצעות חוק זה היטלר לוקח את השלטון לידיו וכופה את רצונו על שאר המפלגות. החוק הזה ביטל למעשה את חוקת וימאר.

ה"אחדה" מותו של הנשיא הינדרבורג היה הזמן האידיאלי עבור היטלר למזג את שתי המשרות השלטוניות הבכירות במדינה הנשיא והקנצלר ולהפוך לראש המדינה והמפקד העליון פיהרר. היטלר הפך למנהיג הבלעדי של גרמניה.

"ליל הסכינים הארוכות" בגרמניה פעלו מספר כוחות ביטחון. שני הארגונים הבולטים באותה תקופה היו S.A שהן פלוגות הסער ולובשי החולצות החומות וה S.S לובשי החולצות השחורות. ארנסט ריהם מפקד ה S.A דרש לצרף אליו את כל זרועות הביטחון של גרמניה ובתוך כך גם את ה S.S וליטול עליהם פיקוד כולל. הדבר עורר את דאגתו של היטלר. בסוף 1934 עת מנהיגי ארגון ה S.A קיימו את כינוסם השנתי הורה היטלר לאנשי ה S.S לחסל את מפקדי ה S.A ובתוכם גם את ריהם. למעלה מ1000- מחברי ה S.A הוצאו להורג במבצע טיהור רצחני S.A.

 

·        מדיניות הנאצים כלפי היהודים ברייך עד לתחילת מלה"ע ה –2

ב – 1933 עולה היטלר לשלטון, במקביל לביסוס משטרו , מתחיל לנקוט בצעדים נגד היהודים בהתאם לאידיאולוגיה שלו. היעדים שלו הם:

הוצאת היהודים מתחומי החיים השונים שבהם היו משולבים: חברה, כלכלה, תרבות.

נישול כלכלי – העברת רכוש יהודי לגרמנים ארים – אריזציה.

הגירה – לגרום ליציאת היהודים מגרמניה כדי שתהיה "נקייה מיהודים" – " יודנריין".

הפעולות הראשונות אותם מבצע היטלר במסגרת המדיניות האנטי יהודית היא במישור הכלכלי כוללות : בזיזת חנויות של יהודים , כניסה לבתי עסק יהודיים, התנפלויות על בתי משפט וגירושם של עורכי דין יהודיים מרוב ערי גרמניה.

"יום החרם"  ב – 1 באפריל 1933 יום החרם : חרם על חנויות יהודיות : פעולה זו כוונה כנגד הכלכלה היהודית, המטרה לפגוע במקום הרגיש ליהודים, על פי השקפת הנאצים, המסחר.

באותו יום עמדו אנשי SS ואנשי S.A ומנעו מלקוחות להיכנס לחנויות של יהודים. פעולה זו לא לוותה באלימות פיזית (למעט מקרה אחד) . הציבור לא שיתף פעולה עם החרם ולכן הוחלט להפסיקו לאחר יום אחד בלבד.

שריפת הספרים

ב – 10 במאי 1933    "שרפת הספרים", היוזמה , הייתה של שר התעמולה הנאצי.  יצירות של יוצרים יהודים, או כאלו שהוגדרו מיוהדים, ולא התאימו לרוח התעמולה הנאצית, נשרפו במדורה שהוצתה בכיכר האופרה של ברלין. מחקרים ותגליות של אלברט איינשטין, זיגמונד פרויד, סטפן צוויג. יצירות של יוצרים שהוגדרו כפרו יהודים  כמו: ג`ק לונדון, מרסל פרוסט, אמיל זולא. במקביל ל"טיהורים" שנערכו בברלין, נערכו טיהורים דומים בכל רחבי גרמניה.

"חוקי נירנברג" 1935  : מבטאים החרפה אמיתית במצב היהודים. ל"חוקי נירנברג" יש חשיבות רבה משום שהם מבטאים את הרחקתם של היהודים ודחיקתם מן החיים בגרמניה.

במסגרת "חוקי נירנברג" אנו מתייחסים לשני חוקים עיקריים:

חוק אזרחות הרייך" – קבע שרק בעלי דם ארי יכול להיות אזרח הרייך.

משמעות החוק : שרק אדם גרמני או קרוב לו יכול להיות אזרח הרייך, והאחרים אינם יכולים לקבל אזרחות ברייך הגרמני.

"החוק להגנת הדם והכבוד הגרמני" חוק זה אסר נישואין , יחסי מין או כל קשר אינטימי אחר בין יהודים לגרמני, כמו כן נאסר על יהודים להעסיק עוזרות בית גרמניות מתחת לגיל 45. במסגרת חוק זה נאסר על יהודים להניף את דגל הרייך ולהשתמש בצבעי הרייך כסמל, אלא רק בצבעים יהודיים : לבן וכחול, כפי שהופיעו בטלית.

"ליל הבדולח" שהתרחש בלילה שבין ה – 10-9 לנובמבר 1938 נשרפו בתי כנסת , נופצו חלונות ונברשות (לכן השם ליל הבדולח) נפגעים יהודים גם פיזית וגם ברכוש.

יעדי "ליל הבדולח" היו: * ליבוי יצרים והגברת התעמולה נגד היהודים.

  • זירוז יציאת יהודים מגרמניה, אירופה ושטחי הכיבוש הגרמני (פולין וצ`כיה) .
  • נישול היהודים מכל תחומי הכלכלה , ובידודם מן העם הגרמני.
  • ליצור פעולה של איום כנגד המתנגדים למשטר הנאצי, גם מקרב האוכלוסייה הכללית בגרמניה.
  • לגזול רכוש יהודי נוסף.

שלב הגירוש - השינוי במדיניות נגד יהודי גרמניה, לראשונה נלקחים יהודים למחנות ריכוז  כקבוצה. אירוע זה מהווה נקודת מפנה בחיי היהודים בגרמניה , מתחיל שלב חדש בו הנאצים לא מוכנים להסתפק בתהליך הגירה איטי ומסודר , מבחינתם מסתיים שלב ההפרדה והבידוד של יהודי הרייך ומתחיל שלב הגירוש.

לסיכום! יישום האידיאולוגיה האנטישמית לגבי היהודים: מדיניות זו והתחיקה כנגד היהודים , זהו חלק מאוד בסיסי במדיניות הפנים כחלק ממדיניות הפנים של גרמניה, היטלר מבצע מדיניות שכוללת : נישול של היהודים , מחיי הכלכלה והחברה , ביטול שוויון הזכויות ליהודים והפיכתם לחסרי מעמד חוקי, החרמת רכוש יהודי , מעשי אלימות כנגד היהודים ; מעשים שהלכו והתגברו בתקופה שלפני המלחמה, מתוך כוונה להביא לסילוקם של היהודים מגרמניה.

 

 

 

דרכי ההתמודדות של הנהגת יהודי גרמניה עם המדיניות הנאצית שנכפתה על היהודים

הגירה: כתוצאה מהמדיניות הנאצית יהודים רבים היגרו מגרמניה. עד אביב 1934 עזבו את גרמניה קרוב ל 50,000 איש. לאחר 1934 חלה ירידה בממדי ההגירה והייתה גם תופעה של יהודים שחזרו לגרמניה כתוצאה מקשיים שבהם נתקלו כמהגרים. בשנים 1933 – 1939 היגרו למעלה מ- 200,000 יהודים מגרמניה.

התאחדות ציוני גרמניה: עד 1933 הייתה התנועה הציונית בגרמניה קטנה. עם עליית הנאצים לשלטון עלה מעמדה בעיקר בקרב הצעירים. הציונים הציעו את העלייה לא"י כפתרון לרבים מיהודי גרמניה. הם שאפו להגיע להסדר עם השלטונות הנאצים שיאפשר הגירה. למרות שתמכו בהגירה הם לא היו מעוניינים בבריחה בלתי מסודרת והמונית.

כדי להכין את הציבור היהודי להגירה הקימו הארגונים ותנועות הנוער הציוניות הכשרות חקלאיות להכנת צעירים לקראת עליה לארץ. מטרת האגודה הייתה הכשרתם המקצועית של נערים יהודים. הם הקימו מוסדות חינוך למבוגרים להעמקת זיקתם היהודית. השלטונות הנאצים שבשלב זה ראו בהגירה פתרון לבעיית היהודים נתנו מרחב לפעילות הציונית.

"ההתאחדות הארצית של יהודי גרמניה": התאחדות של רבים מהארגונים היהודים להקמת ארגון גג משותף. כארגון גג הצליחה הנציגות לפעול לשיפור תנאי חיו של הפרט והמשפחה היהודית בגרמניה. הנציגות עסקה בסיוע כלכלי, בעזרה במעבר לריכוזים יהודים גדולים ובהסבה מקצועית. הנציגות הקימה בתי ספר יהודיים שבהם שאפו להעמיק את ההכרות של הילדים עם יהדותם ולספק להם ידע והכשרה מקצועית כהכנה לאפשרות של שינויים נוספים באורח חייהם. ארגון זה החל לפעול גם בתחום של העשרה למבוגרים שמצאו עצמם ללא מסגרת או עבודה. ההתאחדות פורקה לאחר אירועי "ליל הבדולח". בעקבות פירוק הארגון מוקם ארגון גג יהודי בפיקוח הגיסטפו שתפקידו לתווך בין השלטון ליהודים.

 

מדיניות התוקפנות של גרמניה

רקע - שנות ה - 30 היו הצלחה כלכלית תקופה של שקט ויציבות, הקמת חבר הלאומים כארגון שמטרתו למנוע פריצתם של מעשי איבה סייע לשמור על השלום.

ברקע התנאים האלו היו מדינות שהרגישו שמעמדן אינו מספק אותן, גרמניה, איטליה ויפן. מדינות אלו, ביקשו לשנות את המצב והייה להן רצון ויכולת לפעול כדי לממש את כוונותיהן. מן הצד השני המדינות שניצחו במלה"ע ה I השתדלו מאוד להימנע ולא הייתה להן היכולת  להגיב באופן דומה, בעיקר בגלל תנאים פוליטיים  פנימיים.

יפן פלשה למנצ`וריה ב 1931 ועד 1939 הפעילה כוח באזור כדי לקדם את מטרותיה. איטליה במחצית ראשונה של שנות ה - 30 הייתה בצד של בריטניה וצרפת ובעקבות הפלישה לאתיופיה עברה לצד הגרמני. גרמניה פעלה לביטול הסכמי וורסאי ולחיזוק מעמדה הצבאי כלכלי.

מטרות מדיניות החוץ של גרמניה

 הגרמנים החליטו להתנתק ולעסוק בעניינים גרמנים פנימיים, לכן הצהירו שהם פורשים מחבר הלאומים ומן הועידה לפירוק הנשק.

במערב, בעיקר בריטניה ראו בזה צעד של מחאה מוצדק והציעו לפייס את גרמניה לחזור למסגרות בינלאומיות. הגישה הפייסנית מאפיינת את המערב בין המלחמות.

היטלר חתם (1/1939) על הסכם אי-התקפה עם פולין כדי להרגיעה מהחשש לפלוש מזרחה ("מרחב מחיה"). היטלר הרגיע את הפולנים בהבטחה שהגבול המזרחי יהיה שקט ומנע את האפשרות לבנות ברית בין הפולנים לצרפת או מדינה נוספת, העלולה לסכן את האגף המזרחי של גרמניה.

        ·          ב 1935 הצבעה שנערכה בחבל הסאר החליטו התושבים "לחזור למולדת הגרמנית" לפי הסכם וורסאי זה הזמן שתושבי הסאר היו צריכים להחליט למי להשתייך, פעילות תעמולה גרמנית שכנעה את התושבים להצביע לטובת גרמניה.

        ·          בעקבות ההצלחה בחבל הסאר, החליט היטלר להגדיל את הצבא הגרמני בניגוד להסכמי וורסאי. היטלר ניצל את ההזדמנות שהצרפתים החליטו להגדיל את צבאם.

בריטניה צרפת ואיטליה גינו את ההחלטה הגרמנית וקיבלו אישור בחבר הלאומים.

 

האחדות האירופית התפרקה מהר.

בריטניה חתמה על הסכם נפרד, המאפשר לגרמנים להקים צי ימי עד ל1/3 הצי הבריטי. צרפת הגיעה להסכם הגנה עם רוסיה.

איטליה פלשה לאתיופיה (חבש ), פעולה זו זכתה לגינוי מהעולם וכתוצאה מכך החליטה להצטרף לצד גרמניה.

