00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

להשתנות ולהתעצב מחדש

רחמים עצמיים, לא יותר מזה...

 

זוהי תגובתי לנער מתבגר שחש רע כלפי עצמו ואין הוא מעריך את עצמו (מפורום "בעיות בגיל ההתבגרות), רבים מאיתנו חוו ו-או חווים זאת כיום, שווה לקרוא וללמוד!

1. "אני גם לא מסוגל לקרוא להם חברים אמיתיים כי אני מרגיש שאיפשהו פשוט לא אכפת להם ממני ואני סתם עוד אחד שמסתובב איתם בהפסקות"

2. "ותמיד אני מוצא את עצמי תקוע איפשהו"

3. "אני בטוח שיש הרבה שככה חושבים עליי"

4. "פשוט לדעתי הם רואים בי כילד מסכן "

5. "שאני נשאר בבית תקוע מול המחשב"

נו, באמת... חבר יקר!
תקרא בין השורות הקטנות שוב ותבין שזה לא קשור לאף אחד אחר מלבדך. לפעמים אנחנו פשוט משועבדים לעצמינו ולמחשבות שלנו ולא נותנים לעצמינו להשתחרר מהכבלים שאנחנו יוצרים.
שים לב למה שאתה כותב (ומין הסתם גם ככה אתה חושב):
בוא נפרק את הציטוט הראשון, אתה לא מסוגל לקרוא להם חברים אמיתיים, אז או שתהפוך אותם לכאלה ותפתח את המערכות יחסים שלך איתם או שתחליף חברים- אין טעם בסתם רשימת זיכרונות גדולה וארוכה בפלאפון כדי להיסתכל עליה.
תחשוב למה אתה לא רואה בהם חברים אמיתיים והאם הם רואים בך חבר אמיתי. איך אתה הופך להיות חבר אמיתי ולא סתם עוד מישהו.
אתה לא סתם מישהו, אין דבר כזה. אם הם מרגישים שאתה נגרר ולכן לא אכפת להם ממך זה כי אתה באמת סתם נגרר לפי מה שאתה אומר, אתה הולך איתם רק בהפסקות, אולי כדי לא להיות לבד. ומה איחרי ההפסקות הם לא חברים? זה לא ממש פייר כלפיהם. תהפוך אותם לכאלה.

בציטוט השני אתה אומר שאתה תקוע... אם תרגיש תקוע תהיה תקוע. אם תתחיל לזוז, לדבר, להיות, לחיותף להעריך את עצמך- לא תהיה תקוע.

בציטוט השלישי אתה אומר שאתה בטוח שככה חושבים עליך. תמוהה!! אי פעם קיימת שיחה אמיתית (לא חייב עמוקה, אמיתית) עם מי שחושב עליך מה שאתה חושב שחושבים עליך. לך, תבדוק! אולי לא חושבים עליך, אולי אתה חושב על עצמך וגורם לעצמך לחשוב שככה חושבים עליך? אולי בכלל לא חושבים כלום? ואם כן חושבים, אז תדבר איתם, לך ותתייצב מול האנשים ה"חושבים" ותנסה לחשוב איתם, לא עם עצמך רק. אף פעם אל תקשיב רק לעצמך כשאתה חי בחברה, יש עוד סביבה מסביבך ואם אתה רוצה להיות חלק ממנה ולא אדם בודד, אז שים את עצמך בתוכה. תהיה מרכזי בתוכה.

בציטוט הרביעי אתה שוב אומר שרואים בך ילד מסכן. אתה ילד מסכן? תנסה לחשוב מה אתה באמת אוהב לעשות... מה הם הדברים שמעניינים אותך, אל תוותר לעצמך, תחשוב טוב!
ועכשיו, תעשה אותם, תתחיל להתעסק בהם, תמצא שותפים שיעשו את זה איתך. תהיה מעניין. תעניין קודם כל את עצמך. תהנה מעצמך, אם תחשוב שאתה מסכן, תשאר ביסורים של עצמך לנצח. ככה אנשים נופלים היום, כי הם לא מעריכים את עצמם. תחשוב שאתה מעניין, תהפוך את עצמך למעניין ותשנה את הגישה.
הנה נקודה להתחלה, אותי אתה כבר מעניין, אחרת לא הייתי כותב לך.

ובציטוט החמישי, אתה טוען שאתה תקוע מול המחשב. כמו שאמרתי קודם, תמצא שותפים אמיתיים, בני אדם. מין הסתם קל לברוח למחשב, כי הוא לא דורש ממך כלום, הוא לא גורם לך לחשוב באמת, והוא האשלייה הכי גדולה שאתה יוצר לעצמך כחבר. זה חומר, לא נפש- אל תחליף את המחשב בבני אדם ופשוט תפסיק לשבת מול הכסא. תקציב זמן. כבר עכשיו תתקשר לחבר וסתם תקבע איתו, תתחיל מקטן, גם אם הוא לא חבר טוב הוא יהפוך לכזה.

הכי חשוב זה להעריך את עצמך. אם תאהב את עצמך באמת, תשדר זאת לאחרים והם יאהבו אותך. גם אני הייתי ככה וחבריי שיקפו לי את התמונה והבנתי, והפנמתי והביטחון העצמי שלי השתנה.

אתה מוזמן לקרוא עוד בבלוג שלי " להשתנות ולהתעצב מחדש"  ולהיות שותף שלי לשינוי,

חג שמח!
אלעד.

קישור להודעה המקורית בפורום:

http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=114&MessageId=116395071

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל hug11 אלא אם צויין אחרת