00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

החיים זה לא הכל...

צאו לי מהורידים!!! (אני ופוביית המחטים)

פורסם במקור ב10 באפריל 2008, 21:14
 
אחד מהזכרונות הראשוניים שלי - ילדה בכתה א` אולי. קמה בבוקר דלוקת גרון, ובמקום לבית הספר הולכת עם אמי לרופא הילדים במרפאה השכונתית. והוא? מבט אחד קצר לגרוני האדום. קביעת דיאגנוזה (אנגינה...). רושם רצפט (כך קראו פעם למרשם רופא) וברצפט היה כתוב...1 זריקת פניצילין.
אימי ואני צועדות במסדרונות הענקיים (או כאלו שנראו לי ענקיים). את פנינו מקדמת אחות עצבנית במקצת. מורה לי בחוסר סבלנות לשכב על המיטה. וכשהיא רואה את מפלי הניאגרה נוזלים זולגים מעיניי. היא מאבדת לגמרי את הסבלנות. במבטא רוסי כבד לאמי "אמא תחזיקי חזק" ובאיחוד כוחות מחודשים אני חוטפת אותה. את הזריקה.! שבוע אחרי זה עוד אי אפשר לזוז מרוב כאבים. אבל האנגינה חלפה.
 מספר פעמים רב, אולי רב מידי. חזר הריטואל הנ"ל על עצמו. מה שעיצב בקפידה רבה את אחד התסביכים של חיי - "תסביך המחטים."
עד כדי כך שאפילו בסרטים. בהם ברור לי שאיש לא נדקר. אני לא מסוגלת לראות מחט.
אך "קללת המחטים" רודפת אחרי לכל מקום.
 בטירונות לדוגמא. מצאתי את עצמי בורחת כל פעם לסוף התור. עד שכבר נגמר "סוף התור" ומכל החיילות נותרתי רק אני ללא חיסון. התחננתי, בכיתי, ניסיתי לשחד. כלום לא עזר החיסונים ניתנו לי בזה אחר זה. ל"תפארת מדינת ישראל".. (למותר לציין שבמספרים הגורליים האלו של בדיקות דם גם אני עליתי..).רק מתרומת דם במחנה 80 ניצלתי בשל משקלי הרזה. שלא הצדיק כנראה הסתבכות עם אחת שכמותי.
לידות??? סרבתי לכל התערבות מחטנית חטטנית. וכך יצא שבני הבכור נולד ב"לידה טבעית". והשני ב"לידת עכוז טבעית". אומנם ראיתי את כל כוכבי השמים. והבנתי את משמעות הביטוי הנ"ל. אבל... לא נפגשתי עם המחט שנואת נפשי.
 
אהה...כן ופעם בהריון של האמצעי. נאלצתי לקבל סדרת זריקות נגד כלבת.
 
האדם הסביר הקורא את דברי כרגע חושב לעצמו בוודאי,שיש פה עסק עם פחדנית סדרתית. פרנואידית והסטרית. מכירים אותך...
 
אבל נשבעת לכם אני לא כזו. אין לי בעיות עם רופא השיניים וטיפוליו כמו לרוב האנשים ביקום. אין קשיים נפשיים או אחרים בפגישה עם הגניקולוג.  אך כשמישהו יספר לי על ניתוח מסובך שעבר, או חוויה רפואית אחרת. מיד אתעניין בסוגיית המחטים. אם כאב? וכמה? וגם למה?
 
בהתמודדות שלי עם מחלת הסרטן ישנם שני מימדים. האחד נפשי ורגשי. והשני פיסי. בהתמודדות הפיסית אני מכלילה רק את נושא המחטים.
 
אני מתמודדת היטב עם תופעות הלוואי של הכימותרפיה. מקבלת את המחלה על גווניה השונים. אך עד היום אינני מצליחה להתמודד עם הדקירות הרבות המלוות חויה מלבבת זו.
 
ומשום מה... כל בדיקה או טיפול מלווים במחטים. כבר פיתחתי" מיומנויות מחט. "
לפני הטיפול דאגתי שאחות המרפאה תקיז את דמי עם פרפרית של תינוקות.
לאחרונה גיליתי את בדיקת הדם מן האצבע. (כן, חידוש טכנולוגי מדהים. במקום המראה של סכין קטנה הננעצת באצבע על מנת למרוח דם על מלבני זכוכית. קפיץ מיוחד העושה זאת בכאב מינימלי בהחלט).
 
סדרת הטיפולים הכימותרפיים שעברתי כללה. 4 טיפולים מסוג אחד (AC) ועוד 12 טיפולים מסוג נוסף (טקסוטר). כל מה שמטריד אותי לפני כל טיפול הוא האם יצליחו להכניס את העירוי ב"מכה ראשונה" או לא???
 
באחד הטיפולים שלי חוויתי שבעה נסיונות לא מוצלחים להחדרת מחט. מה שגרם לי לחשוף את הצד הנוירוטי באופיי. אגב דמעות שליש, נעמדתי ליד הדלת וויתרתי במיידי על המשך הטיפולים.לא עזרו שיכנועים, תחינות ובקשות. רק רציתי שיצאו לי מהוורידים במלא מובנה של המילה.
 
כבר סיפרתי פה בעבר על התמיכה המתקבלת במחלקה האונקולוגית שלי. וכך גוייס לטיפולי רופא מקסים. קוסם אשר יודע למצוא ורידים בעצימת עיניים. ואין אצלו פיספוסים. דבר שגרם לצפירת ארגעה מכיווני. ולשקט תעשייתי במחלקה.
עד לטיפול האחרון. אליו הגעתי זחוחה ורגועה. מבטים מוזרים בין האחיות כבר היו צריכים לעורר את חשדי. אבל ...ידוע שהחומרים הכימיים מקהים חלק מן החושים.
הקוסם לא היה. ובמקומו הביאו לי רופאה יפיפיה...שנשבעה לי שלא תדקור אותי עד שלא תהיה בטוחה. (אז נשבעה...) וכך הקיזה את דמי לשווא במשך פעמיים. אגב חיטוט ידידותי בורידים. שסופו בהתפוצצות הוריד. (כן יש גם מונח שכזה).
 
סופו של הסיפור הוא ששוב הובהל לו הקוסם מאיפושהו. מצא את הוריד בקלילות.
ועם ישראל לתפוצותיו נשם לרווחה.
 
נותר לי עוד טיפול אחד. ואני מתפללת לאלוהי הורידים שיעזור לי לעבור אותו בקלילות. ובעוד אני מתעסקת בורידי ובדמי הכחול. יש לי רעיון נפלא לסטרטאפ. טיפול כימותרפי ללא מחטים. בדיקות דם ללא דקירות. אם מישהו ימציא משהו כזה אני הראשונה שמתנדבת לכל ניסויי בבני אדם..לכל טיפול...אבל עד אז. צאו לי מהוורידים...

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

17 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל shahf11 אלא אם צויין אחרת