ההצלחות של היטלר

@ 3/1936 הצבא הגרמני נכנס לריין, אזור מפורז בהתאם להסכמי וורסאי. התגובה הצרפתית הייתה חלשה בגלל הקשיים הפנימיים - פוליטיים, חילופי ממשלות, וחוסר יכולת לשכנע את הבריטים להצטרף לפעילות משותפת.

@ היטלר הצליח לצרף את איטליה לצידו וחתם על "ציר ברלין - רומא".

 

גרמניה מ 1936

היטלר החל לפעול לקדם את מדיניות " מרחב המחיה " ולהרחיב את שטח גרמניה " רק מרחב מחיה גדול מבטיח לעם את חירותו"

        ·          הסכם עם יפן ( אנטי קומי נטרן) - 1936 נחתם בין המדינות הסכם המחזק את כוחה של גרמניה מול רוסיה (הקומי נטרן). אף אחת מהמדינות לא תתקוף את השניה אם יהיה סכסוך עם רוסיה. הסכם זה מעניק להיטלר ניצחון כפול מצד אחד חיזוקה מול רוסיה ומצד שני יפן מצטרפת כבעלת ברית לגרמניה.

        ·          ב 1937 כינס היטלר את ממשלתו ( מסמך הוסבך)  ופירט את מטרות החוץ של גרמניה

מסמך הוסבך

 הרחבת מרחב המחיה - צ`כוסלובקיה, אוסטריה נועד לכלול את הגרמנים בגרמניה.

 הזהיר שתיתכן מלחמה עם בריטניה וצרפת וצריך להתכונן לכך.

משמעות מסמך הוסבך: מטרות הכיבוש האמיתית של היטלר ( ב 1937 התקציב לפיתוח הצבא גדל מאוד).

        ·          "אנשלוס" ב - 1938 סיפוח אוסטריה כמחוז מזרחי של גרמניה. משמעות הפעולה התעצמות כלכלית, צבאית. היטלר הבין שיש בידו עצמה רבה ושהיא מפחידה את מדינות אירופה ( היטלר ישתמש בעתיד בעוצמתו כדי לכפות מהלכים טריטוריאליים ללא תגובת המערב. ).

        ·          הסכם מינכן וכיבוש צ`כוסלובקיה בלחץ על צ`כיה ובהסכמה של בריטניה ולבסוף גם צרפת נאלצה צ`כיה ל"וותר" על חבל הסודטים. לאחר מכן היטלר כובש את צ`כיה.

ועידת מינכן

במרס 1938 פלש הצבא הנאצי לאוסטריה והתקבל בחום רב ע"י העם האוסטרי, משאל עם שנערך לאחר מכן אישר את סיפוח אוסטרי "אנשלוס". התוצאה  חיזוק  יוקרתו ומעמדו של היטלר והצבא הנאצי. תוספת כוח צבאי (55 דיוויזיות ), שטחים, מפעלים כלכליים.

המטרה הבאה של היטלר הייתה צ`כוסלובקיה.

צכוסלובקיה הייתה בעלת ברית של רוסיה וצרפת ( מדינות שהיטלר שנא ) כיבוש צ`כוסלובקיה מהווה קרש קפיצה להמשך כיבושים במזרח - פולין ("מרחב מחיה"). היטלר שאף לספח את חבל הסודטים  ולהחזיר אותו ל"רייך השלישי"- גרמניה (3 מיליון גרמנים). האזור היה מבוצר בצורה טובה הצבא הצ`כי נחשב לטוב. בריטניה וצרפת לא הגיבו בהתאם למדיניות הפיוס, מחשש להיכנס למלחמה גם מתוך חוסר התחשבות בצ`כיה.

היטלר טען שהצ`כים מדכאים את האזרחים גרמנים. הבריטים  ניהלו שיחות עם גרמניה כדי לשמור על השלום. הבריטים והצרפתים לחצו על צ`כוסלובקיה להיענות לתביעות היטלר.

במפגש נוסף  בין היטלר  לצ`מברלין דרש היטלר שהצ`כים יפנו את חבל הסודטים ולא יפלוש.

ביוזמתו של מוסוליני התכנסה ועידת מינכן ב 29/9/1938 בנוכחות ארבעת המעצמות ללא נוכחות צ`כיה שלא הוזמנה.

ההחלטה - הצבא הגרמני יכנס לחבל הסודטים ותוך 10 ימים ישלים את הכיבוש. הצ`כים נאלצו לקבל את ההסכם. נשיא צ`כיה התפטר ועזב את צ`כיה.

משמעויות:

יוקרתו של היטלר בעיני הצבא הגרמני התחזקה מאוד, הוא הוכיח שהוא מסוגל להגיע להישגים משמעותיים אודות לאסטרטגיה שלו.

בריטניה וצרפת הוכיחו את חוסר יכולתן לפעול. צ`מברלין היה בטוח שהצליח לעצור את המשך פעולותיו של היטלר והציל את השלום ואת האימפריה.

הרוסים הבינו את התחזקותו של היטלר ושאי אפשר לסמוך על המערב ושנה לאחר מכן (8/1939) הגיע להסכם ריבנטרופ – מולוטוב, הסכם אי - התקפה עם גרמניה.

היטלר הצליח באמצעים פוליטיים להשיג את מבוקשו, הוא ימשיך גם בעתיד.

הויתור הצ`כי על חבל הסודטים סימל את חולשתה. במרס 1939 גרמניה פלשה לצכיה.

שטחה ואוכלוסייתה של גרמניה גדלו. גרמניה הפכה למעצמה המאיימת על פולין מדרום.

הסכם ריבנטרופ - מולוטוב - כיבושה של צ`כוסלובקיה ע"י גרמניה הוביל את בריטניה להתחייב להגן על פולין אם זו תותקף. היטלר פעל לנטרל את המערב ופנה לרוסיה כדי להגיע להסכם שיאפשר לו לכבוש את פולין מבלי שרוסיה תתקוף ומבלי שרוסיה תעניק למערב אפשרות גישה. גם לרוסיה היה אינטרס להגיע להסכם מפני שחששה לעמוד לבד מול עצמתה של גרמניה. במיוחד כשסטלין הבין את חולשתו של המערב בהסכם מינכן.

ההסכם -  אי-התקפה בין המדינות. נוסף על הסכם סודי שבו שתי המדינות יחלקו את אזורי הכיבוש בינהן במקרה של מלחמה.

משמעות -   פולין עתידה להיכבש, ביטול הסכם האנטי קומי נטרן ( אמינותו של היטלר בנוגע לחתימתו על הסכמים), סטלין היה בטוח שההסכם עם גרמניה יעצור את היטלר מלתקוף את רוסיה.

 

מלחמת העולם השניה

מהלכי המלחמה העיקריים 8/1939-12/1941

ב 1/9/1939 גרמניה פולשת לפולין, כך למעשה, פורצת מלה"ע השניה. גרמניה הצליחה עד אז לקדם את עניינה מבלי לפתוח במלחמה כללית: ביטול הסכמי וורסאי, קבלת חבל הסאר, כניסה לחבל הריין, סיפוח אוסטריה, כיבוש צ`כוסלובקיה.

כיבוש פולין היה קל ומהיר ( חודש אחד), שיטת המלחמה הגרמנית הייתה מהירה (הבליץ קריג),  מלחמת הבזק.

מטרתו הבאה של היטלר הייתה צפון אירופה (  נורווגיה) כדי לנתק את דרכי האספקה הבריטיות וכאזור עשיר במחצבים (שוודיה). הכישלון הבריטי להגן על האיזור גרם לנפילת הממשלה ועליית ממשלתו של צ`רצ`יל.

ב 1940 ממשיך היטלר את מתקפתו המהירה באירופה כובש את בלגיה, לוקסמבורג והולנד ולאחר מכן כובש את צרפת תוך כדי עקיפת "קו מאז`ינו" .

דרום צרפת לא נכבש והוקם בו משטר וישי ( שלטון צרפתי "עצמאי" פרו-נאצי).

צרפת נכבשה כתוצאה מ: 1. עקיפת קו מאז`ינו. 2. ברטניה לא סייעה לצרפת. 3. פילוג פוליטי פנימי בצרפת. חולשת הצבא הצרפתי לעומת הגרמני.

היטלר פונה  (8/1940) לעבר בריטניה בעזרת חיל האוויר מפציץ את בריטניה, בעיקר, את לונדון. אך אינו מצליח להביס את בריטניה.

הקרב על בריטניה הפך לנקודת מפנה חשובה במלחמה. משמעות: בריטניה הצליחה לעצור את ההתקדמות הגרמנית.

האמנה האטלנטית והצטרפות ארה"ב למלחמה

האמריקנים אחרי מלח"ע ה-I נוקטים במדינות הסתגרות ונייטרליות. ככל שמלה"ע ה II נמשכת מופעל לחץ גובר  (מצד בריטניה ) להצטרפות למלחמה. ב 1940 נחתם הסכם עם הבריטים שבו האמריקנים ישתמשו בבסיסים הבריטיים במקומות שונים ובתמורה יועברו לבריטים אוניות מלחמה ישנות. בעקבות הקשיים הכלכליים של הבריטים נחקק חוק אמריקני " החכר והשאל" המסמיך את הנשיא להשאיל  לבריטים את צורכי הקיום (אנגליה נמצאת במצור בריטי שהגרמנים הטילו עליהם). מאוחר יותר האמריקנים מסייעים גם לרוסים במסגרת החוק "החכר והשאל". ב 8/1941 חותמים מנהיגי ארה"ב ובריטניה על "האמנה האטלנטית". האמנה מהווה הסכם כללי שיחתם לאחר הניצחון על גרמניה והיא כוללת את הסעיפים הבאים:

התנגדות לכל סיפוח של שטחים.

כל עם רשאי לבחור את שיטת הממשל.

שיתוף פעולה כלכלי, חופש שייט.

פרוק נשק של המדינות התוקפנית.

הבטחת החופש ממחסור ופחד.

התקפה יפנית על בסיס ימי של ארה"ב בפרל הרבור מהווה גורם ישיר לכניסת ארה"ב למלחמת העולם. מדיניות התוקפנות וההתרחבות של יפן במזרח אסיה  (ברית עם גרמניה ואיטליה, - פלישה לסין ) מהווה את הרקע למתיחות בין ארה"ב ליפן. ארה"ב מגיבה בהקפאת הנכסים היפנים בארה"ב ובהטלת חרם על יצוא דלק ליפן. תגובת היפנים ב 12/1941  התקפה יפנית על פרל-הרבור  (הוואי) בעקבותיה נכנסה ארה"ב למלחמת העולם.  עם כניסת ארה"ב למלחמה התהפך הגלגל וגרמניה איבדה את היוזמה ההתקפית וספגה תבוסות.

המשמעות הכניסה האמריקנית למלחמה מהווה נק` מפנה, במיוחד לנוכח העצמה הצבאית והכלכלית והנחישות של ארה"ב.

 

הסדר החדש באירופה

השלטון הנאצי שאף להשתמש באמצעים ובעושר של אירופה לטובת גרמניה. העם הגרמני הוא גזע אדונים ועמי אירופה יהיו עבדי הגזע.  "היסודות הבלתי רצויים בראשם היהודים, אבל גם סלבים רבים במזרח , במיוחד המשכילים שבהם יושמדו".

הסדר החדש נועד להשתמש באומות השונות לצורך העם הגרמני לקידום מכונת המלחמה של גרמניה, העברת מזון, חומרי גלם וכוח אדם.

משך הזמן הארוך של המלחמה במיוחד לאחר הפלישה לרוסיה יצר חוסר בכוח אדם בתחומים שונים: בצבא, בכלכלה. הרוסים כמו עמים אחרים שילבו את הנשים במאמצים המלחמתיים. גרמניה לא השתמשה בנשים לצורכי מלחמה בגלל האידיאולוגיה , שתפקידה של האישה הגרמנית   ללדת ילדים ולהיות עקרת בית הבית. לכן גרמניה ביקשה לנצל את כוח העבודה של העמים הכבושים. הסדר החדש הוא ארגון הניצול של עמי אירופה למען העם הגרמניה לפי העקרונות הבאים:

  1. מיון העמים בהתאם לתורת הגזע.

העמים האריים: הולנדים, דנים ונורווגים שותפים שווי זכויות באימפריה הגרמנית.

העמים הסלבים במזרח: פולנים ורוסים הם נחותים ותפקידם לשרת את העם הגרמני (כפועלי כפייה בכלכלה הגרמנית).

