00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אהבתם? ספרו לחבר

תהליך יציאת מצרים 19.4.08 אחת בלילה

תהליך יציאת מצרים 19.4.08

 

7 מגני דויד עוטפים את כול כולי, מהרגלים ועד הכתר שמעלי,

הם מחבקים אותי ואני... נמצאת בתוכם. תחושת לבד עופפת אותי,

נתתי לה להיות, ופוף היא התמוגגה ממני והלאה. נשימה נלקחה ואני בתוכה, רואה את עצמי מרחפת ביחד עם אלומת אור מדהימה.

 

אלומת האור  קראה בשמי, ואני נתתי לה מרחב מחיה, לקחת אותי

לאן שהיא רוצה. שחררתי כל דאגה, ספק, ותהיה.

נתתי לה לקחת את ידי ולהושיט אותי ברחבי המרחב שלה.

 

הגעתי ביחד איתה לשדה פרחים מדהים, נוריות צבעוניות בצבע

צהוב התפרסו על כל השטח שבו שכבתי ליד אלומת האור והיא לידי.

נשמתי את ריח הפרחים ודמעות החלו לזלוג מעיני.

קצת נבהלתי מהצורה בה התרחשו הדברים, אלומת האור הראתה

לי היכן אני היום, והיכן הייתי פעם מתוך בחירת נשמה שבחרה,

לחוות את מה שחוותה. כי לא ידעה לבחור.

גופי היה קיים שם אך ליבי נמוג ממנו.

 

בחרתי לסלוח לעצמי, ופתחתי את ספר התנך.

והתחלתי לקרוא את כל יום שישי. כל האותיות  פשוט הופיעו מעצמם

לבד. וראיתי איך ליבי נפתח.

 

כהרף עין הספר הפך למסך קולנוע גבוה ורחב. תחושה של בהלה פקדה את ליבי אך לא נתתי לה מקום בתוכי. מיד בחרתי אחרת וראיתי את כל יום שישי נכתב על מסך הקולנוע הרחב. נשמתי כל אות ואות.

וראיתי איך אני בוחרת  מחדש. ומתחילה מחדש.

 

פתאום מצאתי את עצמי ביחד עם 60 בני ישראל חוצה את הים,

אך אני לבד ואין איתי אנשים שמוכרים לי רק בני ישראל כמשפחה אחת גדולה ותחושת פחד ודאגה , והתחושה הייתה קשה מנשוא.

אך נתתי לה להיות , ופחד, וכעס, וזעם, ואשמה התחילו לצוף מתוכי

על גבי החול שרגליי פסעו בו. נתתי לתחושותיי מקום מכובד, כי ידעתי שהם לא הגיעו סתם. כל השנים שהעלמתי את עצמי ממני, ומאחרים, ופגעתי בעצמי אין ספור פעמים, הגיעו כעת על פני החול המשתרע ביחד עם 60 בני ישראל שחצו את הים. נשמתי, בכיתי, צעקתי, סלחתי ובאותה העת משה שם בליבי את ידו והרגיע בתוכי את הסערה שהתחוללה בליבי.

 

הים נסגר, ואני מתבוננת אחורה ורואה את הטבע העצום

ואת כל ההיסטוריה המכובדת שהתרחשה מיליוני שנים אחורה,

ובזכותה אנחנו נמצאים כאן היום בחופש פנימי ברשות עצמנו.

 

 

העין הימנית שלי רואה מרחוק את מעמד לוחות הברית הראשונים,

ואת משה בראש הר סיני, ובו זמנית את עגל הזהב .

רצתי לשם רציתי לחבק אותו בכל כוחי כדי שלא יברח ממני,

כי עדין חשתי הודיה מסוימת על כל ההיסטוריה שהיתה .

ורציתי להודות לו באופן אישי אך לא יכולתי כי זה ניראה כמו סרט

שעלי להשתתף בו.

 

משה זרק בכל כוחו את לוחות הברית בכעס רב שהורגש בליבי כדקירה  עצומה של כאב . לקחתי מהרצפה את לוחות הברית וצרחתי , וצעקתי, וכעסתי  ופשוט ניתצתי בחוזקה את הלוחות הברית על הרצפה בכעס רב , שמה שגרמתי לעצמי בעבר לעולם לא יכול לחזור אלי שנית. כל האשמה והחוסר אהבה עצמית, שלמדתי את עצמי בתוכי, נמוג ביחד עם ניתוץ לוחות הברית, די מספיק לאשמה, די מספיק לשנאה, די מספיק למניפולציות האין סופיות די מספיק ... די ....  נפלתי על האדמה החמה, הרגשתי את החול מעקץ בין אצבעותי ושם נשבעתי שלעולם אבל לעולם, לא אתחרט על מה שעברה נשמתי, כי בזכותה הגעתי  כיום למסע המחודש והמרהיב

שקיים מחוצה לי ובתוכי. ועל כך בחרתי להודות לאלוהים, ולהורי,

ולעצמי ולחברותי שתמיד נמצאות איתי ברגעים הכי קשים ולהודות

למורי שפגשתי בדרכי ושהובילו אותי למחוזות חדשים, נקים, וצבעונים

ולהודות למדריכי החדשים שמלווים אותי .

 

דמעות החלו לזלוג מעיני, ולרחוץ את לחיי, רואה אני  את משה עולה

שנית להר,  ופתאום חשבתי לעצמי,

איזה איש חרוץ ... הוא .

 

נשימה עמוקה לקחתי פנימה, ואצבע אלוהים חיבקה ונגעה במצחי, וכתבה בצבע זהב  כחריטה ממש את בקשותי למסעי  וללידה מחדש , שבחרתי שוב בשביל הילדה שבתוכי שגברה על כל מכשולי אימה של עברה, כדי לחוות את מסעה מחדש על פני האדמה בקלילות , ענווה,

אהבה, חסד, והודיה. חיברתי את עצמי להורי לזוגיות ולמשפחה, שכל כך היתה חסרה לי עקב בחירתה של נשמתי, הרחתי את ריח התות שאלומת האור העניקה לי כמתנה נוספת לשחרור ולחופש שכך בחרתי. הודתי ליקום, וקיבלתי את השפע לתוכי .

 

 

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

4 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל שנטיפי האחת אלא אם צויין אחרת