11
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

דואר ובולאות

הגדת סרייבו

"הגדת סרייבו" היא אחד מכתבי היד המפורסמים והחשובים בעולם. היא נוצרה בספרד במחצית המאה הארבע עשרה, ולאחר גלגולים רבים הגיעה לידי המוזיאון הלאומי של העיר סרייבו, שם היא מוצגת כיום.

 

זו ההגדה העתיקה ביותר הערוכה על פי מסורת יהודי ספרד.

 

יצירת ההגדה

 

ההגדה נכתבה בעיר ברצלונה שבספרד סביב שנת 1350. היא כתובה בכתב יד על יריעות קלף, כוללת כמאתיים עמודים, בהם יש ציורים רבים המעוטרים בנחושת ובזהב. בתחילת ההגדה יש 34 עמודי תמונות בהם מצוירות סצנות מרכזיות מחמשת חומשי תורה, החל בבריאת העולם וכלה במותו של משה רבנו.

 

ההגדה היא תוצר של תקופת תור הזהב של יהדות ספרד, והשערת החוקרים היא שההגדה הוכנה כמתנת נישואין לזוג שמוצאו בשתיים מן המשפחות העשירות של יהדות ספרד, משפחת שושן ומשפחת אלעזר. השערה זו מבוססת על ציור של שני שלטי משפחה המופיעים בפינות בתחתית העמוד בהגדה. באחד הסמלים מצויר שושן ובשני, כנף (המסמלת את עזרת האל, אל-עזר).

 

קורות ההגדה עד סוף המאה התשע עשרה

 

בשנת 1492, בזמן גירוש ספרד, נלקחה ההגדה והוצאה מספרד על ידי אחת ממשפחות הגולים.

 

מהערות הרשומות בשולי הדפים של הספר עולה, כי בשנת 1510 נמכרה ההגדה, אם כי לא ידוע מה היו שמות המוכר והקונה. הערות אלו מעידות כי במהלך המאה השש עשרה היה הספר באיטליה.

 

בשנת 1609 נרשמה בספר הערה המאשרת כי אין בו התקפות כנגד הכנסייה וכנגד הנצרות., דבר שככל הנראה הציל את הספר משריפה על ידי האינקוויזיציה.

 

לא ידוע דבר נוסף על קורות ההגדה עד לסוף המאה התשע עשרה.

 

ההגדה מגיעה לסרייבו

 

יהודים גרו בסרייבו מאז מחצית המאה השש עשרה. בעיר נוסד ועד יהודי, שנקרא בשם "לה בנוולנסיה", ועסק בנושאי תרבות, חינוך ועזרה הדדית.

 

 

בשנת 1894 פנה אדם בשם יוסף כהן אל ראשי הועד והציע למכור להם את ההגדה. המוכר דרש תמורתה סכום של 150 כתרים (כעשרת אלפים דולר במחירי היום), אולם ראשי הועד ראו בכך מחיר מופרז, וסרבו לקנותה.

 

יוסף כהן פנה אל המוזיאון הבוסני בסרייבו, שנוסד שנים ספורות קודם לכן (בשנת 1888), והמוזיאון הסכים לשלם את הסכום המבוקש עבור ההגדה.

 

הספר הועבר לווינה, שם בוצעה בו עבודת שימור ומחקר, וכעבור מספר שנים הוחזר לסרייבו.

 

ההגדה לא הוצגה לציבור, אלא נשמרה בספריית המוזיאון ורק מתי מעט הורשו לעיין בה.

 

הצלה במלחמת העולם השנייה

 

בזמן מלחמת העולם השנייה, זמן קצר קודם שנכנסו הגרמנים לסרייבו, החליט מנהל המוזיאון, קרואטי בשם יוזו פטרוביץ`, להציל את הגדת סרייבו מפני הנאצים. המנהל, יחד עם הספרן הראשי של המוזיאון, דרביס קורקוט, סיכנו את חייהם והבריחו את הספר למקום מסתור.