היהודים והצוענים להם אין מקום בסדר החדש ואותם צריך לחסל.

2. שליטה בעמי אירופה בצורה שונה

שלטון ישיר כמו בפולין, שלטון כיבוש בידי משתפי פעולה "שלטון בובה" משטר וישי בצרפת, שלטון בעלות ברית כמו איטליה.

 ניצול האזורים שנכבשו היה ע"י שוד אוצרות, עובדי כפיה, חיסול שבויי מלחמה רוסים, טרור כלפי האוכלוסייה הכבושה, מחנות ריכוז והשמדה ו"הפתרון הסופי".

לסדר החדש היו תומכים משתפי פעולה מקומיים, מנהיגים פשיסטיים ואנטישמים מקומיים. אך גם היו מתנגדים כמו מחתרות שקיבלו סיוע בהדרכה, ציוד ובכסף מאנגליה. דוגמאות המחתרת ביוגוסלביה, הפרטיזנים ברוסיה והמחתרת "צרפת החופשית".

 

 

 

שואת העם היהודי - מדיניות הנאצים כלפי היהודים בפולין עד תחילת ביצוע הפתרון הסופי

ב 1/9/1939 פלשו הגרמנים לפולין וכך פרצה מלה"ע ה - 2 . מייד לאחר הכיבוש החל לתכנן את פעולות הכיבוש הגרמני בפולין נגד מתנגדים ונגד היהודים.

1.       חיסול ההנהגה הפולנית ואבטחת השלטון הנאצי.

2.        טיפול ביהודים ע"י הס.ד ויחידות ה"איינזצגרופן נחשבה למשימה חשובה מאוד ".

איגרת הבזק - ב 21/9/1939 פורסמה  "אגרת הבזק", הכוללת את המטרות של גרמניה בשטחי פולין הכבושה.

תנאי החיים בגטאות

יחידות האיינזצגרופן נכנסו יחד עם הצבא לשטח הכבוש פעלו במהירות לרכז את היהודים באכזריות תוך כדי הפחדה, התעללויות ובהוצאות להורג. יהודים רבים נשלחו למחנות עבודה ומתו בדרך.

בידוד: גזירות וצווים נועדו לבודד את היהודים. ילדים מגיל 10 חויבו לשאת טלאי צהוב, כל שינוי כתובת היה חייב להיעשות רק ברשות, סימון חנויות ועסקים יהודים, נאסרה הכניסה לרחובות מסוימים או נסיעה ברכבות ללא רשות.

הרס הבסיס הכלכלי: בימי הממשל הצבאי החל תהליך החרמה וחיסול של עסקים יהודים, בשם היעילות חוסלו מפעלים ובתי מסחר גדולים מאוד. רק עסקים קטנים נשארו בידי יהודים. דירות של אמידים הוחרמו על רכושם, כתוצאה מכך נותרו יהודים רבים ללא פרנסה הם נאלצו למכור את רכושם.

הקמת הגטאות וניהולם

ההוראה לפעילותם של היודנראטים ניתנה באיגרת הבזק (21/9/1939) ובהוראה מיוחדת להקמת היודנראטים של המושל האזרחי הגנרל גוברנאמן (28/11/1939).

איגרת הבזק נועדה לנצל את סמכותם של המנהיגים היהודים, ואילו הפקודה של הנס פרנק חייבה את כל הקהילות לבחור יודנראט.

הגרמנים ראו במועצות היהודים - היודנראטים גוף אחראי לביצוע הוראותיהם ותפקידם לפתור כל בעיה שתעלה.  היודנראטים היו הגופים המקשרים בין השלטון הנאצי לבין היהודים. ליהודים נשללה האפשרות לפנות לבית המשפט כדי לפתור בעיות ולקבל את הגנת החוק. המשימות שהוטלו על היודנראטים הלכו וגברו הם נאלצו לספק לגרמנים כוח עבודה לביצוע המדיניות האנטי יהודית.

פעילות הריכוז של היהודים והבדלתם מהגרמנים נעשו באכזריות תוך כדי התעללות והשפלתם. יהודים רבים נשלחו למחנות עבודה ורבים הוצאו להורג. אכזריות זו הייתה שלב הכנה לקראת השמדה שיטתית של היהודים בהמשך.

הקמת הגטאות כתחנות מעבר אפשר לגרמנים לפקח על היהודים דרך היודנראטים, ולהפריד בין היהודים לבין הארים. הגרמנים הניחו שיהיה להם קל יותר לשלוט ביהודים. היודנראטים פעלו בתנאים קשים והיה עליהם 

  • לנהל את חיי הגטו ולאפשר בו תנאי קיום, להקים גופים מוסדות לצורך כך.
  •  היודנראטים קיבלו תפקידים חדשים שלא היו במסגרת תפקיד היהודים בקהילה.
  •  ככל שהארגון של היודנראט היה יעיל יותר כך נעצרה התפרצות מחלות וצומצמה התמותה.
  •  למלא את הוראות הגסטאפו - לספק יהודים לעבודות הכפייה, להסגיר מפירי חוק, לאכוף את ההוראות ( איסור לידה בגיטו). בשנים הראשונות כשעדיין לא התחיל ה"פתרון הסופי" היודנראטים לא עמדו בדילמה, כמו למשל: העברת רשימות של יהודים למחנות ההשמדה.

הייתה תחושה בקרב היודנראטים שאם הגטאות ינוהלו בצורה מסודרת ויביא תועלת כלכלית למאמץ המלחמתי של גרמניה, כך ניתן יהיה להציל יתר יהודים. המדיניות של הנאצים כלפי היהודים בפולין היה המשך תהליך הדה הומניזציה( למחוק את דמות האדם) היה השלב הראשון בהשמדה ההמונית ולאחר מכן בהפעלת התוכנית "הפתרון הסופי".

מצוקת היהודים ודרכי התמודדותם.

תנאי החיים בגטאות בפולין היו קשים מאוד. הצפיפות היית קשה ורבים בעיקר חולים, תינוקות וזקנים מתו מרעב וקור. הצפיפות גרמה להתפרצויות של מגיפות ולתמותה מוגברת. הנאצים קיוו שתנאי החיים הקשים יפתרו את ה"בעיה היהודית".

אכיפה ופיקוח על תנאים קשים אלה היו עוד צעד בהתייחסות ליהודים לא כאל בני אדם  (דה הומניזציה). התעמולה הגרמנית הציגה את היהודים כנושאי מחלות, עכברושים כמי שצריך לשלול ממנו את תנאי הקיום. תנאי קיום אלו גרמו לרבים לאבד את יצר הקיום או להתנתק ממסגרות חברתיות.

למרות התנאים הקשים יהודים רבים השתדלו למצוא דרכים לאפשר את הקיום. היהודים השקיעו מאמצים רבים על "קידוש החיים". הגבורה הגדולה הייתה ביכולת לשמור על צלם אנוש בניגוד למאמץ הגרמנים. גישה זו בולטת בפעילות של היודנראטים שהשתדלו להתגבר ככל האפשר על הקשיים.

היודנראטים פעלו להקים מוסדות לסיוע: בתי חולים, שירותי רווחה, סעד כדי לצמצם ככל האפשר את התמותה והמחלות. יהודים רבים החלו לעסוק במלאכת כפיים כדי לספק מקורות פרנסה נוספים לגטו.  התארגנות היהודים בגטאות הביאה לצמצום התמותה למרות התנאים הקשים שהלכו והחמירו.

כשהיהודים הרגישו שמצאו את האיזון כיצד להמשיך ולהתקיים למרות התנאים הקשים החלו ה"אקציות" המשלוחים של יהודים מהגטאות למחנות השמדה.

עם היוודע מטרות האקציות החלו יהודים, ארגונים, תנועות נוער להקים מחתרות ולמרוד בגרמנים בכל מחיר. המאבק בגרמנים היה מאבק למען החיים כדי לשמור על צלם אנוש. הם ראו במוות תוך כדי מאבק דרך מכובדת לשמירה על כבוד האדם.

תנועות הנוער - לאחר שנסגרו הגטאות החלו תנועות הנוער לפעול בדרכים חדשות. אם לפני כן פעילותן הייתה במסגרת קהילתית, בנים בנות וכיו` הרי שעם התמוטטות המסגרות : המשפחה, בית ספר, מוסדות הקהילה. תנועת הנוער הפכה לגוף היחידי שבו נמשכה הפעילות בחברתית. התנועה הפכה למקור הביטחון לצעירים. בעקבות המצב קיבלו התנועות תפקידים נוספים: חוגי לימוד, פעולות הכשרה תרבותית, פעילות מחתרתית. בתנועות הנוער התגבשה ההחלטה שההתנגדות צריכה להיות פעילה - מחתרתית. בשלב ראשון התמקדו בגיבוש אידיאולוגי, הוצאת עיתונים לעדכון תושבי הגטו במה שמתרחש בעולם, בגטאות אחרים ובקריאה לצאת למרד, ארגנו רשת להעברת ידיעות בין הגטאות.

בעקבות הידיעות על ההשמדה ההמונית החלו תנועות הנוער להתארגן לקראת המרד בגרמנים.

לתנועות הנוער היה תפקיד חשוב בשמירה על רציפות הפעילות החינוכית והתרבותית בגטאות. הן היו המסגרות הבודדות שהמשיכו להתקיים ולפעול ובהן התקיימו דיונים אינטלקטואלים במטרה לשמור על חיי התרבות והרוח.

 

שואת העם היהודי מזמן תחילת ביצוע "הפתרון הסופי" ועד לסיום מלה"ע ה II.

הקשר בין הפלישה לברית המועצות לבין השמדה שיטתית והמונית של היהודים

בנוגע ליהודים, הם פעלו להשמדה של קהילות שלמות. הגרמנים אספו קהילות יהודיות באכזריות. תוך כדי הרג, התעללות וירי הצעידו קהילות שלימות ליערות מחוץ לכפרים ושם ציוו עליהם לחפור בורות ענק ולאחר מכן ירו בהם. לעיתים הנאצים הקימו יודנראט שנועד לרשום את היהודים ולספק את מספר היהודים בהתאם לדרישת הגרמנים. בישובים קטנים אספו את חברי הקהילה בעצמם, הובילו אותם ליערות מסביב קבוצות במרחק של כמה ק"מ אחת מהשניה. לעיתים אספו קהילות שלימות והצעידו אותן בשורות של חמישה או עשרה צמודים ותומכים איש את רעהו למרחקים ארוכים. הצועדים היו אחראים לכל השורה. על הצועדים שמרו חיילים גרמנים וכלבים מאומנים.

השמדת היהודים בשטחי בריה"מ הישנים נעשתה, בין היתר, מתוך התפיסה האידיאולוגית הנאצית, כי היהודים הם המשענת העיקרית של המשטר הסובייטי, שהוא יציר כפיהם, ועל יסוד המדיניות שיש לעקור מהשורש את נושאי הבולשוויזם. הנאצים פעלו בהתבסס על הפקודות לחיסול היהודים, שניתנו בעיקר בעל-פה, ועל `פקודת הקומיסרים`, ורצח היהודים נתפס כחלק אינטגרלי של הפעולות הצבאיות. הרצח הטוטלי של היהודים בכל ישוב שכבשו הגרמנים בשטחי בריה"מ שבגבולותיה עד 1939, נעשה כמה שבועות, ולכול היותר חודשיים-שלושה אחר כיבוש הישוב השמדת היהודים בישובים הכבושים בידי הגרמנים בבריה"מ הוצאה על-פי רוב לפועל באחת מארבע הדרכים האלו, או בכמה מהן במשולב: היטלר בנאום הדגיש את הקשר בין יהודים לבולשביקים  "עשרים שנה ויותר ניסה המשטר היהודי-בולשביקי במוסקווה לשלוח אש באירופה כולה, ולא בגרמניה לבדה... בלא היסוס קיבלו עליהם השליטים היהודים-בולשביקים במוסקווה את המשימה לכפות את שלטונם עלינו ועל האומות האירופיות האחרות, ולעשות זאת באמצעים צבאיים ולא רוחניים בלבד".  החלטתו של היטלר להתקיף את ברית-המועצות הייתה בעיניו חלק ממאבק האנטישמי הכלל-עולמי, שציפה לו מאז אמצע שנות השלושים ו"הכין" אותו. לדבריו, "עכשיו... הגיעה השעה שעלינו לעמוד פנים-אל-פנים מול הקשר של מחרחרי המלחמה האנגלו-סכסים היהודים, הרצח ההמוני ושל שליטי המרכז הבולשביקי במוסקווה, שגם הם יהודים בדיוק כמותם".  כך שבה ואימצה לה התעמולה הנאצית את "דימוי-האויב" הגזעני-האידיאולוגי המסורתי שלה - "בולשביזם יהודי" ומכאן ועד 1945 הייתה זו התפיסה המרכזית. התיאוריות המרכזיות האלה של התורה הנאצית שימשו חומר הסברה לשלושה מיליון חיילים גרמנים בחזית המזרח. "הבולשביזם הוא האויב הקטלני של העם הגרמני הנציונל-סוציאליסטי. מאבקה של גרמניה מכוון נגד האידיאולוגיה ההרסנית הזו, ונושאיה. מאבק זה דורש פעולה נמרצת וחסרת רחמים נגד מסיתים בולשביקים, פרטיזנים, מחבלים, יהודים - ועקירה מן השורש של התנגדות אקטיבית ופסיבית כאחת".

