00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אהבה בימי סגלון

בלוג הצילום שלי

חוברת לזכרו...

 
 
אתמול קיבלתי לידי את החוברת שאשת נעוריו הוציאה לזכרו בתום השנה הראשונה למותו.
התרגשתי,
החוברת נראית יפה, קראתי בה כל מילה ומילה.
 
ידעתי שיהיה בה טקסט אחד מעשי ידי, אותו כתבתי לבקשת חברו (ניסיתי מאוד להתאים את זה לסגנון שלו, לחברות שלהם):
 
היתה ביננו חברות מיוחדת במינה

והיא תחסר לי

היית חבר אמיתי

ידעתי שאני יכול לסמוך עליך שתגיד לי את האמת

גם אם פה ושם היא לא נעמה לאזני

ידעתי תמיד שזה בא מתוך מסירות אלי

 

ידעת לספר סיפורים

התעניינת בהמון תחומים ושיתפת גם אותי בהם

היית אלוף הבדיחות, במיוחד בדיחות ציניות

היה בך שפע של הומור עצמי

אחסר את זה במיוחד.

ידעת לצחוק על עצמך, על מצבך

בתוך כל המצב הקשה הזה ידעת לצחוק ולהצחיק

בלי לקטר, בלי רחמים עצמיים

ידעת לחיות את היום כאילו המוות לא מאיים עליך

לקחת את כל מה שיכולת ממה שהחיים נתנו לך.

 

היית גרגרן אמיתי

ומסעדת "אסא" בצומת בית דגן

היתה למסעדה הקבועה שלנו

בה נהננו ביחד מסטייק ענק ועסיסי

ומהחצילים המוחמצים

 

תמיד נתת להרגיש שיהיה בסדר

אפילו בימים הקשים.

אתה לא חבר לשעבר,

אתה לא חבר שכבר איננו

אתה ממשיך להיות וללוות אותי כל רגע.

כשאדם נמצא בתוך מישהו אחר

כשאדם נמצא בזיכרונות של האחר

הוא ממשיך לחיות.

 

אתה תמשיך לחיות איתי תמיד .

 

* * *

כמובן שהחלק האחרון, הוא כולו אני...

 

 
להפתעתי יש בחוברת, אפילו, שיר שלי.
 
 
דֹּב הַמְּאֵרוֹת
************

בַּמַּרְאָה שֶׁלּוֹ כְּבָר לֹא נִבָּטִים חַיִּים

אֲפִלּוּ הַפַנְטַזְיוֹת מְסָרְבוֹת לְשַׁתֵּף פְּעֻלָּה

דֹּב הַמְּאֵרוֹת מִתְכַּנֵּס בִּמְאוּרָתוֹ

לִשְׁנַת חֹרֶף אַחֲרוֹנָה

 

בַּמִּטָּה הַמִּתְכַּרְבֶּלֶת בִּכְאֵבָהּ

גּוּף מְכֻרְכָּם מַשִּׁיר עָצְמוֹ מֵעָלָיו

בָּעֵינַיִם הַדּוֹהוֹת פּוֹעֶמֶת יְדִיעָה

הוּא, כְּבָר לְעוֹלָם לֹא יָשׁוּב לִהְיוֹת פּוּ

 
 
לצערי, לא נערכה שום הגהה לכל החוברת, והשיר שלי עם שגיאות כתיב שהורסות את כל יופיו  ומשמעותו
מארות כתוב מערות
פּוּ כתוב פה!
שזו משמעות לגמרי אחרת.
כמובן שאין לשיר הזה שום קרדיט, למרות שיש הקפדה יתרה על כל שיר, מובאה וטקסט. רק שיר אחד, איש לא יודע מי כתב אותו...
 
כדי לחסוך בכסף, היא נעזרה בחברים, מאחר ולא נערכה הגהה יש בחוברת שגיאות ללא סוף, שמקשות על הבנת הטקסטים (כולל הטקסט שכתבתי לחברו), חבל. זה לא מכבד את המעמד.
 
יש כמה טקסטים מרגשים של חברים, מרגשים ואמיתיים, מתארים את הדובי כמות שהוא. שאר הטקסטים הם שיר הלל לה ולבנות ש"טיפלו" בו במסירות אין קץ עד לרגע האחרון.
או שהאנשים היו עיוורים וחלקם אכן כזה, או, יותר מסביר, הם כתבו כדי לרצות אותה.
 
למרות הכל, ואף על פי, אני מודה לה על החוברת הזו.
היא עשתה את המקסימום שהיא יכלה במגבלות האישיותיות  שלה. היא עשתה את הדברים, כי ככה הדברים צריכים להראות - על פי דרכה. הרושם של משפחה מאושרת ימשך שם עד קץ הימים.
אם לה זה טוב, גם לי זה טוב (במיוחד שאני זו היודעת את האמת).
 
ועכשו, אני הולכת ללחוץ גז ולהריץ את הספר שאני רוצה להוציא לזכרו.
 
 
שבת יפה חברים
 
 
*
הרשומה הזו בוטלה בטעות, לכן העלתי אותה שוב ללא אפשרות תגובה
  

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

46 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ר ש פ י ם אלא אם צויין אחרת