00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אלת הלהט / קארין

אלמנה שחורה

 

 

בפינה, בין התקרה שממעל והקירות הסוגרים, המצהיבים מעשן הסיגריות,

                                   טווה לה קורים בדממה אפלה,- עכבישה.

בהילוכה המעכס, בגמישות גופה המתערטל, בחשיפת שיניה, טווה קור נוסף...

     קור דקיק, שקוף כבדולח, השזור בחוט זהב, תחרה שחורה וטיפות אגל נוצצות,

                                                           עדין למראה המתעתע.

 

כאשר אתה מתבונן מעלה אל התיקרה המצהיבה, בוחן את הסיד המתקלף והסדקים הצרים,

לא תוכל לנחש את קיומה, עבודתה בלאט וּבִשְׁחוֹר נעשית, בעדינות יתרה, גופה מתגמד, מתכנס לטיפה בלתי נראית,

         עד שתישבע בהן צדק- שאין מאומה בפינה.

 

במעופך בחדר הדלוח, תר אחר מזון לנשמתך, כנפייך הטבועות בלובן מסנוור,

ולבבות יהלומי האודם השזורים בהן, מוצמדות בסיכת בטחון על גבך.

במציאת פרור של לחם עבש, אוכל כמי שכאפו השד, אף את כנפייך הכבדות אינך מסיר,

 הפרור נבלע במהרה בעודך מעופף ועינייך

              כבר שלוחות אל הפרור הבא שבנמצא...

-במציאת פרי עסיסי, מעופף סביב, בודק את יופיו, נוסק מטה באחת ונוגס,

באם מצא חן הטעם, מתיישב ואוכל בניחותא, מתענג על מיצי העסיסיות.

הפרי הגדול מסתיר דרכך ומחליט אתה לפשוט מעלייך את כנפייך, מקפל אותם לצידך ברישול מוסתר,

  וממשיך באכילה... עד אשר מתגלה לפנייך פנים הפרי הרקוב-

       ותולעת אדומה מתפתלת בתוכו,

הבהלה שאוחזת בך משכיחה מאתך את חוסר הקיום בכנפייך, מנסה לעוף משם הלאה...

        בעודך נוסק אל עבר מותך...

 

העכבישה שעד עתה הייתה מכורבלת בפינתה מתגלה בחוזק נשיותה,

 -משלחת אל עבר גופך קור הצלה דביק ומושה אותך מעלה אל משכנה,

    אסיר תודה על ההצלה נותן במתנה את זכרותך המלאה,

 העכבישה מטבעה לאחר שבאה על סיפוקה מתענגת על הריגתך האיטית...

 ובעוד גופך מפרפר בין חיים ומוות מתענגת על כרסום עצמותייך.

 

שבעה, ביטנה התפוחה מעידה על המאכל שבא אל קירבה,

 בעודה מלקקת שפתיה מהפרורים האחרונים שהצטברו בזוויות פיה,

           נינוחה, שוכבת אפרקדן, סוקרת מטה את החדר...

     ומביטה בעשרות כנפיים מיותמות לצידיי פירות רקובים.

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

113 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל קארין101 אלא אם צויין אחרת