00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

החיים זה לא הכל...

אז מה הטעם?????

פורסם במקור ב18 באפריל 2008, 09:06
 
כשמונה חודשים התענגתי על מגוון טעמים. וכשאני כותבת "מגוון" אני פשוט מתכוונת לכך. במלא מובן המילה. כמויות המאכלים שהזנתי את גופי המטופל. פלוס כמות השילובים בין סוגים שונים של טעמים. ראויים בוודאי למחקר.
 
לא סתם מכניסים לשקיות הכימותרפיה את "הנסיך הסטרואיד." הוא האחראי לכך שהרגשתי בריאה,עירנית ונמרצת בחלק ניכר מהזמן. הוא האחראי לכמויות מסחריות של פחמימות בגופי (שהרי כולנו יודעים על השפעת הפחמימות על הסרטונין ועל המוח..)
 
וכך בעוד אני יושבת במחלקה האונקולוגית. על כורסתי התכולה. בוהה ביושבים. בחדר קטן וסודי (המתקרא "בית מרקחת"). רקח לי הרוקח כל מיני חומרים אשלייתיים. אשר יגרמו לי להרגיש כשאחת האדם. (ובמובן הגסטרונומי כשתי בנות אדם...)
 
ולפתע... כל זה נקטע באיבו. גמרת עם הכימותרפיה??!!
יופי, גמרת גם עם שאר התוספים החביבים שהגנו עלייך.
 
וכך אני קמה לי לבוקר נטול סטרואידים. ועוד אחד.פי מלא פצעים.(אמאלה!!!) והכי גרוע... שוב השתנו לי הטעמים.
 
מכינה לי סלט מגרה,טרי ופריך. מתכוונים לאכול אותו במרפסת מול הנוף. אבל.. אאאאאמממממאאאא.
 "אוי מה קרה לכל הירקות, מישהו גנב להם את הטעם??" אני מכריזה. ובקולי נשמעת הסטריה קלה.
ח. מרים את ראשו מעל צלחתו ומהמהם: "מעולה, מעולה הסלט... אחד הטובים שהיו פה".
טוב נו, זה ברור שבין בני זוג יהיו מידי פעם חילוקי דעות.
 
התכוונתי לשתות מים צלולים, לאחר תקופת נקטרים ומיצים סוערת. אני מביטה בכוס ומתכוונת לקחת לגימה מרווה ובריאה. אבל, רגע, "עצור!!!" אני קוראת לח. לפני שיקרה פה אסון. וחוטפת מהר מידיו את כוס המים שלו.
הוא מביט בי בחוסר אונים. (כאומר לעצמו: מה עוד תביא עלי המטורפת הזו???)
"תקשיב" אני אומרת לו בלחש. "המים מורעלים!!!"
"תסתכל על הכינרת יש לה צבע מהבהב ומוזר. ותגיד לי תודה כי בזה הרגע הצלתי  את חייך!!!  וחוץ מזה תתקשר לי. העובד במקורות ותתריע. לפני שיהיה לנו חג מאד. אבל מאד עצוב פה".
לתדהמתי מילותי אינן מרשימות את היושב מולי. הוא לוגם בנחת ובהנאה רבה את מימיו הצלולים.
 
בהיותי אדם הגיוני (נו, טוב במקצת.. במקצת..) אני מחברת בין הנתונים ומגיעה למסקנה המכאיבה. רק אני מרגישה באין טעמים באוכל. אני מנסה לטעום מאכלים נוספים מאלו החביבים עלי. כולם דלוחים/מרים/ומגעילים.
 
משבר!!!! הצילו!!!
 
מה עםמאכלי פסח עליהם אני חולמת בשבועות האחרונים?
מה עם מאכליה הטובים והמיוחדים של ק. בליל הסדר?
מה יהיה עלי????
 
תלמושי, שעברה את נפלאות הכימו לפני. מציעה לי תרופת קסם לפצעים. ולאכול שרבטים או גלידות. עוד הבוקר אקנה לי קופסאות גלידות בשלל טעמים. אבל רגע, רגע, למה בשלל טעמים? ממילא אין לי תחושת טעמים.
 
היצירתיות בשיאה. גיליתי את הקרח. לכל דבר שאני אוכלת אני מוסיפה קרח, משל היה מלח. ומשתדלת לבלוע.
פינקתי את עצמי בדייסת סולת. (מאיפה זה היגיע בכלל???)
ושבתי לשתיית המיצים הממותקת שלי. (עד הסוכרת אולי???)
 
אז השנה, כפי הנראה ליל הסדר שלי יהיה כשר למהדרין. אשב לי מול צלחת המרק עם הקנידלך החביבים. ואכרסם לי קרח. כשמישהו יאמר בנימוס: "אפשר להעביר בבקשה את..." ידי תהיינה פנויות. ואוכל לסייע לכולם. ילדים ומבוגרים.
גם כשמישהו יעיר בתמהון: "מה נגמרה השתייה?" לא אסגיר את בונקר השתיה שיבנה לאיטו מתחת לכסא.
אוכל להביט ביתר דקדוק היכן מוחבא האפיקומן. ולהלשין לקטנה.
וכשכולם יפתחו כפתור. ויאנחו. אני סוף סוף ארגיש קלילה וחסרת דאגות.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

10 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל shahf11 אלא אם צויין אחרת