סיכום - הקשר בין הפלישה לברית המועצות לבין תחילת השמדת היהודים הוא במרכיב האידיאולוגי  של תורת הגזע – חיסול היהודים, זיהוי היהודי עם הקומוניזם, השתלטות על מרחב המחיה על שטחי ברית המועצות והנוכחות המאסיבית של יהודים בברית המועצות ( הם העריכו את היהודים בכ 5 מיליון איש).

ועידת ואנזה - ב 20/1/1942 כונסה ועידת של ראשי ה S.S יחד עם נציגי משרדי הממשלה הגרמנית לדון במספר נושאים כדי לזרז ולייעל את התוכנית להשמדת יהודי אירופה.

צריך לזכור שהחלטה עקרונית לביצוע ה"פתרון הסופי" כבר התקבלה, ותהליך השמדת יהודי אירופה התחיל למעשה.

בועידה זו עלו הנושאים הבאים:

·         סקירת האירועים בנוגע ליהודים, ובהם הגירת יהודי גרמניה, הפסקת ההגירה ב 1941, פינוי היהודים למזרח.

·         מיפוי היהודים, מספר ומקום היהודים ברחבי העולם.

·         העברת יהודי אירופה למזרח, לעבודות סלילת כבישים בתנאים קשים ובסלקציה טבעית ימותו רבים, הנשארים – הם הגורם החזק והשורד, להם ימצא פתרון הולם, משום שמהם היהודים עלולים לשקם את עצמם, הם הגרעין הקשה.

·         התייחסות לנושא ה"יהודים החלקיים", הקמת גטו לזקנים, עיקור , גירוש, בידוד.

המשמעות הייתה ש"הפתרון הסופי" הכוונה להשמדה טוטלית של העם היהודי בכל מקום ברחבי העולם, העובדה שברשימת הקהילות היהודיות ישנה התייחסות לקהילות קטנטנות, כמו יהדות אלבניה המונה רק 200 יהודים, מחזקת את הכוונה והשיטתיות של ההנהגה הנאצית בנוגע לגורל העם היהודי.

התוצאה, נציגי הממשלה קיבלו את סמכותו של היידריך והסכימו לשתף פעולה. תוך זמן קצר החלה התוכנית לפעול, למרות, המאמץ המלחמתי והצורך לרכז משאבים, רכבות המשיכו להעביר את יהודי אירופה להשמדה המונית ושיטתית.

סיכום - ריך לזכור שבעת כינוס ועדת ואנזה, נעשו ניסיונות לפתח מספר טכנולוגיות להשמדה המונית של יהודים: בורות הירי בברית המועצות, משאיות הגז, ניסיונות להשתמש בגז הפליטה של טנקים, מחנה השמדה חלמנו, בניית תאי גזים ומשרפות באושוויץ, בניית תא גזים בבירקנאו. לא היה ברור איזו מהשיטות תהיה יעילה.

 

 

 

 

 

 

אפשרות ב`

מגמות איחוד ופיצול במזרח התיכון בשנות ה-50 וה-60

אחרי מלה"ע השנייה התרחשו שינויים גם במדינות המזרח התיכון. ניתן לראות מגמות שונות שעיצבו את היחסים בין המדינות. מגמות איחוד, מתוך הבנה שבדרך זו ניתן לפתח את מדינות המזה"ת מבחינה פוליטית, חברתית וכלכלית, לעומת מגמות פיצול המבטאות את הקושי של כל מדינה לוותר על עצמאותה או דרכה. ניתן להתייחס לאירועים ותהליכים שהשפיעו על התפתחות המגמות השונות:

  • המזרח התיכון כאזור למאבקי המלחמה הקרה.
  • עליית התפיסה הסוציאליסטית הייחודית לעולם הערבי, במסגרת מפלגת הבעת` וההפיכה הנאצריסטית.
  • הקצנת האידיאולוגיה  ביחס לסכוך היהודי – ערבי
  • המאבק נגד השלטון הקולוניאלי במזה"ת

מגמות איחוד:

מבטאות את המציאות החדשה ההיסטורית והערבית המתהווה לאחר מלה"ע ה –II, הגורמים לכך הם:

  • היסטוריה ותרבות משותפת לדוברי הערבית מעיראק במזרח עד מרוקו במערב
  • דת האיסלאם כגורם משותף ומאחד.
  • עליית מנהיגים כריזמטים, כדוגמת נאצר במצרים ותפיסתו האקטיבית למען איחוד העולם הערבי.
  • מדינת ישראל, כגורם המלכד את העולם הערבי.

דוגמאות למגמות האיחוד

  • ב 1945 הוקמה הליגה הערבית, שנועדה ליצור שיתוף פעולה כלכלי וצבאי בין מדינות ערב, תוך כדי הסתייגות המאפשרת לכל מדינה לשמור על הריבונות ועל הגבולות המדיניים שלה.
  • איחוד בין מדינות, למשל הקמת הקע"ם (קהילה ערבית מאוחדת), איחוד בין מצרים וסוריה. איחוד זה פעל בין השנים 1958-1961. שיתוף פעולה זה חיבר בין שתי מגמות מאחדות: הנאצריזם במצרים והבעת` בסוריה.
  • הסכסוך הישראלי – ערבי, כפי שבא לידי ביטוי בכינוס ועידות פיסגה מאז 1964.

מגמות פיצול

מגמות אלו באו לידי ביטוי בעימות בין השאיפה לאחד את העולם הערבי לבין השאיפה של כל מדינה להבטיח את עצמאותה, את האידיאולוגיה, את גבולותיה, נוסף ליריבות וסכסוכים בין מדינות ערב הנובעות מחשש להתחזקות מדינה אחת על חשבון רעותה.

  • משטרים מלוכנים שביקשו לשמור על צורת המשטר, לעומת משטרים רפובליקנים שראו את עצמם "מתקדמים" ביקשו להפיץ את רעיון המהפכה.
  • המלחמה הקרה- מדינות ערב נקטו עמדה לטובת שיתוף פעולה עם ברית המועצות, וכך השתתפו במלחמה הקרה.
  • מאבק בין מנהיגי מדינות ערב על ההשפעה והדומיננטיות בעולם הערבי.
  • כל מדינה שאפה לשמור על עצמאותה בהתאם לגבולות אחרי מלה"ע השניה.

דוגמאות לפיצול

o       ניסיונות להקמת בריתות אזוריות לטובת המערב

o       יריבויות מסורתיות בין השלטון המלוכני  האשמי בירדן, ערב הסעודית ועיראק לעומת מדינות לעומת סוריה ומצרים.

o       פיצול במדינות עצמן למשל: לבנון מורכבת ממיעוטים שונים, ולכן יש קושי לשמור על האיזון.

o       מפלגת הבעת` בסוריה שאפה להפיץ את רעיון הסוציאליזם הערבי ואילו השאיפה של נאצר במצרים לאחד איחוד טוטלי את העולם הערבי, את העולם המוסלמי ואת המדינות האפריקניות.

o       המלחמה הקרה והתלבטות בין שני הגושים.

 

מצרים בתקופת שלטונו של נאצר.

בשנת 1952 בצעה חבורת קצינים אשר כונתה "הקצינים החופשיים" הפיכה במצרים.

ה"קצינים החופשיים" הם קציני צבא, רובם צעירים ומשכילים, אשר התארגנו בתאים חשאיים על רקע הבעיות החמורות של מצרים. חלק מהם פעלו כנגד בריטניה עוד בתקופת מלחמת העולם השניה ואף תמכו בגרמניה וחלקם, כמו נאצר עצמו, נלחם בשורות הצבא המצרי בא"י במלחמת 1948, וחש את הרגשת ההשפלה בתבוסה במלחמה.

ב 23 ביולי 1952 הדיחו את המלך פארוק והכריזו על מצרים כרפובליקה. בראש ההפיכה הועמד הגנרל מוחמד נאגיב אשר היה קצין מבוגר ואהוד, אך הרוח החיה בהפיכה היה הקולונל גמאל עבד אל נאצר.  עד מהרה פרץ מאבק על השלטון בין נאצר הצעיר, השאפתן, והקיצוני  לבין נגיב המבוגר והמתון יותר. בשנת 1954 הודח נגיב, נאצר השתלט על מוקדי השלטון, "נבחר" לנשיא בשנת 1956 ושלט שלטון יחיד במצרים עד מותו בשנת 1970.

 

מדיניות הפנים של הנשיא נאצר.

המשטר שבראשו עמד נאצר נשא אופי טוטליטרי. הביטויים לכך היו:

1.       לפי חוקת מצרים, הנשיא הוא בעל סמכויות נרחבות ביותר. הנשיא הוא הרשות המבצעת העליונה, הוא ממנה את חברי הממשלה והוא יוזם את פעילות החקיקה ב"אספה הלאומית", אותה הוא יכול לכנס או לפזר בהתאם לרצונו. בסיס כוחו הוא  הצבא והערצת ההמונים.

2.       איסור קיומן של מפלגות - כדי לזכות בתמיכת ההמונים הוקם ארגון עממי במקום המפלגות אשר נשא שמות מצרים הפכה למדינה חד- מפלגתית בה יש חפיפה מלאה בין המפלגה לבין המדינה. 

3.       שליטה -  מצרים הפכה ל"מדינת משטרה". רשת של סוכנים ומרגלים האופוזיציה דוכאה  והושתקה.

4.       תעמולה ופולחן אישיות - למשטר היתה שליטה מוחלטת על כל אמצעי התקשורת והונהגה צנזורה חמורה. כמו כן הונהג פולחן אישיות נרחב: דמותו של נאצר פארה את העיתונים, על שמו נקראו אין ספור מפעלים ציבוריים, שכונות, רחובות, ואף אגם מלאכותי (שנוצר ע"י סכר אסואן) נקרא על שמו ("אגם נאצר"). נאצר עצמו הרבה לנאום בפומבי, תוך שהוא מרבה להשתמש בביטויים עממיים ופופולאריים  ומדבר בניב העממי. כמובן שמערכת החינוך הותאמה לתעמולה בהכוונת השלטון.

5.       נאמנות הצבא - משטרו של נאצר התבסס על נאמנות הצבא. כדי לשמור על נאמנות זו טופחה הצמרת הצבאית, קציני הצבא מונו לתפקידי מפתח גם במנהל ובמנגנוני הממשל.

6.       דת ומדינה -  מתוך הכרה בחשיבותו של האיסלאם לא הפך נאצר את מצרים למדינה חילונית, אך דאג להכפיף את חכמי הדת לשלטון ולפקח על פעילותם.

הנאצריזם זו תפיסה פוליטית חברתית שראתה את נאצר כמנהיג כל הערבים ואת מצרים כמנהיגת כל מדינות ערב. התפיסה של נאצר על מקומה של מצרים בעולם הוא תאר בספרו "הפילוסופיה של המהפכה". בתיאורית שלושת המעגלים, מצרים צריכה לפעול: המעגל הערבי, בו צריכה מצרים למלא תפקיד מרכזי באיחודו ובשחרורו. המעגל האפריקני, בו צריכה מצרים למלא תפקיד מרכזי במאבק לשחרור לאומי ולהפוך את קהיר לבירת אפריקה.
המעגל המוסלמי, בו תמלא מצרים תפקיד בחידוש העוצמה האיסלאמית.

