00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

טיקטאק יוצא לאכול

טעמי

טעמי, שמאי 3, ירושלים

 

מיתוס ירושלמי

 

נקלעתם פעם לשיחה על חומוס עם ירושלמי? ובכן, רוב הסיכויים שבטח שמעתם ממנו, שהחומוסיות הטובות ביותר בארץ נמצאות בירושלים – ולא בשום מקום אחר. מעולם לא היתה ברורה לי זחיחות הדעת של תושבי עיר הקודש, בכל הנוגע לחומוס בעירם. אולי זה מה שקורה, כשנושמים כל הזמן אויר הרים צלול כיין.

 

חומוס טעמי הוא אחד ממוסדות החומוס הידועים והותיקים ביותר בעיר. פעמים אינספור שמעתי עליו בעבר – ותמיד היללו אותו תושבי המקום. השבוע, כשביקרתי בלב העיר, החלטתי לבדוק סוף-סוף על מה המהומה.

 


 

המקום היה כצפוי מלא לגמרי, האוכלוסייה היתה ברובה מבוגרת, עממית ופשוטה. המלצר קרא לחלק מהסועדים בשמם הפרטי וניכר, שמדובר בקהל קבוע.

 

הזמנתי מנת חומוס עם פלאפל (22 ש"ח), סלט ירקות (14 ש"ח) ופחית קולה (7 ש"ח). הפלאפל היה טרי ומוצלח, הגרגירים התגלו כחמימים, נימוחים וטעימים – אולם החומוס עצמו היה שגרתי לגמרי. הוא הוגש בכמות די קטנה, היה קר מדי - וטעמו היה הכי רגיל שיש, בטח לא כזה שיצדיק קשירת כתרים לראשו.



 

 

אז צר לי לקלקל לירושלמים את החגיגה ולשחוט להם עוד פרה קדושה, אבל אם מישהו חושב שזה החומוס הכי טוב בארץ, אז או שהוא לא אכל מספיק חומוס טוב בחייו, או שהוא לוקה בפסיכוזה (סינדרום ירושלים אולי?).

 

את החשבון קיבלנו בכתב יד ללא המחיר הסופי, מה שהצריך מאיתנו לרענן קצת את יכולתנו המתמטית בכל הקשור בחיבור מספרים.

 

 

יצאנו מטעמי בתחושה של אכזבה קלה - והקיבה השתוקקה לנחמה מתוקה. הלכנו ברגל זמן קצר במורד הרחוב עד שהגענו אל "החגיגה של באבט" (רחוב שמאי 16), מוסד מקומי הידוע בוופל הבלגי שלו. מדובר בכוך קטן, אינטימי, המושך אליו בעיקר את האוכלוסייה הצעירה, היפה והצפונית של העיר. איזה אנטיתזה לקהל העמך של טעמי.

 

הזמנו וופל בלגי עם שוקולד חם (21 ₪) - ובנוסף וופל שחציו האחד ריבת חלב ומעליו קצפת וחציו השני שוקולד חם. הוא הוגש חם, אך היה רך מדי – ונטול הקריספיות המאפיינת מנות וופל בלגי טובות באמת. גם הרטבים לא הבריקו- וזה בלשון המעטה. איפה המנה הזאת ואיפה הגופרה האלוהית, שאכלנו בביקור האחרון בבריסל. החגיגה, כך הסתבר, היתה כולה של באבט – לא שלנו.

 

 

 

 

אז נכון, שמבחינה קולינארית הביקור הזה לא יכנס לספרי ההיסטוריה שלנו, אולם לפחות יצאנו ממנו עם מוסר השכל אחד  - לא להאמין לכל אגדה ירושלמית שמספרים לנו.

 

ציונים: טעמי: 3 כוכבים, החגיגה של באבט: 2.5 כוכבים

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

9 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל TickTack1 אלא אם צויין אחרת