 

מיד עם כניסת כוחות הצבא הנאצי לסרייבו בחודש אפריל 1941, התייצב במוזיאון גנרל גרמני בשם פורטנר ודרש להעביר לידיו שורה ארוכה מאוצרות המוזיאון, ובראש ובראשונה את הגדת סרייבו. מנהל המוזיאון התייצב בפני הגנרל הגרמני והודיע לו שאיחר את המועד. לדבריו שעות ספורות קודם לכן הגיע למוזיאון קולונל גרמני ולקח את הגדת סרייבו.

 

כאשר דרש גנרל פורטנר לדעת מה שמו של אותו קולונל, ענה מנהל המוזיאון כי לא העז לשאול את הקולונל לשמו.

 

יש מספר גרסאות המספרות היכן הוסתרה ההגדה מפני הגרמנים.

 

על פי נוסח אחד הבריח מנהל המוזיאון את הספר לידיו של פרופסור מוסלמי, מרצה באוניברסיטה המקומית, שהחביא את ההגדה מתחת לקרשי הרצפה של מסגד של כפר נידח בשם זניקה.

 

גרסה אחרת טוענת כי הספר נקבר תחת שורשי עץ דובדבנים באחד מפרברי סרייבו.

 

הגרסה הסבירה ביותר היא שהספרן הראשי של המוזיאון החליף את כריכתה של ההגדה, והיא הוסתרה בין עשרות אלפי הספרים האחרים בספרייה העשירה של מוזיאון סרייבו.

 

כך או אחרת, בשנת 1945 הוחזרה ההגדה לספריית המוזיאון.

 

הצלה במלחמת בוסניה

 

במהלך מלחמת בוסניה, בין השנים 1995-1992, הופגזה סרייבו על ידי צבא סרביה, והמוזיאון נפגע מספר פגיעות ישירות וניזוק קשות.

 

מנהל המוזיאון, אנוור איממוביץ`, הציל את הספר כאשר הלך, תחת אש, אל ספריית המוזיאון, לקח את ההגדה, והעביר אותה, תחת משמר כבד, לכספת הבנק הלאומי של בוסניה.

 

ההגדה מוצגת לציבור

 

בשלב מסוים הואשמה ממשלת בוסניה כי מכרה את ההגדה על מנת לממן רכישת נשק. על מנת להזים את השמועה הודיע נשיא בוסניה דאז, אליה יזטבגוביץ, כי יציג את ההגדה בפני אמצעי התקשורת ויוכיח שאין אמת בהאשמה הזו.

 

בתגובה הכריז סנטור אמריקאי בשם ליברמן, כי אם ההגדה תוצג בפומבי, הוא יגיע לבוסניה לליל הסדר של אותה שנה, שנת 1995. מנהיגי בוסניה, שהבינו את ערכה התעמולתי של הכרזה זו, ארגנו, בשיתוף הקהילה היהודית, סדר פסח המוני בו השתתפו נשיא בוסניה וראש ממשלתה.   

 

עקב המצור שהוטל על העיר, וסגירת נמל התעופה לטיסות, לא הצליח הסנטור ליברמן להגיע לסדר, אולם ההגדה הוצגה על שולחן הסדר וזכתה לכיסוי עיתונאי רחב ולתהודה עולמית.

 

ההגדה כיום

 

בתום מלחמת בוסניה בוצעה בהגדה עבודת שימור במימון האו"ם והקהילה היהודית של בוסניה.

 

מאז דצמבר 2002 מוצגת "הגדת סרייבו" בחדר מיוחד במוזיאון של סרייבו, כחלק מתצוגת הקבע של המוזיאון.

 

הבול

 

בול שהונפק על ידי בוסניה הרצגובינה בשנת 1997, כחלק מסדרה שהוקדשה לכתבי יד עתיקים, מציג את האיור המלווה את דברי רבן גמליאל בתוך הגדה של פסח:

רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה אוֹמֵר: כָּל שֶׁלֹּא אָמַר שְׁלוֹשָׁה דְבָרִים אֵלּוּ בַּפֶּסַח לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ וְאֵלוּ הֵן: פֶּסַח, מַצָּה וּמָרוֹר.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

3 תגובות

הרשומות הנצפות ביותר
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל MRimer אלא אם צויין אחרת