לפי "תיאורית שלשת המעגלים" נאצר רואה עצמו כגיבור האומה הערבית אשר יוליך אותה לאיחוד מדיני. לאחר מכן תפעל מצרים בנחישות גם בשני המעגלים האחרים.

הוא בקש להשפיע על מהלך המאורעות בעולם הערבי, לתמוך בשליטים הערביים התומכים בשאיפותיו ולהדיח את המתנגדים לו. הוא האמין כי איחוד העולם הערבי יהפוך את מצרים למדינה המובילה בין הערבים, יפתור את בעיותיה הכלכליות , יעלה את קרנו של נאצר עצמו, יסלק מן העולם הערבי את שרידי האימפריאליזם המערבי, והעיקר : יגייס את העולם הערבי למלחמה בישראל.

 

נאצר ביקש לאחד את העולם הערבי על ידי :

1.       בריתות צבאיות עם מדינות ערב אחרות.

2.       חתירה נגד משטרים ערביים פרו- מערביים (ירדן, לבנון) ועידוד הפיכות בהם (עיראק, תימן).

3.       כינוס ועידות פסגה של שליטים ערביים.

4.       הקמת קע"ם - הקהילה הערבית המאוחדת, 1958 הוקם איחוד בין מצרים לבין סוריה ביזמתה של סוריה. איחוד זה היה אמור להיות מלא על בסיס שוויוני בין שתי המדינות. נאצר נבחר במשאלי עם בשתי המדינות לנשיא קע"ם, הוקמו מוסדות משותפים לשתי המדינות ונקבעה חלוקת תפקידים. למעשה השלטון היה ריכוזי ונוהל ע"י מצרים בנוסח המצרי : רוב חברי הממשלה המרכזית היו מצרים, ההחלטות החשובות התקבלו בקהיר ובממשלה ה"מקומית" בדמשק עסקה בענינים פחות חשובים, המפלגות בסוריה פורקו ו"אספה לאומית" שחבריה מונו ע"י הנשיא נאצר מלאה את מקומן, הונהגו רפורמות כלכליות דומות לאלו שהונהגו במצרים, בסוריה חנו יחידות צבא מצריות. למעשה היה זה "איחוד" שנשלט ע"י מצרים. ב 1961 פרצה בסוריה הפיכה צבאית, שבעקבותיה פרץ מרד ולאחר מכן פורקה קע"ם. הסיבות לפרוק הקע"ם היו חששה של סוריה לאבד את ריבונותה וחרותה עקב ההגמוניה המצרית וחוסר שביעות הרצון של חוגים שונים מן הרפורמות הכלכליות (הבורגנות חששה מאובדן רכושה, השמאל טען כי הרפורמות אינן מהירות מדי). פרוק קע"ם הוכיח כי איחוד ערבי עדיין לא היה אפשרי, והוא הווה מכה קשה למצרים.

שקיעת הנאצריזם.

החל מ 1961 מתחיל תהליך של שקיעת הנאצריזם  שנמשך עד למותו של נאצר ב- 1970

הסיבות לשקיעת הנאצריזם הן :

·         המערב נחלץ להגן על המשטרים הפרו-מערביים (לבנון, ירדן ומאוחר יותר סעודיה) ומנע את השתלטות נאצר על העולם הערבי כולו.

·         נאצר הסתבך במלחמת האזרחים בתימן. בשנת 1962 פרצה בתימן הפיכה צבאית, השליט המסורתי ("האימאם") הודח והוקמה רפובליקה .השליט המודח נמלט למדבר אל נאמניו מקרב השבטים ופרצה מלחמת אזרחים. נאצר נחלץ להגן על המשטר הרפובליקני המהפכני ושלח לתימן חיל משלוח מצרי גדול . כך סיבך את מצרים במלחמה יקרה וחסרת תכלית שנמשכה עד 1967. הכישלון המצרי בתימן סמן את תחילת החלשותו של הנאצריזם.

·         פרוק קע"ם הוכיח כי מדיניותו של נאצר לאיחוד מלא של העולם הערבי אינה אפשרית, והנחית מכה ליוקרתו.

·         התבוסה המוחצת שנחל הצבא המצרי במלחמת ששת הימים ( יוני 1967) ערערה ביותר את מעמדה של מצרים ואת יוקרתו של נאצר. נאצר, אשר העמיד את המאבק בישראל בראש מעשיו ספג מהלומה קשה אשר ממנה לא התאושש.

 

המדיניות הכלכלית של נאצר ("סוציאליזם ערבי").

במצרים הונהג "סוציאליזם ערבי",שמאפייניו הם : כלכלה ריכוזית , מונופולים ממשלתיים של ענפי התעשייה העיקריים,  רפורמה אגררית נרחבת וחלוקת האדמות מחדש, חקיקה סוציאלית  בנושאי בריאות, חינוך והגנה על זכויות העובד.

סכר אסואן – הוא המבצע הכלכלי החשוב ביותר בתקופת נאצר (ואף בתולדות מצרים במאה העשרים).  מבצע הנדסי אדיר זה מומן באמצעות סיוע של בריה"מ, ושינה את פניה של מצרים. הסכר מאפשר לשלוט על זרימת המים בנילוס, לאגום אותם ע"י הסכר ("אגם נאצר"),ולהפיק כמויות גדולות של חשמל זול. ע"י כך שופרה מערכת ההשקיה של מצרים, יושבו מיליוני פלאחים על קרקעות חדשות והוגבר הייצור התעשייתי.

 

המדיניות הבינלאומית של נאצר

"נייטרליזם חיובי" - בשנות החמישים והשישים עלתה חשיבותן של מדינות ה"עולם השלישי", שהשתחררו מעול הקולוניאליזם. מדינות אלו שאפו לכונן גוש של מדינות אשר לא יהיה מזוהה עם אחד מן הצדדים ב"מלחמה הקרה", וכך נוצר המושג של המדינות "הבלתי מזדהות". נאצר קשר קשר הדוק עם מנהיגי ה"בלתי מזדהות" ובראשם הנשיא טיטו מיוגוסלביה, וראש ממשלת הודו נהרו. עד מהרה נהפך נאצר לאחד ממנהיגי ה"עולם השלישי" והמדינות ה"בלתי מזדהות". את ההזדהות שלו עם מדינות אילו כינה נאצר בשם "נייטרליזם חיובי". למעשה היה זה סוג של נייטרליזם אשר התרחק מן המערב ורחש אהדה לבריה"מ. כך הפך נאצר למנהיג בינלאומי חשוב , לאחד ממנהיגי העולם השלישי והחל להתרחק מן המערב ולהתקרב לבריה"מ. במישור האפריקני תמך נאצר בתנועות שחרור לאומיות ובמאמצי עמי אפריקה להשתחרר משלטון המעצמות הקולוניאליות.

 

ההתקרבות לבריה"מ. ב 1955 חתם נאצר על עסקת נשק גדולה עם צ`כוסלובקיה ("העסקה הצ`כית"), באישורה ובעידודה של בריה"מ. צעד זה היה הראשון במדיניות של התקרבות לבריה"מ ולגוש הסובייטי. הסיבות לכך היו :

·         נאצר סרב להשתלב במערך האמריקני במזה"ת אשר יצר ברית של מדינות מתונות ("ברית בגדד"), אשר נאצר ראה בה שריד אימפריאליסטי ומתחרה בהגמוניה של מצרים באזור. נאצר היה קרוב ברוחו למדינות ה"בלתי מזדהות" מאשר למערב.

·         ארה"ב סרבה לממן את הקמת סכר אסואן כיוון שנאצר לא רצה להצטרף למערך האמריקני, ולכן הלאים נאצר את תעלת סואץ, ופנה לבריה"מ שהבינה את הפוטנציאל הגדול הטמון בחדירה לעולם הערבי באמצעות סיוע כלכלי וצבאי.

·         נאצר האמין כי בריה"מ והסיוע הצבאי שלה יעזרו לו להלחם בישראל.

·         נאצר שאף להנהיג במצרים רפורמות חברתיות וכלכליות והאמין כי בריה"מ תסייע להנהגת "סוציאליזם" בנוסח ערבי מצרי יותר מארה"ב הקפיטליסטית.

 

התקשרותה של מצרים לבריה"מ פתחה עידן של סיוע סובייטי נרחב למצרים : בריה"מ ממנה את הקמתו של סכר אסואן, תמכה בכלכלה המצרית והפכה לספק הנשק העיקרי של מצרים (ובעקבותיה גם של מדינות אחרות בכולם הערבי). מצרים אימצה קו פרו-סובייטי במדיניות החוץ שלה והפכה להיות תלוייה בבריה"מ באופן מלא.

מאז מלחמת ששת הימים דעך נאצר כאשר מעמדו מתערער גם במצרים עצמה. הוא מת באופן פתאומי בשנת 1970, בגיל 52.  מותו של נאצר, אשר נחשב לדמות הכריזמאטית ביותר בתולדות מצרים המודרנית, מסמל גם את כשלון הניסיון לאיחוד העולם הערבי בראשותה של מצרים.

 

דפוסי עלייה וקליטה במדינת ישראל בשני העשורים הראשונים לקיומה

עם קום המדינה ניסתה ההנהגה לעצב דמות יהודית ישראלית: ה"צבר". הצבר הוא תוצר של גישת כור ההיתוך שהנהיג בן גוריון, לפיה יש להנחיל לעולים החדשים את המורשת של היישוב: ציונות, חלוציות, אהבת הארץ וערכים מתוך התרבות המערבית המודרנית, וליצור ע"י החינוך והשירות המשותף בצה"ל, דמות אומה חדשה, השונה במהותה מהמסורת שהביאו העולים מארצות מוצאם. גישה זו נבעה בעיקר מהחשש שעולים בעלי תרבויות שונות מזו שאפיינה את בני הישוב היהודי בארץ לפני קום המדינה, לא ימשיכו את מורשת הישוב.

על כן שאפו ראשי המדינה ליצור דמות של ישראלי חדש, דמות שהעולים יתחנכו להתנהג כמוה.

קליטת העלייה

ארבע השנים הראשונות לאחר קום המדינה היו המשמעותיות מבחינת העלייה. תוך 3שנים מספר היהודים במדינה, ומספר העולים היה גדול ממספר הוותיקים בארץ. התנאים ששררו בארץ בתקופת גלי העלייה ההמוניים היו קשים.

·        העדר משאבים כלכליים : כסף, דיור, תעסוקה, מזון ולכן הונהגה בארץ "מדיניות הצנע" שהבטיחה מוצרי מזון בסיסיים לכל האוכלוסייה בארץ, ולא רק לעולים.  העולים הגיעו ברובם חסרי כל רכוש והכשרה מקצועית, משפחות מרובות ילדים, עם אחוז גבוה של קשישים ואחוז נמוך שיכולים לפרנס.

·        דיור - אחד האתגרים הגדולים להתמודד עם העלייה – פתרונות דיור.

בתחילה הושיבו עולים במחנות בריטים שפונו, בבתים נטושים בערים מעורבות, אך משמגורים אלה לא הספיקו היה צורך לחפש פתרונות נוספים, וכך הוקמו המעברות שיכונים זמניים לעולים עד למציאת שיכון קבע. המעברות אמנם כוונו לכל העולים, אך בפועל יושבו במרביתם עולים מארצות האיסלאם. הם שהו במעברות תקופות ארוכות יותר מעולי המערב. מפני שעולי המערב נעזרו בקרובי משפחה שהיו להם בארץ, וכן בארגונים שהופעלו ע"י ארצות מוצאם.

תנאי הקיום במעברות היו קשים, צפיפות רבה, ותנאי היגיינה ירודים. תורים ארוכים השתרכו כדי לקבל שירותי בריאות מזון וכדומה. חלק מהמעברות הפכו לעיירות פיתוח: ירוחם, קריית מלאכי, קריית שמונה. עיירות הפיתוח

ההתיישבות החדשה שינתה את פני המפה, הפער בין הקבוצים והמושבים גדל. מוסדות היישוב הבינו שלא ניתן להפנות יותר עולים להתיישבות חקלאית, ובהתאם לתפיסת פיזור האוכלוסייה הוחלט על הקמת עיירות פיתוח.

ההחלטה על הקמת עיירות הפיתוח נבעה ממספר גורמים:

  1. במערך הישובים שבטרם קום המדינה היו חסרים מרכזים עירוניים בינוניים.
  2. לא כל אוכלוסיית העולים הייתה יכולה להיקלט בחקלאות, גם בשל העדר קרקע חקלאית ומקורות השקייה, וגם בשל החתך התעסוקתי.
  3. עיירות הפיתוח מהוות פתרון מצוין לתפיסת פיזור האוכלוסייה.
  4. עיירת הפיתוח התיישבה עם האידיאולוגיה החלוצית מחד, ועם הפיתוח המודרני מאידך.

