00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

FreeCats

לאטום הכל, חזק בכוח. לאטום הכל כי אין עוד לאן לברוח

לאטום הכל, חזק ובכוח
 
לאטום הכל כי אין עוד לאן לברוח...
 
התעלמות והאמונה ששום דבר שיש ביכולתינו לעשות הוא לא מספיק, ולכן לא נעשה אותו - הם תירוצים לשמם, בהחלט כך.
עצימת העיניים אל מול הזוועות, אטימה של הראש, שטיפת מוח - הכל כדי לא לשקוע ביסורים של אחרים... יש לנו צרות בעבודה, ביחסים בנינו... מי צריך על הראש את הכלב האומלל שנזרק מתחת לבית ומסתובב ברחובות בלי אוכל ומים כבר שבועיים בלי שלאף אחד לא יהיה אכפת? או בכל אופן, לא מספיק אכפת כדי לעשות משהו.
 
מתי אנחנו כ"חברה" נבין? שההישרדות האמיתית היא לא לסבול את דן במשך כמה שיותר זמן, או לעמוד בפני התחת של מרינה. ההישרדות האמיתית מתחילה כאן ועכשיו מתחת לאף שלנו. והיא מתרחשת כל דקה ודקה, כל רגע רגע ! הישרדות על החיים ועל הקיום. בשביל זה לא צריך לפתוח טלוויזיה, מספיק לפתוח חלון, או לשם שינוי את העיניים !
 
מתי נפסיק להשקיט את המצפון שלנו במלמולים שאפילו אנחנו לא מאמינים להם? אי אפשר להציל את כל העולם / יש עוד מליון כמוהו / אני לא רוטשילד?
 
לא צריך להציל את כל העולם (כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו...), אם יש עוד מליון עכשיו יהיו רק עוד 999,999 כמוהו.. ולא צריך להיות רוטשילד כדי לשים קערת מים לחתולי הרחוב, כדי לקנות שק של מאה שקל פעם בחודש ולחלק לחתולים למטה - (כי אחרת ימותו ברעב...) כדי לפנות שלוש שעות בשבוע וללכת להתנדב בעמותה למען בעלי חיים, או אפילו כדי לפתוח את הבית לעוד חיה עד שתמצא בית ובעיקר לא צריך להיות רוטשילד כדי לעקר את הכלבה או החתולה שלך / לסרס את הכלב או החתול שלך !
 
הראש מתוכנת כמו מכונה משומנת היטב... העיניים מורגלות... ואנחנו בשלנו, מסרבים להאמין ולהודות שהטעם המר בפה הוא הטעם של המוות, והריח הנורא באף הוא ריח של גופות. זו המציאות שלנו!
 
הכל מתחיל ונגמר בהרגל, בשיגרה. כמה פעמים ביום יוצא לנו לראות חתול רחוב שנראה כמו שלד? כמה פעמים ראינו גופות דרוסות בצד הכביש? והרי למי אכפת?
זה לא צריך להיות ככה
לחתולים המטונפים והרזים שנאבקים כל יום את מאבק ההישרדות האמיתי שלהם יש נפש עדינה ורכה, לב רחב ואוהב שרק רוצה ליטוף קצר, התייחסות או טיפת אהבה.
אבל אין טיפת חשיבות לאף אחד מהם, בודדים הם הזוכים לטיפול מינימלי..
 2 מליון חתולי רחוב חיים היום במדינה, מישהו ישים לב אם אחד מהם ימות? מתערבת שלא.
 
בכלבים הכל יותר פשוט, לרוב הם לא משוטטים אלא נלכדים ומועברים להסגרים ולכלביות השונות - הרבה יותר פשוט להתעלם. להוציא אותם מהמחשבה ומסדר היום.
פשוט לא נכנסים לפתח הכלבייה, לא עוברים את שערי המוות.
 
הרי האטימות עדיפה.. תמיד אפשר לבנות בראש בועה מושלמת מורכבת מחלקיקי אהבה, שביבי כוח ונתנינה ובעיקר אמונה. אמונה שיהיה טוב.
 
כל עניין האמונה בעייתי מאד בעיני, כאילו לתלות תקווה במישהו או במשהו אחר.. מאין העברת אחריות שכזו. אני לא אסע בשבת.. הוא כבר ידאג לשאר.
 
 
עיקור מציל כל גור חברים, עקרו וסרסו. כאן מתחילה האחריות שלכם בתור בעלי כלבים / חתולים.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

7 תגובות

נשארים מעודכנים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל FreeCats אלא אם צויין אחרת