עיירת הפיתוח הייתה אמורה להיות מרכז עירוני שבו חנויות, בתי מלאכה, תעשייה זעירה ובתי תרבות שיספקו שירותים גם לישובים החקלאיים באזור. השיקולים בבחירת מיקום להקמת ערי הפיתוח היו גיאוגרפיים ביטחוניים.

הקשיים היו דומים לקשיים במושבים, אבטלה גדולה שררה  ויחד אתה התפתח הייאוש והמרירות.

מערכת החינוך בעיירות הוזנחה, והישגי התלמידים פיגרו אחר ההישגים במרכז הארץ.

גובשו תוכניות חינוך שנקראה האינטגרציה בחינוך ומטרתה הייתה  להתמודד עם בעיות תלמידים טעוני טיפוח, להחדיר מרכיבים של חדשנות בחינוך ולהפגיש תלמידים מרקע שונה. הרפורמה בחינוך כללה:

·        פערים - הפערים נבעו מכך שהאשכנזים הוותיקים והחדשים כאחד לא הכירו את שפתם, לא הבינו את התרבות המזרחית ואת אורח החיים המזרחי, ולא הבינו את החינוך והשקפת העולם. בתפיסת כור ההיתוך שהייתה נהוגה, הוצאו ילדים מבתיהם ונשלחו ללמוד בקבוצים במטרה לחנכם לדמות "הצבר". פערים כלכליים נפתחו במקומות המגורים בערים המבוססות לעומת עיירות הפיתוח או במושבים מרוחקים, רובם לאורך הגבול. פערים בתעסוקה עבודות מזדמנות ושכר זעום, בעוד שהוותיקים שלטו על עמדות הכוח במערכת הכלכלית והרוויחו היטב.

פער בפעילות הפוליטית, העולים לא הצליחו לחדור לעמדות כוח במפלגות, וההנהגה שלהם באה לידי ביטוי רק בהפגנות. למרות זאת מפעל העלייה בשנותיה הראשונות של המדינה, היה מלווה בקשיים וטעויות גורליות, הוא בבחינת נס, שהצליח חרף כל הקשיים.

בחברה בישראל הורחבו הפערים בין הוותיקים לחדשים, וגם בקרב העולים גבר הפער בין העולים מאירופה לעולי מדינות האיסלאם.

פרשת ואדי סאליב

ואדי סאליב היא שכונת עוני בחיפה, שכונה שהתפנתה מתושביה הערבים, ובה יושבו עולים שהגיעו מצפון אפריקה.

הרקע לפרשה – 8.7.59 , התפרע שיכור באחד מבתי הקפה בעיר התחתית בחיפה. שוטרים שהגיעו למקום, ירו באוויר. במהומה שהתפרצה נפגע אחד מהמתקהלים ברגלו. תוך דקות נפוצו שמועות שהאיש נהרג מכדורי המשטרה.

תגובת הצבור – מאות יוצאי צפון אפריקה התקהלו תוך זמן קצר והאירוע הפך להתפרעות המונית.

ניידות משטרה נרגמו באבנים. משרדי מפא"י וההסתדרות נפרצו וניבזזו. מכוניות הוצתו. התארגנה תהלוכה אלימה של מאות גברים.

תוצאות האירוע -  15 שוטרים נפצעו ופונו לבתי חולים. ההתפרעויות הורחבו לאזורים נוספים כמו בבאר שבע, מגדל העמק, ובשכונות המאוכלסות עולי צפון אפריקה. כל ההתפרצויות הסתיימו בעשרות פצועים. המהומות העלו בפעם הראשונה את מצוקת יוצאי צפון אפריקה והאפלייה מהוותיקים.

תגובת השלטונות – הוקמה ו. חקירה, שתפקידה היה לבדוק את הטענות בדבר הקיפוח. מסקנותיה היו:

  1. לא היית הצדקה לשוטרים לפתוח באש. בהפגנה בוואדי סאליב.
  2. הדו"ח קבע שמאחרי המהומות לא עמד גוף מאורגן.
  3. הדו"ח קבע שעולי צפון אפריקה לא קופחו בהשוואה לבני עדות אחרות.
  4. יש להיות ערים לבעיותיהם ומצוקותיהם ולתנאי המחייה של העולים.
  5. הדו"ח נמסר לגולדה מאיר.

 

המשכה של פרשת ואדי סאליב, התבטא ברגישות גדלה והולכת לבעיה העדתית. הימים היו לקראת בחירות. מצד אחד נתן הדבר דחיפה נמרצת לכמה חידושי קו חשובים בתחומי המשק והחינוך והחקיקה. מצד אחר היו לדבר תוצאות שטחיות אך רבות משמעות בכך, שמזרחיים וצפון אפריקאיים הוכללו ברשימותיהן של הרבה מפלגות ב"מקומות בטוחים".

בבחירות החלו להופיע מפלגות עדתיות מובהקות.

מנהיגים רבים ובכללם דוד בן גוריון החלו לדבר על הצורך למנות מספר רב יותר של יוצאי המזרח לכהונות ציבוריות חשובות.

בבחירות בשנת 1961 – תמכו במפא"י כמה מהקבוצות הספרדיות הוותיקות, ובהתחשב בכך, נכנס לממשלה שר ספרדי נוסף.

המשך לפעילות עדתית מפלגתית פרץ מחדש וביתר שאת רק בשנות ה – 70 בעליית "הפנתרים השחורים".

 

 

הבהרת המושג "המלחמה הקרה" והצגת גילוייה.

מלה"ע ה -II גרמה לשינוי משמעותי ביחסי המעצמות בעולם. היחלשות מעצמות אירופה שאיבדו את כוחן הצבאי ואת המושבות שלהן והתחזקות ארה"ב וברה"מ כמעצמות עיקריות. ארה"ב לא נפגעה ישירות מהמלחמה ויצאה מחוזקת מבחינות רבות. היא הגבירה את רמת הייצור שלה וכוחה עלה מאוד לעומת ירידת אירופה. נוסף לכך רק לה היה נשק גרעיני. מנגד ברה"מ חיזקה את מעמדה ואת השפעתה באירופה, הגדילה את שיטחה.

על רקע זה נוצר מתח בין שני הגושים. סימנים לכך ניתן לראות עוד לפני סיום מלה"ע ה II כשמנהיגי המערב ניסו לעצור את הרוסים ככל האפשר. למרות היות ברה"מ בת ברית חשובה מאוד שסייעה להביס את המשטר הנאצי. הגישה של המערב לבלום את ברה"מ ואת הקומוניזם בעולם ובאירופה. ניצחונות הרוסים במלחמה הגבירו את החשש הזה. 

לאור מתחים בין מעצמות המערב לברה"מ הוחלט לחלק את מדינות אירופה בין המעצמות ל"אזורי השפעה" בשיחות בין צ`רצ`יל לבין סטלין ב 1945 בהסכמי יאלטה. לאחר המלחמה מוסדו ההסכמים וראיה לכך ניתן לראות את הסכמת המערב להקמת שלטון קומוניסטי בפולין, למרות שהמערב תמך בממשלה גולה. ומנגד ניתן לראות כיצד הרוסים לא התערבו כשביוון דוכאו הקומוניסטים ע"י הצבא הבריטי. לאחר המלחמה עוד האמינו שההסכמים יחזיקו מעמד, אך התברר מהר מאוד שהצדדים החלו לחשוד האחד בשני כמי שמנסים להשתלט ולהתערב בענייני הצד השני.

 

גילויי היריבות בין שתי המעצמות, יצירת "מסך הברזל", דוקטרינת טרומן, תוכנית מרשל .

במערב חששו מהתפשטות הקומוניזם, במיוחד לאור פעולותיהם של הרוסים בתחומי ההשפעה החדשים: ניסיון להשליט משטרים פרו-רוסיים על פי הדגם הקומוניסטי. נוסף על הקמת מפלגות קומוניסטיות שזכו לאהדה רבה במערב. סטלין, מנהיג ברית המועצות, מצד שני חשד בארה"ב שבאמצעות תוכניות סיוע מאסיביות מבקשת לחדור ולהתערב ולהשפיע על תחומי השפעתה.

לכן החשדנות ההדדית הובילה למתח והתדרדרות וב  1947 העימות היה גלוי. הביטוי לכך הוא סירובה של ברה"מ לקבל סיוע אמריקאי במסגרת תוכנית מרשל. יותר מזה היא אף התנגדה שמדינות בתחום השפעתה יקבלו סיוע זה. ככל שהנתק בין המעצמות גדל כך פעל סטלין לפעול למען כפיית הקומוניזם גם אם זה היה כרוך בחיסול מנהיגים מתנגדים ומפלגות בתירוצים שונים ובמשפטים מבוימים על "פשעים" שונים בעיקר ריגול למען המערב.

ב 1948 השתלטה ברה"מ על מזרח אירופה, עם ההשתלטות על צ`כוסלובקיה וכתוצאה מכך העתקת הדגם הכלכלי והפוליטי של ברה"מ. התגובה הפושרת של המערב קיבלה את עובדת היווצרותו של "מסך הברזל". בהמשך סטלין לחץ על יוגוסלביה להשתלב במדיניות קומוניסטית, למרות שלא פעל באמצעים אלימים מחשש להתערבות צבאית של ארה"ב. אך כדי שהתקדים של יוגוסלביה לא יתפשט למדינות אחרות פתח בגל טיהורים ב 1948-1949 שנועד לסלק את המנהיגים שנחשדו בחוסר נאמנות לרוסיה.

  • דוקטרינת טרומן - בעקבות העימות סביב המאבק הבריטי במחתרת הקומוניסטית ביוון. פנו הבריטים לאמריקאים כדי לסייע להם בעיקר מבחינה כלכלית. זאת בנוסף לחשש הגובר של ארה"ב בנוגע לניסיונות ההתפשטות של ברה"מ. הנשיא האמריקאי טרומן קבע את העמדה שלפיה ארה"ב תעזור לכל מדינה הנתונה בקשיים וזאת כדי למנוע את נפילתה לקומוניזם. " אחד היעדים העיקרים של ארה"ב ליצור תנאים שבם ניתן יהיה לקיים חיי חופש וחירות. בעיקר משום שזו הייתה הסיבה שארה"ב הצטרפה למלחמה כנגד גרמניה ויפן מבקש מהקונגרס להעניק סמכות לסייע ליוון וטורקיה בסכום 400 מיליון דולר..."
  • תוכנית מרשל  - המצב הכלכלי באירופה אחרי המלחמה היה קשה מאוד הסיוע האמריקאי ליוון וטורקיה היה רק קצה הקרחון. כדי לשקם את אירופה היה צורך בסיוע מסיבי מצד האמריקאים. זאת בהמשך למדיניות שהטווה טרומן "דוקטרינת טרומן" שיש לסייע לכל מדינה הנמצאת במצוקה וזאת כדי למנוע את נפילתה לידי קומוניסטים. שר החוץ האמריקאי הציע תוכנית סיוע למדינות אירופה, הנקראת על שמו. טענתו היא שתפקיד ארה"ב הוא לסייע למדינות כדי ליצור סיכוי ליציבות פוליטית ולשלום יציב. מדיניות זאת לא נועדה להרע, אלה למנוע רעב, עוני ומצב של אי וודאות ולסייע לצמיחתם של תנאים מדיניים וחברתיים של חופש. תוכנית מרשל הציעה סיוע לכל מדינות אירופה, כולל במזרח אירופה, אך מהר מאוד הפכה לנושא נוסף של מתח בין ארה"ב לברה"מ. הרוסים חשדו שזהו ניסיון של ארה"ב להתפשט גם למדינות במזרח אירופה ולהתערב בעניינים הפנימיים ובאינטרסים של ברה"מ. הרוסים פרשו מועידה שכינסו צרפת ואנגליה ואיתם כל נציגי "דמוקרטיות העממיות". בסופו של דבר תוכנית הסיוע ניתנה למדינות מערב אירופה בלבד. סכום הסיוע שהקונגרס האמריקאי אישר היה כ 13 מיליארד דולר. התוכנית הסתיימה ב 1952 ומדינות אירופה השתקמו .

 

 

הדיון באו"ם בשאלת ארץ ישראל, עמדת המעצמות והחלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947.

ברטניה מעבירה את שאלת ארץ ישראל לאו"ם

בריטניה, בניסיון אחרון למצוא דרך  לפשר בין היהודים לבין הערבים הזמינה את הצדדים ללונדון, אבל גם היהודים וגם הערבים סירבו להיפגש. בעקבות זאת הודיעו הבריטים

ב  15/02/1947 " בריטניה אינה מסוגלת להתמודד עם הבעיה בארץ ישראל ויא מבקשת לותר על המנדט ולהחזירו לאו"ם".

בצעד זה הבריטים קיוו שמוסדות האו"ם, שעדיין לא התגבשו, ידחו את הבקשה ויחדשו את המנדט על ארץ ישראל, אבל בתנאים חדשים. נוסף לזאת הנוכחות הבריטית בארץ ישראל גבתה מחיר כבד במשאבים, בדעת הקהל העולמים ובחיי חייליה.המדיניות הבריטית במאבק בניצולי השואה והעקורים ממחנות ההשמדה על עלייתם לארץ ישראל פגעה מאוד בתדמית וביוקרתה של בריטניה. ולבסוף המאבק עם המחתרות היהודיות חייב את בריטניה להציב כוחות צבא גדולים כדי לשמור על השקט.

הדיון באו"ם – באפריל התכנסה ועדת אונסקו"פ, שהורכבה מ 11 נציגים של מדינות צעירות וחדשות יחד עם נציגים המעצמות לאחר סיור בארץ ישראל לימוד והסקת מסקנות לגבי פתרונות רצויים בארץ ישראל. לרכב הוועדה הייתה משמעות מיוחדת, שכן המדיניות של המדינות החדשות כללה סימפטיה לרעיון העצמאות וההגדרה העצמית, לכך הי ה משקל בקבלת ההחלטה.

הסיור בארץ ישראל נתקל בחרם ערבי לעומת משיתוף פעולה מצד הנהגת היישוב, שהבינה שההחלטות על ארץ ישראל תקבלנה בלונדון או בניו יורק , ושתהיינה מושפעות מאוד מדעת הקהל. לאחר חמישה חודשים של סיור באיזור הגיעה הועדה לשתי הצעות עיקריות.

הצעת מיעוט: הכוללת הקמת מדינה פדרלית משתי יחידות, יהודית וערבית, בירה משותפת לשני העמים היא ירושלים, והגבלת העלייה ליהודים במשך שוש שנים וזאת בהתאם ליכולת הקליטה של הארץ ובהתחשב בזכויות הערבים.

הצעת הרוב: חלוקה לשתי מדינות עצמאיות. המדינה היהודית תשתרע מהגליל המזרחי, עמק יזרעאל, ובמישור החוף מעכו לאשדוד ועד איזור הנגב. המדינה הערבית תשתרע תכלול את איזור יהודה ושומרון, עזה והגליל המערבי. ירושלים תהיה בשליטה בינלאומית ולאחר 10 שנים יתקיים דיון על מעמדה של המדינה היהודית.

עמדת המעצמות

ארצות הברית – אחרי מלחמת העולם השנייה התחזק מעמדה והיא הפכה לאחת משתי המעצמות העולמיות. במהלך המלחמה התחזק מעמד ה על חשבון ירידת מעמדה של בריטניה שפיתחה תלות בארצות הברית. תלות זו באה לידי ביטוי בשיתוף פעולה ומאינטרסים זהים: מאבק הדמוקרטיה נגד המדינות הטוטליטריות. הבריטים נאלצו להתייחס לאינטרסים והמטרות האמריקאיות בנושאים כגון, העם היהודי, השואה, העקורים, הבוחר היהודי בארצות הברית והישוב היהודי בארץ ישראל. מדיניות  של ארצות הברית במזרח התיכון נבעה מהצורך לענות על צרכיה של הקהילה היהודית האמריקאית בנושא המדינה היהודית בארץ ישראל, ומהתמודדות מול ברית המועצות על ההשפעה במזרח התיכון במסגרת המלחמה הקרה.

בריטניה – אמנם איבדה ממעמדה והייתה תלויה בארצות הברית, אבל דפוס הפעולה הושפע מהאכזבה מהחלטת האו"ם שלא לחדש לה את המנדט על ארץ ישראל, והחליטה לא לשתף פעולה. ההחלטה הייתה לסיים ולעזוב את ארץ ישראל ב 14/05/1948 ולאפשר לכוחות האו"ם להיכנס רק שבועיים לפני מועד זה. המטרה הבריטים לגרום לאי סדר ולהוכיח שאי אפשר להסתדר בלעדיה.

ברית המועצות – תמכה בהקמת מדינה יהודית מכמה סיבות, ראשית במאבק על תחומי ההשפעה במסגרת המלחמה הקרה, בניסיון לדחוק את בריטניה מהמזרח התיכון ולגרום לסכסוך בין הבריטים לבין האמריקאים. נוסף לזאת הרוסים חשבו שתמיכה במדינה היהודית המורכבת מאוכלוסיה ומאפיינים מזרח אירופיים תסייע לחיזוק מעמדם במזרח התיכון מול ארה"ב ובריטניה.

ההצבעה בכ"ט בנובמבר 1947

בהצבעה שהתקיימה ב 29/11/1947 תמכו  בהצעת הרוב, הקמת מדינה יהודית 33 מדינות, התנגדו 13 מדינות ונמנעו 10 מדינות ( כולל בריטניה).

 

שאלות מאגר

1.                   א.  תאר את הקשיים העיקריים שעמדו בפני פולין  לאחר מלחמת העולם הראשונה.

ב.  תאר את דרכי הפעולה הלאומית של יהודי פולין.

2. פולין בין 2 מלה"ע

א.      תאר את הקשיים של פולין במעבר מחברה חקלאית לחברה בעלת משק מודרני.

ב.      תאר את השינויים בחיי היהודים בתחומים הבאים: מעמד חוקי ומשפטי, חינוך וכלכלה.

3. גרמניה מעליית השלטון הנאצי

א.      תאר את המרכיבים העיקריים של האידיאולוגיה והסבר כיצד יישם המשטר הנאצי את מדיניותו בין השנים 1933-1939 בשני תחומים לבחירתך.

4. מלחמת העולם השנייה עד תחילת ה"פתרון הסופי"

א.      הסבר את רעיון "הסדר החדש" באירופה, מהם הצעדים שנקטו הנאצים בזמן המלחמה כדי לקדם את הרעיון.

ב.      תאר את הקשיים של היהודים בגטאות, הסבר שלוש דרכים כיצד התמודדו עם קשיים אלו.

5. מלחמת העולם השנייה מתחילת ביצוע ה"פתרון הסופי"

א.      הסבר את הקשר בין תחילת ההשמדה למלחמה בברית המועצות ותאר את השלבים בביצוע "הפתרון הסופי".

ב.      תאר את דרכי הלחימה של היהודים בתקופת ביצוע הפתרון הסופי והסבר את ייחודו של מרד גטו וורשה.

6. המזרח התיכון בשנות ה-50 וה-60

א.      הסבר שני גורמים שחיזקו את מגמת הפיצול בעולם הערבי בשנות ה50 וה-60 והצג ביטוי אחד של מגמה זו. (12 נק`)

ב.      הצג שתי פעולות של נאצר במדיניות החוץ או מדיניות הפנים והסבר את המטרה של כל אחת מהן. (13 נק`)

7. דפוסי עלייה וקליטה במדינת ישראל בעשור הראשון והשני לקיומה

א.      ציין שני דפוסי פעולה של מדינת ישראל בארגון העלייה מארצות האסלאם בשנות ה-  50 , והצג את המאפיינים של אחד מדפוסי פעולה אלה. (10 נק`)

ב.      הסבר במה אירועי ואדי סאליב (1959) משקפים את קשיי הקליטה של העולים בשנות ה- 50 ,  ומה הייתה ההשפעה של אירועים אלה על החברה הישראלית. (15 נק`)

8. הסבר את המושג "מלחמה קרה" והצג את גילוייו.

9. הסבר את הגורמים שהביאו לסיום המנדט הבריטי בא"י.

10. הסבר את עמדת המעצמות והחלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947.

 

 

 

שאלות ותשובות

  • מה הבעיות של פולין בתחום כלכלה ומשטר בין שתי מלחמות העולם, כיצד התמודדה איתן?

כלכלה – פולין התבססה על כלכלה מסורתית שאינה מתאימה לשאיפות המודרניות שלה.

משטר- קושי בשנות ה –20 לעבור למשטר דמוקרטי לאור העובדה שאוכלוסיית המדינה הצטרפה מצורות משטר שונות.

התמודדות: בתחום הכלכלה עריכת רפורמה מקיפה , מעבר לתעשייה מודרנית, חלוקה מחדש של קרקעות המדינה כדי ליצור יחידות משק גדולות, בתחום המשטר נחקקה חוקה מתקדמת שהעניקה שוויון זכויות, זכות לבחור ולהיבחר, חקיקת חוק חינוך חובה ועוד.

  • תאר את המעבר של פולין למשטר דמוקרטי:

הקמת פולין מחדש כמדינה דמוקרטית עוררה בעיות רבות. האוכלוסייה שהגיעה מתרבות שלטונית שונה התקשתה לתפקד במשטר דמוקרטי, שבו לאזרח יש מחויבות לדאוג לענייניו בעצמו, האזרח הוא יחיד שצריך להתנהל מול השלטון בעצמו. אין במשטר זה בדרך כלל עדיפות למסגרות קבוצתיות.  חלק מהמיעוטים השונים התייחסו בחשדנות למשטר עצמו ולכן נאמנותם הייתה נתונה למיעוט ולא למדינה. מבחינה כלכלית המשטר ביקש לערוך שינויים וליצור כלכלה מודרנית ומתקדמת, ואילו האוכלוסייה בפולין הייתה עסוקה בכלכלה מסורתית ולעיתים קרובות גם נחשלת. מבחינה חברתית, קיומם של מיעוטים שונים הקשה מאוד על הניסיונות ליצור חברה הומוגנית בפולין, וכל מיעוט ביקש זכויות מיוחדות לשמירת המסגרות הלאומיות, בהתאם ל"הסכם המיעוטים". מבחינה פוליטית שיטת הבחירות החדשה העניקה אפשרות להקמתן של מפלגות רבות שהתייחסו לתחומים שונים, ריבוי המפלגות, אודות לשיטת הבחירות היחסיות, גרם לחוסר יציבות פוליטית שבא לידי ביטוי בהקמתן של ממשלות רבות עד להפיכה צבאית שבה גנרל יוזף פילסודסקי תפס את השלטון ועצר את תהליך ההתקדמות לעבר משטר דמוקרטי.

  • הסבר את  השינויים בחיי היהודים בפולין  בתחומי: משטר, חינוך, תרבות

משטר, הדמוקרטיה החדשה העניקה שוויון זכויות שאפשרו את השתלבות היהודים במערכות החיים השונות, יהודים למדו מקצועות חופשיים השתלבו בהשכלה הגבוהה, השתלבו בחיים הפוליטיים, בחרו ונבחרו למוסדות המדינה, בתחום החינוך הצטרפו לבתי ספר פולניים, הקימו ושיכללו את מערכת החינוך היהודי תוך כדי הוספת מקצועות ואת השפה הפולנית וכך שיפרו את יכולתם להשתלב בחברה הפולנית המודרנית. ניצלו את האפשרויות לעיתים טוב יותר משאר המיעוטים כפי שניתן להבין מהתרכזות היהודים בערים הגדולות. בתחום התרבות ניתן לראות הוצאה לאור של עיתונים וספרים רבים בשפות: פולנית, עברית ואידיש, מחזות רבים בתיאטרון עסקו בזהות היהודית בפולין  וככלל הייתה פריחה תרבותית גדולה בעיקר בשנות ה – 20 ובתחילת שנות ה-30.

 

  • הסבר כיצד שלושה צעדים שנקט היטלר לבניית המשטר הנאצי בגרמניה בשנים 1933-1935 , מבטאים  את האידיאולוגיה הנאצית:

חוק ההסמכה 1933: העברת סמכות החקיקה מהרייכסטאג לממשלה, והעברת הסמכות לחקיקה לקנצלר – מבטא את עיקרון המנהיג, ואת עיקרון שלילית הדמוקרטיה.

תהליך ההאחדה: מבטא את הטוטאליטריות ואת עיקרון שלילת הדמוקרטיה.

פירוק האיגודים המקצועיים והקמת "חזית העבודה הגרמנית", ביטול כל המפלגות חוץ מהמפלגה הנאצית – עקרון שלילת הדמוקרטיה, עקרון תורת הגזע.

מינוי היטלר לפיהרר: פעולות לקידום פולחן האישיות של הפיהרר, ריכוז כל משרות השלטון בידיו כולל הצבא – עקרון המנהיג.

 

  • מהם עיקרי התוכן של חוקי נירנברג:

חוק אזרחות הרייך: קבע שרק בעלי דם גרמני זכאים לאזרחות גרמנית, כלומר שלילת האזרחות הגרמנית מהיהודים.

חוק להגנת הדם הגרמני והכבוד הגרמני: איסור נישואים בין גרמנים לבין יהודים וביטול נישואים מעורבים שנערכו בגרמניה או מחוצה לה, איסור קיום יחסי מין בין גרמנים לבין יהודים, איסור העסקה של נתינות המדינה בעלות דם גרמני מתחת לגיל 45, איסור ליהודי להניף את דגל הרייך.

חוקי נירנברג מבטאים את האידיאולוגיה:

בחוקים אלה יש מימוש של תורת הגזע. הם הבטיחו שהאזרחות הגרמנית תוענק רק למי שעומד בקריטריונים של תורה זו.

נתנו לגיטימציה חוקית למדיניות של אפליה, בידוד, נישול והשפלה של יהודי גרמניה, וכך יצרו חיץ בין יהודים לארים בהתאם למתחייב מהאידיאולוגיה.

 

  • הסבר את תהליך  הצטרפותה של ארה"ב למלחמת העולם השנייה:

התקפת הפתע של היפנים על בסיס הצי האמריקאי בפרל הרבור.

תמיכת בבעלות הברית והתנגדות למדיניות התוקפנות  של מדינות הציר שבאה לידי ביטוי בהצהרות (עיקרי האמנה האטלנטית) ובמעשים (חוק "החקר והשאל", צעדים כלכליים נגד מדינות הציר).

עיקרי האמנה האטלנטית:

אי סיפוח שטחים והתנגדות לסיפוח טריטוריאליים בניגוד לרצון העמים

הזכות להגדרה עצמית ועצמאות לכל העמים שנשללו מהם זכויות אלה בכוח הזרוע

שיתוף פעולה בין כל האומות בתחום הכלכלי וטיפוח גישה על בסיס שווה לכל המדינות.

הבטחת פירוק החימוש כל אומות העולם חייבות לוותר על השימוש בכוח הזרוע.

 

 

  • הציגו את הצעדים שנקטו הנאצים כדי לערער את הבסיס הקיום של יהודי פולין:

החלת חוקי הגזע על היהודים בפולין.

הגבלות ואיסורים בתחומים רבים: אזור מגורים, תעסוקה, חינוך ודת, סימון (טלאי וחנויות).

הפקעת רכוש וחשבונות בנק של יהודים.

שימוש בכוח העבודה היהודי לעבודות כפייה.

יצירת תנאי קיום לא צפויים מלווים בהתעללויות והשפלות.

  • מהן מטרות המרד בגטו, תאר את הקשיים והלבטים שהיו למורדים בגטאות?

נקמה בגרמנים.

גאולת כבוד העם שנרמס ("מוות בכבוד").

"למען שלוש שורות בהיסטוריה".

הקשיים שהיו למורדים:

מחסור בנשק וקושי להשיג נשק.

קושי להתארגן ולהתאמן במסגרת עירונית צפופה וסגורה.

חשש מהלשנות.

אין תמיכה של עורף ציבורי מחוץ לגטו, לא של האוכלוסייה ולא של המחתרת הפולנית.

לבטים שהיו למורדים:

האם לצאת למרד שתוצאותיו ידועות מראש.

האם לצאת למרד לנוכח ההתנגדות של גופים אחרים בגטו, המאמינים שיש סיכוי להישרד.

האם לצאת למרד בלי לדעת את העיתוי המדויק של האקציה שנועדה לחסל את הגטו.

האם לצאת למרד ולסכן אחרים, שאינם מסוגלים ואינם רוצים לקחת חלק במרד.

 

  • הסבר את המושג "המלחמה הקרה" והצג את גילוייה ?

מאבק שהתנהל בין בריה"מ ובין ארה"ב, מתום מלחמת העולם השנייה עד שנות ה-80 של המאה ה-20. המאבק התאפיין בצעדים שנקטה כל מעצמה לחיזוק השפעתה. צעדים אלה הוצגו כצעדי הגנה, אך פורשו ע"י המעצמה השנייה כתוקפנות. עם זאת, המאבק לא הגיע לכדי עימות צבאי ישיר והתנהל בתחומים שונים: מדיני, כלכלי, תעמולה, מעורבות בינלאומית.

ביטויים למלחמה הקרה:

הקמת "הדמוקרטיות העממיות":

יצירת "מסך הברזל":

דוקטרינת טרומן:

תכנית מרשל:

משבר ברלין

  • תאור הדיון באו"ם ועמדת המעצמות והחלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947:

שיקולי ארה"ב:

מטעמים הומניטאריים כלפי הפליטים היהודיים.

הנשיא טרומן רצה להימנע בכל מחיר מהתחייבויות כלכליות או צבאיות שהיו נדרשות מארה"ב במידה והיא הייתה מפעילה משטר נאמנות- (שהווה את החלופה לחלוקה).

בנוסף לכך הוא התחשב בשיקולים פוליטיים פנימיים נכבדים. הקול היהודי היה חיוני לו יותר מאי-פעם, בשעה שקרבו הבחירות לנשיאות של שנת- 1948 והקואליציה של המיעוטים עליה נשענו הדמוקרטים הלכה ונחלשה.

שיקולי ברה"מ - הם הבינו שסילוק בריטניה מא"י בנסיבות שהתהוו, יפגע קשות ביוקרתה ויערער את מעמדה ואת אחיזתה של האימפריה הבריטית באזור כולו.

הם האמינו שתקדים זה של סילוק מעצמה קולוניאלית ע"י תנועת שחרור לאומית, ישמש זרז להתפתחויות דומות בעולם הערבי. מצב שיפתח מרחב לחדירת השפעה סובייטית אל מרחב בו לא הייתה לה עד כה שום דריסת רגל.

סבלם הרב של היהודים בשואה כולל על אדמת בריה"מ- מחייב מבחינה רציונאלית ורגשית הקמתה של מדינה ליהודים.

  • מהם הגורמים לאיחוד והגורמים לפיצול במזרח התיכון, הצג ביטויים לכך?

מגמות איחוד

תרבות היסטוריה ומורשת משותפים.

דת האסלאם כגורם מאחד.

עליית מנהיגים כריזמטיים שנשאו את דגל האחדות הערבית.

גורם לפיצול:

אופי המשטרים

השפעת המלחמה הקרה והמאבק הבין-גושי.

המאבק על ההגמוניה בעולם הערבי:

ביטויים של מגמת האיחוד:

הקמת הליגה הערבית, כמוסד לתיאום ושיתוף פעולה מדיני, צבאי וכלכלי.

הקמת קע"ם – איחוד בין שתי מדינות ערביות.

ועידות פסגה ערביות החל משנת 1964.

ביטויים של מגמת הפיצול:

ק"עמ - העימות שפרץ סביב פרישתה של סוריה מהקע"מ והעובדה שנאצר סרב, להכיר בפרישה זו.

ב- 1955 נוסדה "ברית בגדד" , ברית צבאית ומדינית בין בריטניה, עיראק, תורכיה, פקיסטן ו איראן, אשר התקיימה עד שנת 1979.

איחוד נגדי , שהוקם על ידי עיראק  וירדן,  כתגובת להקמת הקע"ם. איחוד זה כונה ה"איחוד הערבי"

  • הסבר את מדיניות הבינלאומית של מצרים.

עסקת הנשק המצרית צ`כית.

הקמת קע"ם.

התערבות במלחמת האזרחים בתימן.

קשרים עם תנועות לאומיות באפריקה.

ניסיון להקים גוש מדיניות של העולם השלישי בהנהגתו של נאצר.

המלחמות עם ישראל.

המטרה של פעולות אלה:

לקדם את מצרים להגמוניה בעולם הערבי.

התקרבות לגוש הסובייטי והידוק הקשרים עם בריה"מ.

מנהיגות בעולם השלישי.

לאחד את העולם הערבי במלחמה נגד ישראל.

תאר את הפעולות של נאצר לפיתוחה של מצרים:

רפורמה אגרארית.

בניית סכר אסואן והעברת אוכלוסייה לאזור הסכר.

מתן עדיפות לאומית לפיתוח התעשייה, המסחר והתחבורה, וקביעת מונופול של הממשלה עליהן.

  • הסבר את הקשיים של מדינת ישראל בקליטת העולים בשנות ה-50:

בתחום הדיור:

מחסור במשאבים כספיים והעדר תשתית מתאימה למציאת פתרונות דיור מידיים לעולים.

הכוונת העולים להתיישבות חקלאית לא מתאימה לאורח החיים שאליו הורגלו חלק מהעולים בארצות האסלאם. רובם ראו בכך פגיעה במעמדם ובמסורת המשפחתית.

בתחום החינוך:

מחסור במוסדות לימוד בעיקר באזורים המרוחקים ממרכזי ערים.

צורך להכשיר מורים שילמדו במסגרות החינוך השונות, כולל במקומות שבהם שוכנו העולים כפתרון זמני.

קשיי שפה.

העדר ספרי לימוד ועזרי הוראה מתאימים לעולים מהארצות השונות.

בתחום התעסוקה:

רוב העולים היו חסרי הון עצמי שיאפשר להם להסתדר בשלב הראשון. לא הייתה תמיכה של מוסדות המדינה, וחלק מהעולים לא היו כשירים לעבודה פיזית קשה.

מחסור באמצעים ומצוקה כלכלית של המדינה בעקבות מלחמת העצמאות ומדינה צעירה בשלבי היערכות ובנייה.

  • הסבר את ההשפעות של אירועי ואדי סאליב:

שאלת הקיפוח של יוצאי ארצות אסיה ואפריקה הועלתה בפעם הראשונה במלוא חריפותה בפני כלל אזרחי מדינת ישראל. התמונות מהאירוע, שפורסמו וזכו לחשיפה רחבה בכל אמצעי התקשורת, עוררו דיון ציבורי שבעקבותיו הוצבו לראשונה סימני שאלה בנוגע למדיניות הקליטה של העולים.

 בעקבות פרסום המלצות החקירה, הממשלה והעיריות ביצעו תיקונים ושיפורים מידיים כמו: הגדלת שכר הפועלים, הגדלת מכסת ימי העבודה בחודש שנותנות לשכות העבודה, זירוז מתן קצבאות למשפחות מרובות ילדים, ניסיונות לפתור בעיות של מחוסרי דיור ומפוני מעברות.

המפלגות הפוליטיות הוותיקות הגדילו את מספר המועמדים יוצאי ארצות אפריקה ואסיה והוקמו כמה רשימות עדתיות.

המהומות יצרו דינאמיקה שהשפיעה באיטיות במהלך השנים על המגמה לשפר את הדור השני של יוצאי אסיה ואפריקה ולהביא לשיפור ברמת חייהם ובדפוסי התעסוקה שלהם. הוגדל תקציב החינוך, ננקטה רפורמה בחינוך – האינטגרציה – תוספת של 2 שנות חינוך חובה (ט` י`). הוקמו חטיבות הביניים האזוריות, שנועדו להפגיש אוכלוסיות ילדים משכבות שונות. בפועל דבר זה התבצע בשנות ה-70 וה-80.

בטווח קצר האירועים לא הובילו לשינוי במצבם של עולי ארצות צפון אפריקה, אך אלה היו הניצנים הראשונים להמשך דרכי המאבק בשנות ה-70 של תנועות מחאה כמו תנועת "הפנתרים השחורים".

 

 

 

 

נא לא לשכוח להגיע לבחינת הבגרות, שתתקיים בשעה 13:00 ביום שני ה 30/06/2008 .

נא להגיע 30 דקות לפני מועד הבחינה, עם סבלנות, מצב רוח, אוכל ושתייה המון ידע היסטורי

 

 

בהצלחה, מיכאל !

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

3 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל m i k e l d a 1 אלא אם צויין אחרת